סוף כל סוף

קטיה 007

New member
סוף כל סוף ../images/Emo50.gif../images/Emo49.gif../images/Emo39.gif

לפני שאספר את סיפורי אאחל בהצלחה לפתיחת הפורום שיהווה בית (לצערי) ללא מעט, בית שאני מקווה יתמוך בכל אחד. לפני חודשיים+ ילדתי בלידה מוקדמת (שבוע 23) ומאז יש הרבה סביבי אבל אני מרגישה לבד. העובר שלנו התפתח כל כך יפה שהצליח להשכיח ממני את הסיכונים. בכל שלב בהתפתחותו הענקנו לו כינוי שמקורו בפרי בתחילת ההריון קראנו לו אפון אח"כ פולה ובסוף שמו היה פומי (פומלה) הכל ע"פ המשקל ההולך וגדל בביה"ח כשהרופא אמר לנו שהלידה מתחילה ואין מה לעשות החלטנו לתת לעובר להחליט ולכן לא קראו למומחים (בפנים בלב היה ברור לנו שהוא לא יצליח לשרוד) כשהוא יצא ואני שמעתי את בכיו לבי נקרע לרסיסים, דקותיים לפני כן ביקשתי מבן זוגי שלא יתנו לי לראותו כדי לא להקשר אליו יותר אבל הוא החליט שמשהו ממנו ישאר וישאר חזק. הכל קרה ביום גשום וסוער.... יום שגם משמים בכו כמונו שפומי כבר איננו. המשפחה, חברים ניסו ומנסים לעודד המשפט האהוב עליהם הוא: "אתם עוד צעירים...יהיו לכם עוד.." כמה שהם לא מבינים.. עכשיו אנחנו מנסים ובמקביל בודקים אך בעיקר מקווים לסוף טוב קטיה
 
לקטיה ../images/Emo39.gif

למרות שאנו לא מכירים כלל... התיאורים שלך כל כך מתארים את מה שעבר עלינו...ועדיין עובר... כתבת כי,...המשפחה, חברים ניסו ומנסים לעודד המשפט האהוב עליהם הוא: "אתם עוד צעירים...יהיו לכם עוד.." כמה שהם לא מבינים.. עכשיו אנחנו מנסים ובמקביל בודקים אך בעיקר מקווים לסוף טוב ... ברגעים הכי קשים, כשכאבנו את מותו של הילד, באו ואמרו לנו יהיו לכם עוד ילדים... אבל מה איתו? מה, זה לא בסדר להתאבל על הילד שמת לנו? החברה מנסה להטות אותנו למסלול החיים מהר ככל האפשר, אבל ממה שקראתי, אבל על אבדן עובר יכול לקחת תקופה ארוכה ביותר.העובדה שבעזרת השם יהיו לנו ילדים לא תסיים את הפרק של השכול והאובדן על העובר שלנו.. הוא תמיד איתנו... אני כה שלם עם הקמת הפורום, כיוון שמבלי לכתוב הרבה אני חש שאני ממש מכיר אותך ואת בן זוגך... אנו כה מבינים האחד את השני, ולדעתי הפורום הוא אידאלי כדי להביע את הרגשות כשקשה ולחלוק את ההתלבטויות, המחשבות יחד עם כולם... יש לי שאלה לגבי אירועים משפחתיים בתקופה הנוכחית. האם קשה לך להגיע לאירועים בהם נפגשים עם האחיינים, נשים אחרות ? האם את חשה כי מרחמים עליך ועל בן זוגך? בנושא הזה אני חש כי משום מה קשה לי יותר לתקשר עם הורים בתקופה שלאחר אבדן ההריון. אני חש שכאילו מרחמים עלינו ואיני רוצה שזה יהיה המצב... לא עשינו משהו רע ככלות הכל...עצם הרחמים מקשים לדעתי על ההתמודדות. מה דעתך? ממני, תמיד איתנו
 

גל חדשה

New member
מסכימה איתך מאוד

אני חוויתי הפלה טבעית אחת וגם עליה החלטתי לא לספר לכל המשפחה והחברים מחשש שמא אני אעורר רחמים,בעיקר מכיוון שסביבי יש כמה הריוניות טריות. וה"יהיה בסדר" "מה הלחץ" מוכר גם לי ומאוד מעצבן.... אז אני החלטתי לשתוק בנושא,לא לשתף את הסביבה,ושמחתי לראות שיש את האתר הנפלא הזה. אני מקווה שיהיו לי כוחות לקרוא כאן את כל החויות הקשות של כולן. וכמובן בהצלחה לכולן....... וחיבוק גדול.
 

קטיה 007

New member
תמיד איתנו רק..

רק עכשיו שאני קוראת את תגובתך אני מנתחת את התנהגות המשפחה ואולי מרחמים עלינו אבל יותר הייתי אומרת שהמשפחה שלי ובעיקר הורי לחוצים שאני שוב יהיה בהריון כדי שיוכלו להרגע הם כל הזמן מתעניניים ושואלים יש לי גיסה שכל יום מתקשרת לשאול האם היום הייתי אצל הרופא. לנו אין בעיה להגיע לאירועים משפחתיים (כמובן שעדיין לא היה אירוע גדול אלא שבתות) להפך אני מוצאת את הנחמה שלי האחיינים שלי אבל קשה לנו להתראות עם חברים שנמצאים בשלבי הריון. אני זוכרת שבפעם הראשונה שראיתי את חברתי פרצתי בבכי באמצע המסעדה.
 

vered4

New member
הייתי בהריון יחד עם בת דודתי

היה כף ומרגש, וכבר דיברנו איך יהיה. אבל מה, אני "פרשתי" באמצע המרוץ... והיא המשיכה עד הסוף. לשתינו היו בנים, והיינו צריכות ללדת ממש באותו זמן. אני לא הצלחתי להתמודד "יפה" עם המשך ההריון שלה וכשדיברתי עם אמא שלי לגבי הברית, היא אמרה לי "תתגברי". כל כך פולני ומגעיל שאמא תגיד לבת שלה דבר כזה! בכל מקרה לברית החלטתי שלא אגיע ואני ממש שמחה על ההחלטה הזו. הגענו אליהם הביתה, הבאנו מתנה וזהו. אנחנו לא מזוכיסטים, וזה נורא קשה לראות מישהו בהריון, אז תפרגנו לעצמכם להתנהג לפי היכולת שלכם ולא לפי הצפיות של אחרים. אבל דבר אחר הבנתי, והוא שלמי שזה לא קרה, לא יכול להבין את ההרגשה, גם אני לא יכולתי לתאר לעצמי מה מרגישה מי שאין לה ומסתכלת על מי שיש לה.
 
לורד היקרה../images/Emo142.gif

אין לי מה להוסיף... את כל כך צודקת!!! גם אצלנו במשפחה יש פולנים... הם אמרו לנו אחרי שזה קרה משפטים שבמקום להועיל, רק הזיקו. אינני מאשים אותם, פשוט הם לא יודעים ומקווה שגם לא ידעו מה עובר על זוג שאיבד בן. ממני, תמיד איתנו...
 

sivanori

New member
משפטים מרגיזים

המשפט הזה "אתם צעירים ... " תמיד עצבן אותי. בגלל שאנחנו צעירים אז זה מגיע לנו ? לכמה אנשים שאמרו לי את זה עניתי ככה והם ישר הפסיקו. והקנאה ... שורפת ... אני רק יודעת שאחרי שזה סוף כל סוף מצליח, את מרגישה יותר נורמלית. אז רק המון המון המון בהצלחה
ותחזיקי חזק
 
למעלה