סטיגמות

סטיגמות

אוקי, אני צריך ללכת לישון (מחר לימודים
). א-ב-ל אני רואה שהפורום מתקדם מאודדד לאט, אז החלטתי לנסות ולהעיר אותו קצת. מה הסטיגמות הכי בולטות שאתם פגשתם? אני אישית יודע שאני ממש לא דומה ל"תדמית" ההומוסקסואלית הטיפוסית... תמיד יש לאנשים מין תדמית כזו של גבר נשי שרוקד בלט ורודף אחרי כל דבר עם רגל אמצאית (ע"ע ...
). אני כל כך שונה מזה... ועוד משהו שעכשיו הבנתי... אני לא בדיוק מוצהר... בקושי ביני לעצמי אני קולט... החשיפה היחידה שהיתה לי לאנשים הומוסקסואלים זה מהטלויזיה. אף פעם לא דיברתי עם מישהו מוצהר, שלא לדבר על להכיר לעומק... הרגשה מטרידה. מר מומין
 

InnerKid

New member
למומין

אז ככה.. אתה מדבר כאן על שני דברים שונים בעצם. התחלת מסטיגמות ועברת להבנה אישית שלך כלפי עצמך. לגבי סטיגמות, אני לא זוכר שנתקלתי באופן אישי בסטיגמות, לפחות לא עולה לי כרגע בראש. השאלה היא מה אתה חושב על הסטיגמות האלה ? אולי יש קשר בין זה שאתה, בינך לבינך, מצד אחד יודע שאתה הומו אבל מצד שני אתה חושש להיות מזוהה עם הסטיגמות האלו שאתה מדבר עליהן בגלל דעתך שלך עליהן? לכן מה שחשוב הוא להתבונן קודם כל בעצמך ובדעות שלך לגבי הסטיגמות הללו. יכול להיות ששם תוכל למצוא תשובות לשאלות שלך. אני בטוח שחברי הפורום פה נמצאים בשלבים שונים בינם לבין עצמם, החל מאלו שמאוד בארון ועד לאלו שמאוד מחוצה לו. בדרך יש הרבה מאוד שלבים, וכל אחד מתקדם בקצב שנוח לו ושהוא מרגיש שלם איתו. יש שאצלם התהליך קצר מאוד, יש שארוך מאוד, יש שמעולם לא היה שום תהליך ויש שלעולם לא יסתיים. וזה בסדר. מה שאני מנסה להגיד בעצם הוא שאין בעצם מה למהר או להאט, אלא פשוט להיות קשוב לעצמך. אני יכול להעיד, מנסיוני האישי בלבד, ששיתוף של אנשים אחרים במחשבות שלי ובלבטים שלי מהתקופה שהייתי לגמרי בארון עזרו לי לראות את עצמי בצורה יותר ברורה. גם כדי להגיע למצב הזה של לדבר עם עצמי עברתי לא מעט ייסורים עד שבכלל העזתי להסתכל לעצמי בעיניים ולהגיד לעצמי "זה לא יעבור. אתה נמשך לבנים ואין מה לעשות. זה מה שיש. זה אתה. וכדאי שתתחיל להכיר בזה" בסיכומו של עניין מתברר שכל הפחדים האלו נמצאים אצלנו בראש, וככל שנעשה שלום עם הפחדים הללו, נסתכל להם בעיניים ולא נברח, נכנס פנימה, נוכל להשתחרר מהכבלים שאנחנו כובלים בהם את עצמנו ולא אף אחד אחר.
 

אופק L

New member
גם אני לא נתקלתי באופן אישי בסטיגמה

אבל לצערי הן קיימות, סביבנו. רק השבוע הבאנו כאן קישור לשני דיונים בפורומים - פורום דתיים ופורום מתגייסים, הדיונים היו עמוסים בסטיגמות נוראיות הקשורות בהומוסקסואליות. גברים שמתאפרים, גברים שהולכים עם הידיים למעלה, גברים ששמים קוקיות בשיער (יש לי תספורת קצוצה - איפה לעזאזל אני אדחוף קוקיות?), גברים שמתחילים עם כל גבר אחר ברחוב ועוד ועוד ועוד... להומוסקסואליות כמו לכל דבר אחר בעולם יש רמות, ואתה בתור בן אדם בוחר באיזו רמה אתה מעוניין לחיות. האם אתה הומוסקסואל שמבטא את הגאווה שלך בבית עם המשפחה ובחוץ אתה "נורמלי" לכל דבר (כמו גברים אחרים בסביבה). ומצד שני אתה יכול להיות הומוסקסואל שהולך עם הגאווה שלו עד הסוף, מתלבש עם בגדים צמודים ונוצצים, מתאפר ומתנהג בצורה נשית. גם אצל סטרייטים יש גבריים יותר וגבריים פחות, נשיים יותר ונשיים פחות - זה היופי בשוני בין בני האדם, הייחודיות הזו. יש המון סטרייטים עם שיער ארוך וקשת בשיער, יש המון סטרייטים עם מכנסיים צמודות ועגילים בשתי האוזניים - היום ההבדלים מאוד מזעריים ולכן גם הסטיגמות על בסיס הומוסקסואלי הולכות ונעלמות.
 

טל קר

New member
אני נתקלתי במשהו אחר.

הכרתי אותו בהתחלה בתור אדם שעשה בשניה הראשונה רושם די רע כי הוא כל הזמן צחק על גייז וככל שהתחלתי להכיר אותו הוא עשה רושם יותר טוב, ובסוף יצא מהארון. הדרך שלו להתמודד עם החשד שיחשבו שהוא גיי בזמן התיכון היה להיות זה שהכי מספר בדיחות עליהם וכו´.
 
כן...גם זה נכון...הכרתי אחד כזה פעם

זה היה בתיכון...קראו לו תומר.. הוא היה נורא חתיך...למד ג´ודו או קראטה או משהו בסגנון. ישבנו ביחד כל השנה, ולא היה אכפת לו שאני קצת "נמרחתי" עליו כל הזמן...(קצת הרבה, בעצם...) והוא גם שיתף פעולה ... אבל מה, כל פעם שהגיעו איך שהוא לדבר על הומואים, הוא היה קופץ ראשון לספר בדיחות וירידות עליהם (עלי! בעצם...) זה די הרגיז אותי, אבל איפה שהוא בפנים ידעתי שהוא פשוט מנסה נורא להסתיר, וזאת הדרך שלו. צריך לנסות להבין טיפוסים כאלה, גם להם קשה, בסוף הם יישתחררו. כל טוב
 

אופק L

New member
ההומופובים הכי גדולים הם גייז

ההיסטוריה הוכיחה זאת לא פעם ולא פעמיים (היטלר למשל אהב לקיים מגע מיני עם חיילים צעירים בצבא שלו, יש גם שמועות על ערפאת). נורא כיף להיות שייך לקבוצה הזו של אנשים עם כוח, שיכולים לצחוק על הומואים ולספר עליהם בדיחות - מי באמת רוצה להיות הומו שידברו וירכלו עליו? הדברים האלה נפוצים בעיקר בגילאי החטיבה-תיכון, כשיש קבוצות גדולות של בנים ויוצאים יחד לסרטים ודיסקוטקים (להכיר בחורות, אלא מה?). בספר "דוד יהונתן וחיילים אחרים" יש סיפורים רבים על חיילים שיצאו מהארון בתקופת הצבא ואחריה, רק אז הם השתחררו מהחברים והמשפחה והרגישו מספיק אמיצים בכדי לחשוף את הזהות המינית האמיתית שלהם.
 
למעלה