סיכום עונה חמישית
אכן סיום מאכזב לעונה מצויינת.
אולי כי התרגלנו לדרמה בפרקים האחרונים.
1. בכל אופן, ניתן לקחת את הפרק האחרון לכל מיני כיוונים מופשטים, האם דון משתנה?
האם הוא מסוגל לחיות חיים שלמים עם אישה שהיא לא שהיא אקס-דוגמנית/שחקנית שהפכה לעקרת בית?
האם הוא מסוגל לפרגן לחיים עצמאיים של האשה שאיתו?
2. העונה קיבלנו את דון הקדוש המעונה.
עומד בכל הפיתויים. מקבל את ההחלטות הכי מוסריות.
ממש פלס ישר.
האם זה אומר שזה זמני בלבד. כלומר אחרי התחתית אליה הגיע אחרי שתמו הנישואים שלו לבטי, האם המוסר המוחלט הזה שאופף אותו זה אכן לקח שלמד?
או אולי, עכשיו שהוא לא חי עם סוד ענקי, האנשים הקרובים אליו יודעים עליו הכל, הוא השלים עם העבר, אין לו כבר צורך להתפרק מהמסגרת המזוייפת, ולהיות אמיתי ופגיע עם נשים אחרות?
3. סאלי
שחקנית מצויינת, קצת מוזר לראות אותה מתבגרת.
ילדה פיקחית.
4. מייגן
אוהב אותה, סקסית בטירוף, דמות מורכבת, בעלת הרבה זוויות, מאד מעניין מה העתיד צופה לה. מה שבטוח עקרת בית היא לא תהיה.
סצינת העונה היא כמובן השיר הסקסי שהיא שרה בצרפתית - גאוני!
5. בטי
ברור שהיא תישאר. הטוויסט עם ההשמנה הרגשית היה מעניין, גם הקנאה. חבל שהתסריט שלה לא היה קצת יותר מורכב. היה פשוט מדיי, לא מתאים למד מן.
6. ג'ואן
הדמות של ג'ואן התפתחה מאד העונה.
חריפה, סקסית, אסרטיבית ועצמאית יותר מתמיד.
כמובן שלא אהבתי את הרעיון שמכרה את עצמה, לא אהבתי שאשה מסוגלת בכלל להחליט החלטה כזו בצורה שקולה. ובכל זאת היא דמות חזקה.
7. פגי
התרחקה מדיי, יצאה מהפוקוס. המורכבות של הדמות שלה דיי צומצמה העונה. אבל טוב שהגיעה להחלטה משמעותית עבור עצמה. זה גם תהליך עוצמתי.
8. רוג'ר
אבוד מדיי, פאטתי מדיי.
כסף זה לא הכל בחיים.
9. פיטר
דמות מורכבת, אפילו שבד"כ לא מעורר אהדה.
הדרמה איתו העונה הייתה דווקא מעניינת.
ניסה כל כך למצוא ריגושים ולמלא חסכים מחוץ לנישואים, חשב שזה רק השלמה מינורית למסגרת שלו. עד שמצא אותה, חווה אהבה ותשוקה אמיתית, הבין עד כמה אין לו כלום בלעדיהם. זה לא רק ריגוש משלים לחיי השגרה שלו, זה עיקר החיים שחסר לו.
הסיפור של האשה הנשואה שהתאהב בה היה עצוב, וצובט. האם באמת לפני 50 שנה, כשהסטנדארט של כל אשה היה להתחתן, ללדת ולגדל ילדים, להיות עקרת בית ונוף עבור בעלה, שהדרישה היחידה מבעל הייתה להיות מפרנס. האם עקרת בית משועממת ואומללה, ללא סיפוק בחיים, יכולה להיתפס כחולת נפש כרונית הזקוקה לשוק חשמלי כדי לאפס אותה, רק בגלל שהסטאנדרט הזה לא מתאים לה? האם באמת מרבית הנשים הסתפקו בבעל מפרנס, בלי מקום לעולם הפנימי שלהן?
אכן סיום מאכזב לעונה מצויינת.
אולי כי התרגלנו לדרמה בפרקים האחרונים.
1. בכל אופן, ניתן לקחת את הפרק האחרון לכל מיני כיוונים מופשטים, האם דון משתנה?
האם הוא מסוגל לחיות חיים שלמים עם אישה שהיא לא שהיא אקס-דוגמנית/שחקנית שהפכה לעקרת בית?
האם הוא מסוגל לפרגן לחיים עצמאיים של האשה שאיתו?
2. העונה קיבלנו את דון הקדוש המעונה.
עומד בכל הפיתויים. מקבל את ההחלטות הכי מוסריות.
ממש פלס ישר.
האם זה אומר שזה זמני בלבד. כלומר אחרי התחתית אליה הגיע אחרי שתמו הנישואים שלו לבטי, האם המוסר המוחלט הזה שאופף אותו זה אכן לקח שלמד?
או אולי, עכשיו שהוא לא חי עם סוד ענקי, האנשים הקרובים אליו יודעים עליו הכל, הוא השלים עם העבר, אין לו כבר צורך להתפרק מהמסגרת המזוייפת, ולהיות אמיתי ופגיע עם נשים אחרות?
3. סאלי
שחקנית מצויינת, קצת מוזר לראות אותה מתבגרת.
ילדה פיקחית.
4. מייגן
אוהב אותה, סקסית בטירוף, דמות מורכבת, בעלת הרבה זוויות, מאד מעניין מה העתיד צופה לה. מה שבטוח עקרת בית היא לא תהיה.
סצינת העונה היא כמובן השיר הסקסי שהיא שרה בצרפתית - גאוני!
5. בטי
ברור שהיא תישאר. הטוויסט עם ההשמנה הרגשית היה מעניין, גם הקנאה. חבל שהתסריט שלה לא היה קצת יותר מורכב. היה פשוט מדיי, לא מתאים למד מן.
6. ג'ואן
הדמות של ג'ואן התפתחה מאד העונה.
חריפה, סקסית, אסרטיבית ועצמאית יותר מתמיד.
כמובן שלא אהבתי את הרעיון שמכרה את עצמה, לא אהבתי שאשה מסוגלת בכלל להחליט החלטה כזו בצורה שקולה. ובכל זאת היא דמות חזקה.
7. פגי
התרחקה מדיי, יצאה מהפוקוס. המורכבות של הדמות שלה דיי צומצמה העונה. אבל טוב שהגיעה להחלטה משמעותית עבור עצמה. זה גם תהליך עוצמתי.
8. רוג'ר
אבוד מדיי, פאטתי מדיי.
כסף זה לא הכל בחיים.
9. פיטר
דמות מורכבת, אפילו שבד"כ לא מעורר אהדה.
הדרמה איתו העונה הייתה דווקא מעניינת.
ניסה כל כך למצוא ריגושים ולמלא חסכים מחוץ לנישואים, חשב שזה רק השלמה מינורית למסגרת שלו. עד שמצא אותה, חווה אהבה ותשוקה אמיתית, הבין עד כמה אין לו כלום בלעדיהם. זה לא רק ריגוש משלים לחיי השגרה שלו, זה עיקר החיים שחסר לו.
הסיפור של האשה הנשואה שהתאהב בה היה עצוב, וצובט. האם באמת לפני 50 שנה, כשהסטנדארט של כל אשה היה להתחתן, ללדת ולגדל ילדים, להיות עקרת בית ונוף עבור בעלה, שהדרישה היחידה מבעל הייתה להיות מפרנס. האם עקרת בית משועממת ואומללה, ללא סיפוק בחיים, יכולה להיתפס כחולת נפש כרונית הזקוקה לשוק חשמלי כדי לאפס אותה, רק בגלל שהסטאנדרט הזה לא מתאים לה? האם באמת מרבית הנשים הסתפקו בבעל מפרנס, בלי מקום לעולם הפנימי שלהן?