סיפור אישי שלי. בת 22 עם קלאב-פוט

ואני שמעתי ההפך

הרופא שלנו סיפר שעד לפני כמה שנים הוא בעצמו היה עושה ניתוחים. והשיטה של פונסטי הגיעה לארץ לפני כמה שנים. כנראה הטיפול שלך היה גבסים אבל לא פונסטי. וניתוח העצמות שאת מדברת עליו הוא לא הניתוח שהיו עושים פעם. איך שאנחנו צריכים רופא בפורום לעשות סדר ולהבין מה היה ומה עכשיו.
 

גווניבר

New member
לפני שלילד יש רישיון, מותר להורה

לצורך הסעת או החזרת הילד בלבד לחנות בחנית נכים שסימונה משולש ירוק עם שלוש נק' שחורות בתוך עיגול (לא חניית נכים לכסאות גלגלים). הם אמורים גם לסדר חניה מחוץ לבית שתשמש רק אתכם. ברגע שיהיה לי רשיון ואוטו על שמי אני אמורה לקבל קצבת ניידות חודשית (300 ש"ח בערך), והנחה במיסים בקניית רכב עד 1300 סמ"ק הדבר תלוי בכמה אחוזי נכות נותנים לך...
 

גווניבר

New member
קלאב פוט זאת נכות!!!

אולי קביעת אכוזי הנכות הסופיים תקבע בגיל מאוחר יותר, אבל יש סעיפים מיוחדים לק"פ שהרגל נוטה פנימה, וק"פ שהרגל נוטה החוצה. מכיוון שבגיל צעיר המצב יכול להשתפר בצורה משמעותית יכול להיות שילדכם לא יקבל אפילו אחוז נכות קטנטן (בתקווה
). אחוזי הנכות האלה מוכרים במשרד התחבורה, ולא ממשרד הבריאות- שם זה סיפור אחר. למי שהולך עם ק"פ נותנים עד 40% נכות- כמו שלי. יש לציין שאני הולכת ורצה (עד שאני מעקמת את הרגליים) ומי שלא מכיר אותי לא יכול לשער שיש לי בעיה ברגליים. רופאים כמובן ישר רואים. נכות פיזית לא חייבת להרוס את החיים. אל תפחדו מהמילה הזאת. חשוב לא לרחם על הילד בגלל שיש לו נכות, לא לתת לו לוותר לעצמו. שני המשפטים של החתימה שלי ממחישים את הדילמה שלי- מה ההבדל בין להקשיב לעצמך לבין לוותר לעצמך. יש דברים שאני יודעת שבחיים אני לא אוכל לעשות, ואני משתדלת לא לכעוס על עצמי בגלל זה. מצד שני אסור לי לוותר לעצמי ולהתיאש מראש. אופטימיות זהירה
 
גוון היקרה ../images/Emo24.gif

את כל כך חזקה וחכמה. ואת אומרת משפטים חשובים. ומצד שני, ואני חייבת להציג את הצד השני, למען אלו שחושבים להפיל כי לא רוצים ילד עם נכות- הרבה פעמים, במיוחד היום זה לא נגמר בנכות אלא בילד רגיל שהולך אפילו לקרבי. מאוד מעניין יהיה להשיג סטטיסטיקות בנושא. והצד שלך מראה משהו חשוב-גם אם יש מגבלה וזה מוגדר רשמית כנכות-אפשר לחיות חיים נפלאים כמו כל אחד אחר.
 

גווניבר

New member
כמו שכתבתי בהודעה אחרת...

אולי כדאי לעשות דף מאמרים על הצלחות. כדי לחזק אנשים. מכיוון שכשנולדתי לא חשבו שאני אוכל ללכת, ההתקדמות היום עבורי היא מדהימה. כשנולדתי ואמא שלי ראתה אותי היא ממש פחדה. הרופא אמר לה שהיא צריכה לשמוח שהפגיעה היא ברגלייים ולא בראש. לפי כמה וכמה מקרים (9 בערך) שאני מכירה הילדים האלה יוצאים מאוד אינטיליגנטים (סליחה על המחמאה העצמית). אולי הצד האינטלקטואלי מתפתח על חשבון הצד הפיזי הבעייתי. הבחור שסיפרתי שיש לו הבדלי מספרים גדולים בנעליים התגייס לצבא, ולאחר תקופה קצרה יצא על 21 רפואי כי היו לו כאבי תופת. אני לא רוצה לייאש אף אחד, אבל הורים צריכים לדעת את כל האמת. יש מקרים שבהם הכל עובר טוב, והמצב מגיע לנורמה, ויש מקרים שלא. אני לא יודעת אם בבדיקות עוברים אפשר לדעת מה דרגת הק"פ. בק"פ קשה יש סיכוי שהילד לא יוכל ללכת, יש סיכוי שהוא יסבול כאבי תופת שאף רופא לא יודע איך לטפל בהם (נוגדי דלקות לא סטרואידים לא תמיד עוזרים). הורים מקווים שהילד שלהם ירוץ ויקפוץ, ולא תשאר לו שום בעיה, אבל אף אחד לא יכול לחתום להם מה יקרה בסוף. ברור שילד שנולד עם נטיה קלה של רגל/יים והדבר עובר קליל לא נחשב נכה בבגרותו, אבל עד אז אם יש קשיים ןניתוחים ובעיות בניידות, כדי לברר אילו זכויות מגיעות לו. מצטערת על הנימה הפסימית משהו בדברי, אבל היום שוב לא יכולתי ללכת לאוניברסיטה בגלל כאבים. תגידו- גם לילד שלכם יותר כואב כשקר בחוץ, כמו עכשיו??
 
למעלה