סיפור בלשי
את התעלומה של ההעלמויות בירושלים פתרתי במקרה. או שלא במקרה?! בכל מקרה, זה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בגלגול הנוכחי של חיי. ב21- לדצמבר מינו אותי כאחראי על החקירה של 37 מקרי ההעלמות בירושלים שהסעירו את כל המדינה. 37 אנשים, רובם בני 30 פלוס, כולם רווקים, יצאו לעבודה בבוקר, ופשוט לא חזרו. אף אחד לא ידע מה עלה בגורלם. לא נמצא שום קשר נוסף בין אותם אנשים, שום מניע אפשרי להעלמות. השב``כ ניהל חקירה משלו, מתוך השערה שמדובר בחטיפות על רקע לאומני. אני מוניתי מטעם המשטרה לחקור את הנושא מתוך השערה שמדובר בחטיפה על רקע פלילי, או שלא מדובר בכלל בחטיפה. את היום שלמחרת המינוי על החקירה ביליתי בקריאת התיקים של כל אחד מהנעלמים. זה לא הועיל לי בכלום. ביזבזתי יום שלם (אך למזלי, זה היה ה22- בדצמבר, היום הקצר ביותר של השנה). בלילה לא הצלחתי להרדם, מעומס האחריות, והלכתי לבית המרקחת לקנות כדורי שינה. הרוקח אמר שנגמרו לו הכדורים. ויתרתי, חזרתי לבית, והמשכתי לעבור על התיקים. למחרת במשרד, תשוש מעייפות, הלכתי בהפסקת הצהריים לבית מרקחת אחר, שקרוב יותר לתחנת המשטרה, כדי לקנות את כדורי השינה. גם כאן הרוקח אמר שנגמרו לו הכדורים. ``זה כבר המקום השני שאין בו כדורי שינה. הפסיקו לייצר?`` ``לא, לא. אתמול היתה כאן בחורה צעירה, שקנתה ממני את כל כדורי השינה שאפשר לקנות בלי מרשם מרופא.`` ``היא הסבירה למה?`` ``לא. קנתה 2 ארגזים של כדורי שינה, הייתי צריך להביא לה מהמחסן.`` עדיין לא יכולתי לקשר את המקרה המוזר הזה לחקירה שלי, אך האינטואציה (המצוינת) שלי אמרה לי להמשיך באותו כיוון. עשיתי טלפונים מהמשרד לכל בתי המרקחת השונים בירושלים, וגיליתי שבכולם עברה אותה בחורה צעירה וקנתה כדורי שינה. היה לי כבר תיאור של הבחורה: שיער שחור, נמוכה, כבת 30, מרכיבה משקפיים. רק בבית מרקחת אחד לא היתה תשובה. בירור קצר העלה שהוא סגור כבר שבוע, ויפתח למחרת. ציפיתי שהבחורה המסתורית תגיע גם לשם. באמת מצאתי אותה שם. הבחורה ששינתה את חיי. מכוערת כל כך… ביקשה מהרוקח שיביא לה את כל כדורי השינה שיש לו, שאפשר לקנות בלי מרשם מרופא. הביא לה, שילמה לו במזומן, והסתלקה. עקבתי אחריה. נסעה במונית למזרח העיר. נסעתי אחריה. היא ירדה ליד בניין מוזנח, ורשמתי לעצמי בזיכרון את הכתובת. רציתי להמשיך לנסוע, אבל היא סימנה לי לעצור. אני עדיין לא יודע איך היא גילתה שאני עוקב אחריה. עצרתי. אולי לא הייתי צריך. היא הזמינה אותי להיכנס לבניין. לא סרבתי. הדבר הראשון שהכה בי היה הריח, ריח של קטורת, ריח מרדים. אבל הצלחתי להשאר ער. הדבר השני שהיכה בי זה הנחירות. עשרות נחירות. 37 נחירות. ``למה את חוטפת אותם?`` ``אני לא חוטפת. הם באים מרצון.`` ``אז למה את מרדימה אותם?`` ``בשביל זה הם באים.`` פיהקתי. ``מה זאת אומרת?`` ``אלה אנשים שהגיעו למסקנה שהחלומות בלילה הרבה יותר טובים מהמציאות ביום.`` ``זה באמת ככה. אבל בני אדם צריכים לעבוד, לפרנס את עצמם.`` ``חישבנו שלאדם ישן אין כמעט הוצאות. הם ערים שעה בשבוע, שותים מים, אוכלים וחוזרים לישון. ההוצאות שלהם לשנה שלמה הן פחות מ500- שקל, לא כולל כדורי שינה.`` ``והם יכולים לעזוב מתי שהם רוצים?`` ``בטח. אני רק משיגה להם כדורי שינה`` ``למה את לא הולכת לישון?`` ``אני אלך. קבענו לעשות תורנויות, מי נשאר ער כדי לקנות כדורים.`` ``אנשים מחפשים אותכם כבר המון זמן. למה אתם מסתתרים?`` ``שלא ינסו להעיר אותנו.`` האדים של הקטורת התחילו להרדים אותי. ``אתה יכול לצאת. אנחנו מאדים קצת כדורי שינה, כדי לחזק את האוירה הישנונית.`` ``אולי אני גם אמצא לי איזו מיטה, אני עייף.`` ``תרגיש חופשי. יש כאן המון מיטות.``
את התעלומה של ההעלמויות בירושלים פתרתי במקרה. או שלא במקרה?! בכל מקרה, זה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בגלגול הנוכחי של חיי. ב21- לדצמבר מינו אותי כאחראי על החקירה של 37 מקרי ההעלמות בירושלים שהסעירו את כל המדינה. 37 אנשים, רובם בני 30 פלוס, כולם רווקים, יצאו לעבודה בבוקר, ופשוט לא חזרו. אף אחד לא ידע מה עלה בגורלם. לא נמצא שום קשר נוסף בין אותם אנשים, שום מניע אפשרי להעלמות. השב``כ ניהל חקירה משלו, מתוך השערה שמדובר בחטיפות על רקע לאומני. אני מוניתי מטעם המשטרה לחקור את הנושא מתוך השערה שמדובר בחטיפה על רקע פלילי, או שלא מדובר בכלל בחטיפה. את היום שלמחרת המינוי על החקירה ביליתי בקריאת התיקים של כל אחד מהנעלמים. זה לא הועיל לי בכלום. ביזבזתי יום שלם (אך למזלי, זה היה ה22- בדצמבר, היום הקצר ביותר של השנה). בלילה לא הצלחתי להרדם, מעומס האחריות, והלכתי לבית המרקחת לקנות כדורי שינה. הרוקח אמר שנגמרו לו הכדורים. ויתרתי, חזרתי לבית, והמשכתי לעבור על התיקים. למחרת במשרד, תשוש מעייפות, הלכתי בהפסקת הצהריים לבית מרקחת אחר, שקרוב יותר לתחנת המשטרה, כדי לקנות את כדורי השינה. גם כאן הרוקח אמר שנגמרו לו הכדורים. ``זה כבר המקום השני שאין בו כדורי שינה. הפסיקו לייצר?`` ``לא, לא. אתמול היתה כאן בחורה צעירה, שקנתה ממני את כל כדורי השינה שאפשר לקנות בלי מרשם מרופא.`` ``היא הסבירה למה?`` ``לא. קנתה 2 ארגזים של כדורי שינה, הייתי צריך להביא לה מהמחסן.`` עדיין לא יכולתי לקשר את המקרה המוזר הזה לחקירה שלי, אך האינטואציה (המצוינת) שלי אמרה לי להמשיך באותו כיוון. עשיתי טלפונים מהמשרד לכל בתי המרקחת השונים בירושלים, וגיליתי שבכולם עברה אותה בחורה צעירה וקנתה כדורי שינה. היה לי כבר תיאור של הבחורה: שיער שחור, נמוכה, כבת 30, מרכיבה משקפיים. רק בבית מרקחת אחד לא היתה תשובה. בירור קצר העלה שהוא סגור כבר שבוע, ויפתח למחרת. ציפיתי שהבחורה המסתורית תגיע גם לשם. באמת מצאתי אותה שם. הבחורה ששינתה את חיי. מכוערת כל כך… ביקשה מהרוקח שיביא לה את כל כדורי השינה שיש לו, שאפשר לקנות בלי מרשם מרופא. הביא לה, שילמה לו במזומן, והסתלקה. עקבתי אחריה. נסעה במונית למזרח העיר. נסעתי אחריה. היא ירדה ליד בניין מוזנח, ורשמתי לעצמי בזיכרון את הכתובת. רציתי להמשיך לנסוע, אבל היא סימנה לי לעצור. אני עדיין לא יודע איך היא גילתה שאני עוקב אחריה. עצרתי. אולי לא הייתי צריך. היא הזמינה אותי להיכנס לבניין. לא סרבתי. הדבר הראשון שהכה בי היה הריח, ריח של קטורת, ריח מרדים. אבל הצלחתי להשאר ער. הדבר השני שהיכה בי זה הנחירות. עשרות נחירות. 37 נחירות. ``למה את חוטפת אותם?`` ``אני לא חוטפת. הם באים מרצון.`` ``אז למה את מרדימה אותם?`` ``בשביל זה הם באים.`` פיהקתי. ``מה זאת אומרת?`` ``אלה אנשים שהגיעו למסקנה שהחלומות בלילה הרבה יותר טובים מהמציאות ביום.`` ``זה באמת ככה. אבל בני אדם צריכים לעבוד, לפרנס את עצמם.`` ``חישבנו שלאדם ישן אין כמעט הוצאות. הם ערים שעה בשבוע, שותים מים, אוכלים וחוזרים לישון. ההוצאות שלהם לשנה שלמה הן פחות מ500- שקל, לא כולל כדורי שינה.`` ``והם יכולים לעזוב מתי שהם רוצים?`` ``בטח. אני רק משיגה להם כדורי שינה`` ``למה את לא הולכת לישון?`` ``אני אלך. קבענו לעשות תורנויות, מי נשאר ער כדי לקנות כדורים.`` ``אנשים מחפשים אותכם כבר המון זמן. למה אתם מסתתרים?`` ``שלא ינסו להעיר אותנו.`` האדים של הקטורת התחילו להרדים אותי. ``אתה יכול לצאת. אנחנו מאדים קצת כדורי שינה, כדי לחזק את האוירה הישנונית.`` ``אולי אני גם אמצא לי איזו מיטה, אני עייף.`` ``תרגיש חופשי. יש כאן המון מיטות.``
