סיפור דרמה שכתבתי
עכשיו אני מעלה את הפרק הראשון, אם אני אראה שהוא מצליח אני אעלה את השני
הוא גנב את זה. את הדבר היקר ביותר בעולם ואף אחד לא יכול לעצור אותו. העולם יושב בחוסר מעש ובעצב בזמן שהוא נהנה מחיים חסרי גבולות. הוא התחבא עמוק בתוך מוחו. וכנראה האדם שיצר אותו ויכול להשמיד אותו עוד לא נולד...
כשפקחתי את עיני ידעתי שזה בוקר, למרות החושך המוחלט ששרר בתוך הביוב המעופש. הריח המגעיל טיפס אל תוך נחירי.
אני כבר התרגלתי לזה כולם התרגלו לסבול.......המילה סבל היא המילה היחידה שאני שומע בחיים האלה זאת המילה היחידה שכולם שומעים.
קוראים לי איגור אני בן 25 אני גר עם ההורים שלי בביוב בגלל שיש איש שמעביד למעלה על הארץ את כול אנשי העולם ורק אנחנו 1000 האנשים האחרונים בעולם הצליחו לשרוד ממלחמת העולם 3.
אני כבר שנתיים גר בביוב החיים בביוב הם חיים קשים השתייה שלנו זה מי הביוב ומה שאנחנו אוכלים זה ג'וקים עכברושים ובמקרים קשים אנו אוכלים את הדבר הכי קשה בני אדם מתים.....
אנחנו מתים בגיל צעיר כמו 30 הדרכים שאנחנו מתים הם שאנחנו לא אוכלים ואין לנו רופאים אז להרבה אנשים יש קלקול קיבה מהמים המזוהמים והאוכל המוזר וגם אנשים מתאבדים כי זה מאוד קשה לחיות ככה.
אתם שואלים איפה אנחנו ישנים? אנחנו ישנים עם כול הזבל בביוב אנחנו לא מתקלחים אבל כולם ככה מסתדרים.
אנחנו כול יום חייבים להיות בשקט שלא יגלו אותנו ה....
איך הכול התחיל: לפני 10 שנים לערך, כל העולם היה כרגיל, כל אחד בעיסוקו וחיים כרגיל. אני ומשפחתי גרנו בדירה יפה וצנועה והיו לי קצת חברים בגלל שהייתי הילד החנון של הכיתה הילד שאף אחד לא מבין מה הוא ומי הוא אני הייתי ביישן פחדתי לדבר עם ילדים אבל אז בא אלי דנה הילדה הכי יפה בבית ספר היא בלונדית עם עניים כחולות... היא הייתה כל כך יפה...ואז היא אמרה לי "איגור אני רוצה לצאת אתך" כולם התפלאו, היא רוצה לצאת דווקא אתו? עם איגור? החנון? אין סיכוי, אבל יום אחד היא לחשה לי בסוד שבעצם היא אוהבת אותי בגלל כל הפשטות שבי שאין בכולם... בכל מקרה יום אחד היא לא הגיעה לבית ספר ושיערנו שהיא חולה. עבר יום, יומיים שבוע שבועיים והיא לא הגיעה. התחלנו לדאוג ולהציק למורה. המורה אמר שאף אחד לא מצאה אותה והחיפושים עדיין ממשיכים.
ויום אחרי המורה לא הגיעה והמנהל אמר שהוא היה חייב לעזוב לארץ אחרת אני חושב שהוא שיקר......
כעבור שלושה ימים הסתכלתי בטלוויזיה ראיתי כתבה מוזרה כתבה שלא חשבתי שאראה כתבה שצמררה אותי בטח אתם שואלים את עצמכם מה היה בכתבה, בכתבה הזאת היה כתוב "עוד חלק מהסיפור המסתורי עוד 100 אנשים נעלמו".
כשהסתכלתי על הכתבה הייתי המום לרגע חשבתי לעצמי רגע.... דנה.... אנשים נעלמו......... חטפו את דנה!.
תודה רבה לכול הקוראים
עכשיו אני מעלה את הפרק הראשון, אם אני אראה שהוא מצליח אני אעלה את השני
הוא גנב את זה. את הדבר היקר ביותר בעולם ואף אחד לא יכול לעצור אותו. העולם יושב בחוסר מעש ובעצב בזמן שהוא נהנה מחיים חסרי גבולות. הוא התחבא עמוק בתוך מוחו. וכנראה האדם שיצר אותו ויכול להשמיד אותו עוד לא נולד...
כשפקחתי את עיני ידעתי שזה בוקר, למרות החושך המוחלט ששרר בתוך הביוב המעופש. הריח המגעיל טיפס אל תוך נחירי.
אני כבר התרגלתי לזה כולם התרגלו לסבול.......המילה סבל היא המילה היחידה שאני שומע בחיים האלה זאת המילה היחידה שכולם שומעים.
קוראים לי איגור אני בן 25 אני גר עם ההורים שלי בביוב בגלל שיש איש שמעביד למעלה על הארץ את כול אנשי העולם ורק אנחנו 1000 האנשים האחרונים בעולם הצליחו לשרוד ממלחמת העולם 3.
אני כבר שנתיים גר בביוב החיים בביוב הם חיים קשים השתייה שלנו זה מי הביוב ומה שאנחנו אוכלים זה ג'וקים עכברושים ובמקרים קשים אנו אוכלים את הדבר הכי קשה בני אדם מתים.....
אנחנו מתים בגיל צעיר כמו 30 הדרכים שאנחנו מתים הם שאנחנו לא אוכלים ואין לנו רופאים אז להרבה אנשים יש קלקול קיבה מהמים המזוהמים והאוכל המוזר וגם אנשים מתאבדים כי זה מאוד קשה לחיות ככה.
אתם שואלים איפה אנחנו ישנים? אנחנו ישנים עם כול הזבל בביוב אנחנו לא מתקלחים אבל כולם ככה מסתדרים.
אנחנו כול יום חייבים להיות בשקט שלא יגלו אותנו ה....
איך הכול התחיל: לפני 10 שנים לערך, כל העולם היה כרגיל, כל אחד בעיסוקו וחיים כרגיל. אני ומשפחתי גרנו בדירה יפה וצנועה והיו לי קצת חברים בגלל שהייתי הילד החנון של הכיתה הילד שאף אחד לא מבין מה הוא ומי הוא אני הייתי ביישן פחדתי לדבר עם ילדים אבל אז בא אלי דנה הילדה הכי יפה בבית ספר היא בלונדית עם עניים כחולות... היא הייתה כל כך יפה...ואז היא אמרה לי "איגור אני רוצה לצאת אתך" כולם התפלאו, היא רוצה לצאת דווקא אתו? עם איגור? החנון? אין סיכוי, אבל יום אחד היא לחשה לי בסוד שבעצם היא אוהבת אותי בגלל כל הפשטות שבי שאין בכולם... בכל מקרה יום אחד היא לא הגיעה לבית ספר ושיערנו שהיא חולה. עבר יום, יומיים שבוע שבועיים והיא לא הגיעה. התחלנו לדאוג ולהציק למורה. המורה אמר שאף אחד לא מצאה אותה והחיפושים עדיין ממשיכים.
ויום אחרי המורה לא הגיעה והמנהל אמר שהוא היה חייב לעזוב לארץ אחרת אני חושב שהוא שיקר......
כעבור שלושה ימים הסתכלתי בטלוויזיה ראיתי כתבה מוזרה כתבה שלא חשבתי שאראה כתבה שצמררה אותי בטח אתם שואלים את עצמכם מה היה בכתבה, בכתבה הזאת היה כתוב "עוד חלק מהסיפור המסתורי עוד 100 אנשים נעלמו".
כשהסתכלתי על הכתבה הייתי המום לרגע חשבתי לעצמי רגע.... דנה.... אנשים נעלמו......... חטפו את דנה!.
תודה רבה לכול הקוראים