סיפור ההנקה שלי - קצת ארוך ../images/Emo23.gif
אני אמא לשני ילדים, ירין בן שנה וחצי כמעט (עוד שבועיים - אבל מי סופר?
ולירון בן שלושה וחצי שבועות. לירון יונק מלא (מלבד בקבוק אחד - כי נסעתי עם ירין לרופא, אבל שאבתי
). את ירין מאד רציתי להניק, כי כל אמא חדשה אני ידעתי שזה הטוב ביותר עבור הבן שלי וכל הזמן סיפרו לי חברות כמה זה כיף להניק (פה התחילה הבעיה - הלחץ החברתי - אני גרה בקיבוץ), ונורא רציתי, והתעקשתי, בלילות מאד נהניתי, כי לא צריך לחמם בקבוק וזה מאד קל, לקום, "לשלוף" ציצי, להניק ולחזור לישון. הבעיה היתה במשך היום, ירין לא ממש התלהב מהעניין, ולא ממש התחבר להנקה, ואני התעקשתי וזה הגיע למצבים שלא היה לו מספיק כי הוא לא תפס טוב ואף פעם לא הספיק לו, אז הוספנו בקבוק כתוספת, ואני התחלתי לאט לאט להיות אנטי, כי לא נהניתי בכלל, ולא יכולתי להבין איך בכלל נהנים מהנקה, וכאב לי כל פעם, והיה לו גודש תמידי, כל פעם בכיתי, בכל הנקה והיה לי ממש רע, אבל לא הפסקתי המשכתי להתעקש ולהתעקש וכלום לא השתנה, היו לי יסורי מצפון חזקים אז לא רציתי להפסיק, עד שהתיעצתי בפורום הורים וקיבלתי כלכך הרבה פידבקים חיוביים והבנתי שלא כולן מצליחות, ולא לכולן מתאים, אז יסורי המצפון עברו קצת (עדיין היו) אבל אני החלטתי מפה אני לא ממשיכה ככה, או שאני יאבד את השפיות, ואז גם ירין יסבול, או שהוא יקבל בקבוק, ואני יוותר על ההנקה. כמובן שהלכתי על האופציה השניה, אחרי שבעה שבועות של סבל וחוסר אונים, הפסקתי להניק, ירין קיבל בקבוק ומאז שנינו מאושרים. הפעם מהרגע שגיליתי שאני בהריון, אמרתי שאני לא אניק!!! היה לי כל כך רע מהנסיון עם ירין שפחדתי להתאכזב שוב. עד היום של הלידה וגם אחריה עדיין הייתי בדיעה שאני לא מניקה, הילד יקבל בקבוק, אח שלו גדל טוב מאד עם מטרנה, אז גם הוא יהיה בסדר. ילדתי, נולד לירון, תינוק בריא במשקל 3.520, אבל מה מהרגע שהוא יצא מהבטן הוא לא הפסיק לבכות, וכלום לא עזר, הוא בכה ובכה ובכה ובכה, ואני כבר ההיתי ממש מחואשת ולא ידעתי מה לעשות, אז החלטתי אולי בכל זאת לתת לו לנסות לינוק, מה כבר יכול להיות, לא ילך אז לא ילך ונעבור מהר לבקבוק, אבל
וזה אבל גדול מאד, לירון מיד קלט את העניין, מיד תפס את הפטמה והתחיל לינוק, באותו הרגע כלכך התרגשתי שהתחלתי ממש לבכות וסוף סוף הבנתי למה כולן אומרות שזה כיך להניק ואיזו הרגשה טובה זה עושה, ובאותו הרגע החלטתי שמפה אני ממשיכה, והילד הזה לא יקבל בקבוק, עד שאני אחליט אחרת. מאז הוא יונק ויונק ויונק, ואני נהנית והוא מרוצה וכיף לנו ככה. החוויה עם לירון היא בהחלט חוויה מתקנת ועכשיו אני מאמינה שבאמת אפשר להנות מהנקה. שכחתי להוסיף שמרוב שהייתי אנטי הנקה לפני הלידה, אפילו הלכתי לרופאה שלי וביקשתי כדורים להפסקת החלב, והיא כמובן הסכימה אבל בתנאי אחד, ופה אני מודה לה, שאני אניק לפחות את הימים הראשונים, כי זה הכי חשוב, זה החלב הכי בריא עם מלא נוגדנים ובאמת חלב של בריאות, ואם אני רואה שלא הולך לי אז אני אחזור אליה והיא תיתן לי את הכדור בלי בעיה. כמובן שלא חזרתי אליה
אני רוצה להגיד לכל הבנות פה שרוצות להניק, תנסו
זה באמת כיף גדול, ואם לא הולך ואתן רוצות מאד, תתיעצו עם יועצת הנקה, אל תעשו את הטעות שלי, שלא ישאר לכן טעם מר. זהו עד כאךן, תודה למי שהגיעה עד כאן. ביי יערה
אני אמא לשני ילדים, ירין בן שנה וחצי כמעט (עוד שבועיים - אבל מי סופר?
