סיפור חיי ../images/Emo9.gif
אקדים ואומר שאין בכוונתי לשכנע אף אחד באמיתות הדברים, זהו סיפור אישי שלי ושלי בלבד. לכל אלו שלא מאמינים בעולם שמעבר העולם בו אנחנו חיים, זהו לא סיפור בשבילכם. לאחר ההקדמה אפשר להתחיל. בתקופה זו של חיי לפני כעשר שנים עבדתי כנהג אמבולנס במ.ד.א. ראיתי מאות רבות של א/נשים על סף המוות, כאלו שניצלו תודות טיפולנו המסור, וכאלו שלצערי הרב למרות כל מאמצנו לא הועילו ונפטרו. שמעתי עשרות רבות של סיפורים מפי האנשים שעברו החייאה אצלנו, ולאחר שחזרו לחיים סיפרו על אור ומנהרה וכו'... להגיד לכם את האמת לא ממש האמנתי אז שיש חיים לאחר המוות. מהו המוות קליני בטח כולכם יודעים זהו מצב רפואי שנקרא VF ז"א פירפור חדרים. במצב הזה לאדם אין דופק ונשימה, וכמובן נמצא מחוסר הכרה. מקרים בודדים נתקלתי שאדם היה בהכרה זמנית במצב של מוות קליני. צחוק הגורל שאני בעצמי אחד מהם. אז מה באמת קרה לי? חזרתי מעוד יום עבודה הביתה, ולאחר כשעתיים הרגשתי שהלחץ דם יורד לי. וזה בגלל סחרחורת ושחור בעיניים. מיד שמתי יד על הדופק, וכשהרגשתי שאין דופק ביד.....הבנתי שלחץ הדם שלי מאוד נמוך. בגלל היותי גר לבד, דבר ראשון זחלתי לדלת ופתחתי אותו. חשדתי שיש לי משהו לא טוב, אבל אז עדיין לא הבנתי עד כמה לא טוב. כמובן הזעקתי אמבולנס, בטענה של לחץ דם נמוך וסחרחורת. האמבולנס הגיע תוך דקות....לחץ הדם היה 70/50 כפי שחשבתי. הנהג הזעיק נט"ן ובדרך לב"ח חברנו אליו. אז החלו הלחצים בחזה, וחנק נוראי. חיברו לי מוניטור וחמצן....וכבעל ניסיון בעבודה הבנתי בדיוק את מצבי הקשה. עדיין בתוך הניידת טיפול נמרץ עם החברים לעבודה...מנסים לייצב את מצבי. אבל אני מרגיש שהולך למות. ממש ככה מרגישים את המצב. פניתי אליהם "בבקשה תצילו אותי" כן כן טומי אנחנו עושים את הכל להציל אותך. חלק מהנסיעה המטורפת לב"ח אינני זוכר, הייתי כבר כמעט ללא הכרה. אני מניח שדקותיים לאחר הגיענו לב"ח, הרגשתי אגרוף חזק על החזה....זה במקום שוק חשמלי שעדיין לא היה מוכן. " אתה מכאיב לי" אמרתי לפרמדיק. כן כן אבל אתה ב VF. שהונח על חזי כפות הדפיברילטור אני עוד זוכר, עד למכת החשמל....וזהו משם מתחיל למעשה הסיפור של חצי שעת החייאה, עם 16 שוקים חשמליים עיסוי לב והנשמה.
אקדים ואומר שאין בכוונתי לשכנע אף אחד באמיתות הדברים, זהו סיפור אישי שלי ושלי בלבד. לכל אלו שלא מאמינים בעולם שמעבר העולם בו אנחנו חיים, זהו לא סיפור בשבילכם. לאחר ההקדמה אפשר להתחיל. בתקופה זו של חיי לפני כעשר שנים עבדתי כנהג אמבולנס במ.ד.א. ראיתי מאות רבות של א/נשים על סף המוות, כאלו שניצלו תודות טיפולנו המסור, וכאלו שלצערי הרב למרות כל מאמצנו לא הועילו ונפטרו. שמעתי עשרות רבות של סיפורים מפי האנשים שעברו החייאה אצלנו, ולאחר שחזרו לחיים סיפרו על אור ומנהרה וכו'... להגיד לכם את האמת לא ממש האמנתי אז שיש חיים לאחר המוות. מהו המוות קליני בטח כולכם יודעים זהו מצב רפואי שנקרא VF ז"א פירפור חדרים. במצב הזה לאדם אין דופק ונשימה, וכמובן נמצא מחוסר הכרה. מקרים בודדים נתקלתי שאדם היה בהכרה זמנית במצב של מוות קליני. צחוק הגורל שאני בעצמי אחד מהם. אז מה באמת קרה לי? חזרתי מעוד יום עבודה הביתה, ולאחר כשעתיים הרגשתי שהלחץ דם יורד לי. וזה בגלל סחרחורת ושחור בעיניים. מיד שמתי יד על הדופק, וכשהרגשתי שאין דופק ביד.....הבנתי שלחץ הדם שלי מאוד נמוך. בגלל היותי גר לבד, דבר ראשון זחלתי לדלת ופתחתי אותו. חשדתי שיש לי משהו לא טוב, אבל אז עדיין לא הבנתי עד כמה לא טוב. כמובן הזעקתי אמבולנס, בטענה של לחץ דם נמוך וסחרחורת. האמבולנס הגיע תוך דקות....לחץ הדם היה 70/50 כפי שחשבתי. הנהג הזעיק נט"ן ובדרך לב"ח חברנו אליו. אז החלו הלחצים בחזה, וחנק נוראי. חיברו לי מוניטור וחמצן....וכבעל ניסיון בעבודה הבנתי בדיוק את מצבי הקשה. עדיין בתוך הניידת טיפול נמרץ עם החברים לעבודה...מנסים לייצב את מצבי. אבל אני מרגיש שהולך למות. ממש ככה מרגישים את המצב. פניתי אליהם "בבקשה תצילו אותי" כן כן טומי אנחנו עושים את הכל להציל אותך. חלק מהנסיעה המטורפת לב"ח אינני זוכר, הייתי כבר כמעט ללא הכרה. אני מניח שדקותיים לאחר הגיענו לב"ח, הרגשתי אגרוף חזק על החזה....זה במקום שוק חשמלי שעדיין לא היה מוכן. " אתה מכאיב לי" אמרתי לפרמדיק. כן כן אבל אתה ב VF. שהונח על חזי כפות הדפיברילטור אני עוד זוכר, עד למכת החשמל....וזהו משם מתחיל למעשה הסיפור של חצי שעת החייאה, עם 16 שוקים חשמליים עיסוי לב והנשמה.
