deniielvold
New member
סיפור ליום הזיכרון.
אני רוצה לספר לכם על יוני, על יוני שלי, בערב יום הזכרון הזה. יוני גרינברג, הי"ד, שהיה חבר קרוב שלי, היה בסך הכול בן 17 לפני כחמש שנים, כשפורד טרנזיט חבוטה וכחולה עצרה לידו בחריקת בלמים. שני גברים ירדו מהרכב והעלו את יוני עליו. לא ראינו אותו יותר. בן 17 היה במותו. כפי שעלה מהחקירה בהמשך, ברכב ישבו ארבעה מערביי מזרח ירושלים: חסאן איראד, עימאד אלשוקר, עבד חוסייני אבו-עיסאם וסאלים איסנאן. הם העלו את יוני בכוח למכוניתם. אלשוקר חבט ביוני באגרופיו, כשהוא שובר שתיים מצלעותיו. לאחר מכן פתחו אלשוקר וחוסייני את דלת הפורד והשליכו את יוני החוצה, כשהם נוסעים במהירות של שמונים קילומטרים לשעה. יוני נחבט בכביש ומת במקום. הם נתפסו, נעצרו והואשמו ברצח על רקע לאומני. משפטם עוד נמשך. [...] או אולי כך קרה הסיפור: עמראן אבו חמדייה, נער בן 17, נחטף בדצמבר 2002 באיזור חברון לתוך ג'יפ שבו היו ארבעה אנשי מג"ב - שחר בוטביקה, דניס אלחזוב, ינאי לאלזה ובאסם ווהבי. בוטביקה היכה את עמראן באגרופים, ולאחר מכן פתח את דלתו האחורית של הג'יפ והשליך החוצה את עמראן. הוא מת במקום. הם הועמדו לדין על הריגה וחטיפה. לאלזה קיבל שש וחצי שנים, אלחזוב חמש וחצי, ווהבי ארבע וחצי ואילו בוטביקה, שהיה המעורב העיקרי, קיבל שמונה וחצי שנות מאסר. ביחד, הם קיבלו את העונש שמקבל יחיד על רצח. [...] השופטת ציינה שלרוצח נסיבות מקלות: הוא התייצב לדיוני בית המשפט. האמת היא שלרוצח נסיבות מקלות: הוא יהודי שהרג פלשתיני. הם, כידוע, האוייב. חבר הכנסת מיכאל בן ארי אמר שהוא מתבייש בפני משפחתו של בוטביקה. "אני מרגיש בגידה בחיילים ובילדים שלנו. גם אם הם כשלו, הם עדיין ילדים שלנו", כה אמר חבר הכנסת הנכבד. ילדים שלנו, שהרגו ילדים שלהם. מותר. על זה להעניש, אפילו עונש מגוחך? זאת הרוח של מפלגות הימין הקיצוני, שנאה לאחר, רדיפה אחר מחלמה ופחד מכל הבנה ופיוס. זה ההרס של התרבות היהודית. הפכנו מעם של חמלה וירא שמיים לעם אלים ובור.
אני רוצה לספר לכם על יוני, על יוני שלי, בערב יום הזכרון הזה. יוני גרינברג, הי"ד, שהיה חבר קרוב שלי, היה בסך הכול בן 17 לפני כחמש שנים, כשפורד טרנזיט חבוטה וכחולה עצרה לידו בחריקת בלמים. שני גברים ירדו מהרכב והעלו את יוני עליו. לא ראינו אותו יותר. בן 17 היה במותו. כפי שעלה מהחקירה בהמשך, ברכב ישבו ארבעה מערביי מזרח ירושלים: חסאן איראד, עימאד אלשוקר, עבד חוסייני אבו-עיסאם וסאלים איסנאן. הם העלו את יוני בכוח למכוניתם. אלשוקר חבט ביוני באגרופיו, כשהוא שובר שתיים מצלעותיו. לאחר מכן פתחו אלשוקר וחוסייני את דלת הפורד והשליכו את יוני החוצה, כשהם נוסעים במהירות של שמונים קילומטרים לשעה. יוני נחבט בכביש ומת במקום. הם נתפסו, נעצרו והואשמו ברצח על רקע לאומני. משפטם עוד נמשך. [...] או אולי כך קרה הסיפור: עמראן אבו חמדייה, נער בן 17, נחטף בדצמבר 2002 באיזור חברון לתוך ג'יפ שבו היו ארבעה אנשי מג"ב - שחר בוטביקה, דניס אלחזוב, ינאי לאלזה ובאסם ווהבי. בוטביקה היכה את עמראן באגרופים, ולאחר מכן פתח את דלתו האחורית של הג'יפ והשליך החוצה את עמראן. הוא מת במקום. הם הועמדו לדין על הריגה וחטיפה. לאלזה קיבל שש וחצי שנים, אלחזוב חמש וחצי, ווהבי ארבע וחצי ואילו בוטביקה, שהיה המעורב העיקרי, קיבל שמונה וחצי שנות מאסר. ביחד, הם קיבלו את העונש שמקבל יחיד על רצח. [...] השופטת ציינה שלרוצח נסיבות מקלות: הוא התייצב לדיוני בית המשפט. האמת היא שלרוצח נסיבות מקלות: הוא יהודי שהרג פלשתיני. הם, כידוע, האוייב. חבר הכנסת מיכאל בן ארי אמר שהוא מתבייש בפני משפחתו של בוטביקה. "אני מרגיש בגידה בחיילים ובילדים שלנו. גם אם הם כשלו, הם עדיין ילדים שלנו", כה אמר חבר הכנסת הנכבד. ילדים שלנו, שהרגו ילדים שלהם. מותר. על זה להעניש, אפילו עונש מגוחך? זאת הרוח של מפלגות הימין הקיצוני, שנאה לאחר, רדיפה אחר מחלמה ופחד מכל הבנה ופיוס. זה ההרס של התרבות היהודית. הפכנו מעם של חמלה וירא שמיים לעם אלים ובור.