סיפור מהעבודה היום

[alphadelta]

סיפור מהעבודה היום

ילד בן 4 ניגש אלי ,הגיש לי ״אוכל״ והלך. חזר אחרי כמה דקות ולקח את הצלחת והגיש לי מלבן מפלסטיק. הוא הסביר לי שזה אייפאד. שאלתי מה לעשות והוא אמר שעלי לשחק עכשיו את המשחק של מיקי מאוס ואז לראות סירטונים. ושהוא יחזור לבדוק אותי אחר כך. וזה העציב אותי. ילדון מתוק, עם ה מ ו ן אתגרים של התנהגות. והמון נסיון לתשומת לב

 

[ניריתסקוטלנד1]

את יכולה להסביר בבקשה קצת יותר

למה הכוונה באתגרים של התנהגות?

זה לא בהכרח כל מה שקורה אצלו בבית כל הזמן. אני מקוה. צריך להזהר.

 

[alphadelta]

את צודקת

מאד צריך להזהר. הגננת אמרה לי שבבית אין גבולות. פשוט היה לי עצוב לחשוב עליו כל כך צמא לתשומת לב ויודע לדרוש רק תשומת לב שלילית. גם מילדים וגם ממבוגרים. ואין לו את הכלים. אבל שוב, את צודקת, אני לא יודעת כמה זה קורה בבית.

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני עובדת ב Youth Club עם ילדים בני 9-10

פעם בשבוע, שעה וחצי. זה לא מספיק זמן ליצור קשר עם הילדים ולעשות שינויים, אבל יש שם ילד אחד שנגע לי מאוד, כנראה כמו שהילד הזה נוגע לך. הוא היה משחק ופועל עם אחרים בכייף, ופתאום הכל משנה, והילד הופך אלים, מילולית בעיקר, אבל גם פיזית.
כל פעם הייתי נגשת אליו, עם יד רכה, לא כועסת, ומסבירה את הסיטואציה. למה זה פוגע באותו ילד, ושיבקש סליחה. מידי פעם גם החמאתי לו על התנהגויות טובות וחיזקתי את הדברים ה"טובים" שבו, ויש!!! היום, לקראת סוף השנה, הוא ילד אחר!!! כייף איתו.
ברור לי שאני לא יכולה לקחת את הקרדיט לזה. אין לי מושג איך הוא במסגרות אחרות.