סיפור סגול

Lilith46

New member
סיפור סגול

סיפור סגול לפגישות שלנו יש שמות, יש להן ריח, טעם, קולות וזיכרונות אבל בעיקר יש להן שמות. זו תהיה פגישה סגולה. בבוקר כשהתלבשתי ניגן הרדיו את השיר שלנו על זר סיגליות. ידעתי שהיום עתיד להיות מוצלח. בחנות פרחים אליה נכנסתי הושיט לי האיש, שני עציצי פרחים, אחד פרח באדום והשני בסגול: ``תבחרי.`` הוא אמר, לקחתי את הסגול וידעתי שהיום יהיה יפה. בערב, אחרי שחזרתי מלאה בך, הבנתי את הסגול: לבשת את החולצה הסגולה שנתתי לך, שמעתי את שיר הסיגליות שניתנו בתשעה בנובמבר- יום הולדתי. זכרתי את שתילי פרחי הסיגליות של אימי, הפורחים ומריחים בראשית החורף בגינת ביתי. פתאום הבנתי שסגול הוא צבע הקירבה. פרח האהבה. שיר של געגועים, שיר של נובמבר. צבע הזיכרונות. איך מסבירים סגול למי שלא מבחין בין הצבעים? תאר לך, אהוב שלי, את הים שנשקף מהחדר בו אהבנו זה את זו, כאשר השמש תרד לעברו וקצת חושך קריר וקצת ים כחול וקצת שמש שצובעת את הכל בעננים אדומים, זה יהיה הסגול שלנו. תראה את הסגול של הסדינים שהיו על המיטה ואת המגבת הנקיה, את הדלת שאפשר לסובב בה את המנעול ולהשאיר את הכל מאחור ולהיות רק אתה ואני והבגדים שנושרים והעור שניגלה ותדע מה זה סגול. סגול היה הטעם של לשונך העוברת על גופי. סגול היה המבט שבו יכולתי לעבור לאורך גופך וליזכור את כולו. סגול זו הפעם הראשונה שראינו את כל האהבה כולה. סגול הוא צבע הקירבה המיוחדת שצומחת בינינו. זוכר ששאלת אותי: את תיכף מרגישה קרבה לאנשים שאת פוגשת? שאלת, כהרגלך, את השאלה הנכונה ביותר ונתת בידי מפתח נוסף להבנת עולמי החדש. רק היום, שלושה ימים אחרי כל הסגול אני יכולה לענות לך ולומר: לא, אני לא מרגישה קירבה מיד. עד עכשיו לא התקרבתי. אהבתי, רציתי לראות, ידעתי לבחור, אבל תמיד ממרחק, בהיסתיגות, בחשש. עד שבאת אתה והראית לי שאפשר גם אחרת. אפשר גם בסגול. כל הזכויות שמורות
 
למעלה