סיקרון קטון

[דבורה1]

סיקרון קטון

טוב נו, אני עובדת של הלשכה לסטטיסטיקה. לא יכולה בלי סקרים. אז ככה: השאלה נשאלה כבר בקומונה רק בגירסה אחרת. ואני רוצה לחדד כיוון שונה,

עד איזה גיל לדעתך תניקי? ומדוע דווקא עד הגיל הזה ומי שכבר לא מניקה:

מתי הפסקת ומדוע?

אם הילדים הפסיקו לבד, עד מתי חשבת שתניקי? האם ההפסקה הייתה הדדית?

 

[דבורה1]

ומיד עונה

אופק ושביט כבר בני שנה וחודשיים אוטוטו. עדיין יונקים בדפוס של בין 2-4 הנקות ביום רגיל וקצת יותר בסופ"ש. לפעמים, מודה באשמה, קצת מציק לי. נראה לי שההקה תפסק רק כשהם יפסיקו. למרות שתאורטית נראה לי שילד גמול מחיתולים גם צריך להיות גמול מהנקה. גם גיל גמילת החיתולים נראה לי די והותר להנקה גם כי אפשר כבר להסביר ללילד אופציות חליפיות שאפשריות עבורו למגע עם אמא, יש מקום למשא ומן ולכן גם להפסקת ההנקה. ~מי היה מאמין לפני שנה שאני, שלא האמנתי שאצליח להניק חודשיים, אתכנן הנקה לכאלה טווחים ארוכים~

 

[כרמית מ.]

מה הקשר בין חיתולים להנקה?

אני לא רואה שום קשר בין גמילה מחיתולים וגמילה מהנקה. יש תינוקות שגדלים לגמרי בלי חיתולים, יש פעוטות שנגמלים בגיל צעיר מחיתול - אין קשר בין זה לבין גמילה מהנקה. מכירה יונקים רבים שכבר שכחו איך נראה חיתול, כולל הבן שלי (הצעיר) שנגמל סופית מחיתול עוד לפני גיל שנתיים (גדל חלקית בלי חיתול מלידתו) ואילו מהנקה נגמל רק בגיל 2.9. יכולתי לגמול אותו קודם, כמובן, אבל לא היתה לי שום סיבה לעשות את זה.

 

[ליאתו]

מניקה בדימוס

הנקתי עד גיל שנתיים ותשע. הפסקנו כשהתחיל להמאס לי. זה לא ממש היה מתוכנן. בשלב הזה הייתה להם רק הנקה אחת ביום, הנקה לפני השינה. הגעתי למיטה, שם הם חיכו לי, והרגשתי שאם אני אמשיך להניק, כבר יימאס. ההנקה הפכה לחגיגה של שירה ותיפופים על הבטן שלי, וכמה שזה נחמד, הרגשתי שהעניין מוצה. אז אמרתי להם: "ילדים, הנקתי אתכם מאז שנולדתם, ועכשיו הגיע הזמן להפסיק. מהערב, במקום הנקה יהיה לכם סיפור לפני השינה." וכך היה. לא היו מחאות; בשבוע שאחרי הם ביקשו כמה פעמים, ואני הזכרתי להם שזה נגמר, ולא היה מחאות. הם עכשיו בני שלוש וחודש.

 

[ליאתו]

ומצטרפת ל"מי היה מאמין"

 

[frige]

מצטרפת לסקר

מוסיפה קודם את מה שכתבתי בהיתפקדות: אלעד ואיתי הם בני 9 חודשים, יונקים מגיל 0, היום קצת פחות, כי הם כבר יותר מעדיפים אוכל אחר ובקבוק. משתדלת כמה שאפשר, בעיקר בלילה. בהתחלה ניסיתי להניק את שניהם בכל ארוחה עד שהתברר שהם בכלל לא עלו במשקל, אז עברתי לפעם אלעד ופעם איתי וכשאחד יונק השני מקבל סימילאק. הם בני 9 חודשים היום הם כבר אוכלים פירות, ירקות, מכינה להם דייסת סולת, סימילאק וכמובן בסוף היום ובלילה הנקה. הראל למשל ינק הנקה מלאה שנה וחצי. כשנכנסתי להריון הגוף שלי לא עמד בזה והפסקתי להניק אותו. המבאס הוא ששבוע לאחר שהפסקתי להניק את הראל, הפסיק הדופק לעובר בשבוע 10. אח"כ קיבלתי פיצוי את אלעד ואיתי המקסימים. (הכל בטיפולים, גם הראל, גם בהפלה וגם אלעד ואיתי). מקווה להמשיך להניק כל עוד אוכל. לפחות עד גיל שנה וחצי. אולי קצת יותר. לא רוצה להגיע למצב של תלות. בנתיים עוד הולך טוב. הכי קטע שאני לוקחת גלולות נגד הריון שטובות בהנקה. הגלולות הולכות 3 חפיסות בחבילה. כל פעם שאני הולכת לקנות אני אומרת לעצמי, טוב אז אם קניתי 3 אז לפחות עוד 3 חודשים נמשיך להניק. ככה זה ממשיך וממשיך. אז, הנה קניתי עוד 3 חפיסות. נשיקות ובהצלחה לכולן.

 

[ממה מיה]

והתשובות שלי

את איתן הקתי עד גיל שנה ואז הוא פשוט גמל את עצמו. מגיל חצי שנה הוספנו לו מוצקים, דייסות וזה כנראה מצא חן בעיניו. אפשר לומר שההפסקה היתה מבחינתי כמתוכנן. לגבי התאומים, הייתי רוצה להניק לפחות אותו זמן כמו את איתן. מעבר לגיל שנה ? אמנם יש המלצות להניק שנתיים, אבל לאור הניסיון עם איתן נראה לי שגיל שנה מתאים לי לגמילה.

 

[אמא ביולוגית]

הממ...

ממרומי גיל חודשיים אני יכולה להגיד שזה מבחינתי כבר הישג. לא יכולה לתכנן הרבה קדימה כי עדיין זה נראה קשה. אני מקווה להניק עד גיל חצי שנה לפחות, שאז יצטרפו המוצקים ובטח יקלו על העניין, אז אולי אוכל להמשיך ולהניק ויהיה פחות עומס. אולי גם אני צריכה לקנות את הגלולות בשלשות... כרגע יש לי חבילות בודדות אז אני מסתכלת רק חודש קדימה (וגם זה נראה לי הרבה...

)

 

[אלמוג שלי]

את הגדול שלי הנקתי עד גיל 7 וחצי

חודשים וההפסקה היתה מיוזמתו. האמת שלא האמנתי שאגיע עד הלום (גיל 4 וחצי חודשים) אז עכשיו השאיפה היא כמה שיותר ולפחות להגיע לגיל 7 וחצי חודשים

 

[ממה מיה]

../images/Emo6.gif לפי הכותרת חשבתי ש 7 וחצי שנים

זה יכול להיות מעניין...

 

[אלמוג שלי]

זה כבר ממש גילוי עריות ../images/Emo6.gif

 

[עוד נועה]

עונה וממליצה

כי מה שהכי עזר לי הוא לא לקבוע יעדים. עם מאיה ויובל החלטתי לראות אם אני אצליח להניק. תחילה ההנקה שלהם היתה קשה מאד מאד ואחרי שהצלחתי, קיויתי להמשיך עד שאצטרך לחזור לעבודה. אחרי שחזרתי לעבודה, החלטתי שזה לא יהיה נורא אם כשיגמר הסטוק הקפוא, הם יקבלו בקבוק תמ"ל ביום. ההחלטה הזו מאד עזרה לי כי נרגעתי וידעתי שמה שלא יהיה, הילדים שלי לא יגוועו ברעב. בסופו של דבר, הצלחתי להאכיל אותם כל יום בחלב ששאבתי יום קודם ללא שהייתי צריכה להקפיא. הסטוק הקפוא נשאר במשך חודשים על חודשים במקרר כי לא היה לי לב לזרוק חלבאם, אפילו פג תוקף... הפסקתי עם מאיה בגיל שנה ו11. היא הייתה מחככת בי את השיניים וכשהערתי לה, היא העדיפה להפסיק לינוק. יובל הראה סימנים שהוא בשל לגמילה מהנקת לפני השינה בגיל שנתיים וחדשיים. עזרנו לו קצת ותוך כמה ימים הוא נגמל לגמרי. גם לשירה ורוני לא קבעתי גבולות. אני בונה על לפחות שנתיים של הנקה אבל עכשיו צריך לדעת על מה הן בונות.

 

[נירית1]

../images/Emo204.gif

הנקתי עד שהתאומות היו בנות שנה +10, הן הליטו לבד להפסיק לינוק זה התרחש בהדרגתיות, נשארנו רק עם הנקת אחרה"צ לשתיהן ולילה רק לאחת, עד שאחת מהן ויתרה לגמריי על ההנקה ואח"כ אחותה. לי היה עצוב כשהן לא רצו יותר לינוק אבל שמחתי שזה בא מיוזמתן. כשהתחלתי להניק לא קבעתי יעדים רק שמחתי על כל יום שעבר בהצלחה ואח"כ על כל חודש - היה ברור לי שאם זה יצליח זה ימשך ככל שלי ולבנות יהיה טוב אם ההנקה

 

[בן דוד לפילפילון]

../images/Emo131.gif

בתיכנון: א) להצליח להניק ב) 3 חודשים ג) חצי שנה ד) כל המרבה הרי זה משובח - נראה איך נמשיך משם

 

[1אילת2]

טוב, זה תמיד כיף.

התאומים היום בני 5.3. הילד הפסיק לינוק בגיל 3.8. הילדה הפסיקה לינוק בגיל 4.2 משום שהעזתי להחליף את הפמולן לגלולות רגילות. היא ינקה אז רק פעם ביום כך שזה לא היה נורא מבחינתה. מבחינתי, לעומת זאת... נו. לא חיכיתי יותי מידי והיום אני מניקה את בתי (בת) השלושה חודשים (יחידאית, לשם שינוי).

 

[yael 1969]

עד שובי לעבודה

את הבכורה כלל לא הנקתי. את השניה - חצי שנה. עד שובי לעבודה. מניחה שכך יהיה גם הפעם עם הקטנות. עד כה (חודשיים וחצי) הולך נפלא. מתאים וטעים לכולם.

 

[סיון של בר ועדן]

עונה גם

בנות שנה מתכננת להניק עד לפחות שנה וחצי אולי יותר אני מעדיפה להניק עד שהן יפסיקו לבד בתקווה שלא בקרוב. נכון לעכשיו הן יונקות בין 2-4 הנקות ליום

 

[חנה של ליאור]

לא קובעת יעדים

את שיר הנקתי עד שנה ו 3 חודשים. למה הפסקתי? א. כי רציתי לחזור לטיפולים. ב. כי שיר היתה יונקת לא קלה ובתקופה ההיא היא היתה מסוגלת לבלות אח"צ שלם על הציצי שלי, כך שמיציתי את העניין. הפעם אין תכנית לחזור לטיפולים ולכן אין משהו שמלחיץ אותי לגמול. אם היונקים יהיו נוחים למשתמש, מצידי שינקו עד שימאס להם. אני מניחה שזה יפסק לפני הצבא. לא מבטיחה להמשיך אם זה לא יהיה כיף לי.