סירה אחת לכולנו
"השוטרת שנקראה להשקיט את הנערים ו"חתכה" לא הייתה אדם רע. אני מניח שהמחשבה "בשביל הגרושים שמשלמים לי שיגידו תודה שאני שמה מדים" עברה בראשה כשהחליטה להתעלם מהקריאה. המחשבה הזו עברה מתישהו ועדיין עוברת בראשו של הפקח, העובד הסוציאלי, הכבאי, המחנך ובטח גם בראשו של הטכנאי בבית החולים שהעליב את אימא שלי. כולם מהווים את התשתית לחברה האזרחית שלנו וכולם נמצאים בתחתית ההיררכיה הכלכלית. אפשר להמשיך לשאול "עד מתי" מול גלי האלימות הגואים, אבל כולנו יודעים שזה לא ישתנה, אלא אם כן נסכים לשלם את המחיר גם מכיסנו"
מיותר לציין שקראתי את כל המאמר מתחילתו ועד סופו ועברה בי תחושת צמרמורת...
אין במאמר איזושהי קריאה לפעולה מדוייקת ורבת שלבים אבל בכל זאת יש בה הארה מסויימת לגבי ההתנהלות הבלתי נסבלת שלנו כחברה,
ואפילו הייתי מוסיפה על הכותב שזה לא תלוי רק בכסף הזעום שרובינו מקבלים על עבודה מתישה...
זה תלוי בהלך הרוח שמסביבינו..
תנסו לזכור ימים שלא צעקו לכם, שלא התייחסו אליכם בזלזול, שלא דחפו אתכם בתור בסופר, שלא צחקו עליכם מאחורי הגב... אתם זוכרים ימים כאלה?
"השוטרת שנקראה להשקיט את הנערים ו"חתכה" לא הייתה אדם רע. אני מניח שהמחשבה "בשביל הגרושים שמשלמים לי שיגידו תודה שאני שמה מדים" עברה בראשה כשהחליטה להתעלם מהקריאה. המחשבה הזו עברה מתישהו ועדיין עוברת בראשו של הפקח, העובד הסוציאלי, הכבאי, המחנך ובטח גם בראשו של הטכנאי בבית החולים שהעליב את אימא שלי. כולם מהווים את התשתית לחברה האזרחית שלנו וכולם נמצאים בתחתית ההיררכיה הכלכלית. אפשר להמשיך לשאול "עד מתי" מול גלי האלימות הגואים, אבל כולנו יודעים שזה לא ישתנה, אלא אם כן נסכים לשלם את המחיר גם מכיסנו"
מיותר לציין שקראתי את כל המאמר מתחילתו ועד סופו ועברה בי תחושת צמרמורת...
אין במאמר איזושהי קריאה לפעולה מדוייקת ורבת שלבים אבל בכל זאת יש בה הארה מסויימת לגבי ההתנהלות הבלתי נסבלת שלנו כחברה,
ואפילו הייתי מוסיפה על הכותב שזה לא תלוי רק בכסף הזעום שרובינו מקבלים על עבודה מתישה...
זה תלוי בהלך הרוח שמסביבינו..
תנסו לזכור ימים שלא צעקו לכם, שלא התייחסו אליכם בזלזול, שלא דחפו אתכם בתור בסופר, שלא צחקו עליכם מאחורי הגב... אתם זוכרים ימים כאלה?