חזרתי לעבוד !
וזה כבר חיובי. נמאס לי להרקב בבית.
סה"כ, דברים שקטים. הסוס שלי חבוש, אז הפצע אמנם מחלים לאט יותר, אבל לא נותן שירותי פנסיון חינמיים לביצי זבובים.
סוסת בי"ס עם וויט ליין חוזרת לעבודה בשבועות הקרובים, אחרי טיפול משלים בדיקורים ושמנים. (ואני כל כך מתגעגעת.)
סוס נוסף חטף בעיטה ועדיין לא ידוע אם שבר את הרגל או לא. בינתיים הוא די נמנע מלשים עליה משקל, נדע עוד כמה ימים, בצילום חוזר.
(דביל, גם לפני הקייטנה הקודמת הוא דפק אותו שטאנץ, והתחמק מעבודה בה, זה רמז?)
קבלנו סוסון לשיקום, יש לו ספונסרית מקסימה, והוא כבר מראה שיפור במשקל אחי שבוע וחצי. עכשיו רק סירוס וזהו...
המיניאטורה גם צלעה (רצה במגרש, פתאום נעמדה ונשכבה, וכשקמה, לא שה משקל באחורית. עכשיו כבר משתפר מאוד.), אז הקטנה שלי החליטה שהיא תרכב על החמור שלי. מסתבר שזה נוא קשה גם להחזיק לה את הרגל, וגם ללכת עם סוס. במשך חצי שעה... נתפסה לי היד, וההיא, "לא רוצה לחזור לאורווה, דויקי לא עייף, עוד סיבוב, קטן? ועוד אחד? " והוא עושה כל מה שהיא אומרת, שמאלה, ימינה, לעצור... מתוק.