סליחה ... אני רק שאלה
הם היו שני אחים.
האחד איש עסקים מצליח, עשיר, בעל כבוד, אחד שיודע להנות מהעולם, פזרן ושמח.
השני שכיר פשוט, דל אמצעים, אחד שלא טיפס בסולם ההצלחה, שקט, עצוב ומסוגר.
היא התחתנה עם האח השני וידעה ימים קשים של מחסור ואבטלה.
היו ימים שאין אפילו שקל אחד בארנק, ואין איך לשלם 10 שקלים לתמונת סף שנה לגן של הילד.
היה לה קשה במפגשים המשפחתיים עם האח המצליח, רגשות קשים של התמרמרות, קנאה ובושה עלו בה, והיא חיבלה בקשר איתו והפחיתה את המגע איתו עד למינימום ההכרחי.
היו פעמים שבמפגשים ביניהם היא הייתה מכאיבה לו במילים קשות ופגעה בנקודות חולשה שהיו בו.
הוא מעולם לא השיב לה, רק נתן בה מבט ארוך וכואב, ושתק.
יום אחד נתקלה במישהו ברחוב שהיה דומה באופן מפתיע לאח של בעלה.
לפתע כאילו ממקום עמוק, נפרץ מעיין דמעותיה והיא בכתה בכי מר של חרטה על כל מעשיה.
למחרת בבוקר קיבלה הודעה שהוא נפטר באופן פתאומי.
אף אחד לא יכול לתאר מה עבר עליה מאז. המבט הכואב, השותק והפגוע מלווה אותה לכל מקום.
כעת היא מבקשת לזעוק את המסר שתישא עמה עד יומה האחרון:
"אנשים אהבו זה את זה, אף פעם לא תדעו מתי כבר מאוחר מדי.
עכשיו זה הזמן למילים טובות, לפרגון ולכבוד.
אני שלא זכיתי לבקש סליחה ממי שכבר לא יוכל לסלוח, מתחננת אליך הקורא: זכור את הסיפור המר שלי.
אולי כך תתקבל הסליחה שלי"
מתוך: סיפורי סליחה
האם אפשרי לסלוח לאחרים מבלי לסלוח לעצמנו?
האם אתם יודעים לקבל סליחה?
בברכת גמר חתימה טובה אנשים
וצום קל למי שבוחר בדרך הזו
הם היו שני אחים.
האחד איש עסקים מצליח, עשיר, בעל כבוד, אחד שיודע להנות מהעולם, פזרן ושמח.
השני שכיר פשוט, דל אמצעים, אחד שלא טיפס בסולם ההצלחה, שקט, עצוב ומסוגר.
היא התחתנה עם האח השני וידעה ימים קשים של מחסור ואבטלה.
היו ימים שאין אפילו שקל אחד בארנק, ואין איך לשלם 10 שקלים לתמונת סף שנה לגן של הילד.
היה לה קשה במפגשים המשפחתיים עם האח המצליח, רגשות קשים של התמרמרות, קנאה ובושה עלו בה, והיא חיבלה בקשר איתו והפחיתה את המגע איתו עד למינימום ההכרחי.
היו פעמים שבמפגשים ביניהם היא הייתה מכאיבה לו במילים קשות ופגעה בנקודות חולשה שהיו בו.
הוא מעולם לא השיב לה, רק נתן בה מבט ארוך וכואב, ושתק.
יום אחד נתקלה במישהו ברחוב שהיה דומה באופן מפתיע לאח של בעלה.
לפתע כאילו ממקום עמוק, נפרץ מעיין דמעותיה והיא בכתה בכי מר של חרטה על כל מעשיה.
למחרת בבוקר קיבלה הודעה שהוא נפטר באופן פתאומי.
אף אחד לא יכול לתאר מה עבר עליה מאז. המבט הכואב, השותק והפגוע מלווה אותה לכל מקום.
כעת היא מבקשת לזעוק את המסר שתישא עמה עד יומה האחרון:
"אנשים אהבו זה את זה, אף פעם לא תדעו מתי כבר מאוחר מדי.
עכשיו זה הזמן למילים טובות, לפרגון ולכבוד.
אני שלא זכיתי לבקש סליחה ממי שכבר לא יוכל לסלוח, מתחננת אליך הקורא: זכור את הסיפור המר שלי.
אולי כך תתקבל הסליחה שלי"
מתוך: סיפורי סליחה
האם אפשרי לסלוח לאחרים מבלי לסלוח לעצמנו?
האם אתם יודעים לקבל סליחה?
בברכת גמר חתימה טובה אנשים
וצום קל למי שבוחר בדרך הזו