סליחה

סליחה

כשהלכת לא בכיתי עליך, גם לא בכיתי בגללך, פשוט לא בכיתי, החזקתי את עצמי, ``לא להישבר, עוד קצת – לא להישבר``, ואז חזרת לחיי בהינף יד, לא שלך, היד שלי. ואחרי צער בא עוד כאב, לא שלך, הכאב שלי. ולא הצטערת שהלכתי, ולא אמרת חיזרי, ולא קראת לי בשמי, ולא, לא קראת לי. אולי כבר לא היית זקוק לי, אולי לא כמו שאני הייתי זקוקה לך, ליד התומכת, לכתף שעליה הייתי בוכה. ואולי אם היית חוזר קודם. לא היה בי כל-כך הרבה כעס, ולא הייתי עושה מה שעשיתי, רוע-לב שהיה בי כלפיך. אני מצטערת אבל אני עדיין לא סלחתי לך, אולי הזמן בשעון שיזוז, ייקח גם אותי וגם אותך, ונפגש בעולם הבא. ונעמוד אחד מול השני, ונסלח.
 
ברוכה הבאה חברה חדשה :)

שירך מקסים... כה עמוק בעוצמת הרגשות שהינו מבטא... מחבקת אותך על כל הכאב מרגישה אני שהוא נובע ממציאות שורפת תודה על שבחרת לשתף אותנו בשירך אשמח אם תישארי איתנו ענבל
 
תודה רבה

תודה לכולכם על התגובות המקסימות... אכן כאב רב... אבל הוא נעלם (הגיע הזמן אחרי שנה לא?!) בכל מקרה אם מישהו רוצה לקרוא עוד דברים שלי יש לי דף יוצר בבמה חדשה אני אמשיך לפרסם קצת פה...אבל את הרוב אני מפרסמת שם...
 
אופס...

בבמה חדשה אני נקראית על שמי האמיתי בדף היוצרים ובפורמים... ליאורה שפרמן תודה שוב...
 

*may*

New member
איזה יופי !

אהבתי...! שיר יפה מאוד.. בינתיים אני רק קוראת ומגיבה, אולי עוד מעט אני אתחיל גם לפרסם כמה שירים.. אבל נראה.. :) מעיין.
 
למעלה