סקר - שיטת עבודה

I Was Hoping

New member
סקר - שיטת עבודה

אני מקווה שזה בסדר לפתוח כאן שרשור כזה
אז - איך אתם עובדים? לפי שיטה מסויימת? קודם קוראים הכל? מסכמים? ממרקרים? ישר למחשב או קודם על נייר? תמיד נדמה לי שה"שיטה" שלי מסורבלת ומאריכה את העבודה עד מאוד, אשמח לקרוא ולהתייעל דרככם
 
ברוכה הבאה!../images/Emo140.gif

כל מי שפותח שרשורים מועילים הוא מבורך. גם הנושא שלך נשמע מאוד מעניין. על כל פנים - אני כמעט ולא עושה סיכומים לשם סיכומים (לפעמים זה חבל, בדרך כלל זה חוסך זמן מיותר), ומתנגדת נחרצות ללכתוב על נייר. גם סיכומים כדאי לעשות ישר למחשב - ככה גם יש לך משהו כתוב שאת יכולה בבוא העת להעביר אחר עריכה לפרק, וגם את יכולה להפעיל אופציות חיפוש, כי באיזשהוא שלב הניירת משתלטת והבלגאן חוגג. אני עובדת בשיטת קצת קריאה, קצת כתיבה, עריכה, מה חסר לי, עוד קריאה, עוד כתיבה וכן הלאה. בימים שאני יודעת שיש לי "יום עבודה" אני מציבה לפני עצמי יעדים של עמידה בכתיבת מספר מסויים של עמודים. לפעמים זה מאוד קל, לפעמים אני חורקת שיניים. לגבי הקריאה - אני או כותבת בצד הדף (אם זה צילום) או מסמנת בדגלונים אם זה ספר מהספרייה.
 
ועוד עצה קטנה - לעבוד עם קובץ שאריות

כלומר אחרי שכתבת משהו, ואת שוב קוראת אותו, ומשהו שם קצת לא זורם - "לזרוק" את הפסקה לקובץ שאריות. ככה, היא לא הולכת לאיבוד, פסיכולוגית זה יותר קל, ואם אחרי שחזרת לקרוא את הטקסט את רואה שבכל זאת זה היה חסר, את פשוט מחזירה את זה מקובץ השאריות ומתקנת ניסוח. ברוב המקרים, זה נשאר בקובץ ולא יוצא יותר משם. אבל כאמור יותר קל פסיכולוגית לעשות קופי פייסט למקום אחר מאשר דהליט. זה גם הרבה פחות מסורבל מלשמור גרסאות ולהקוות בינהן.
 

mummy

New member
עצה מעולה, ככה גם אני עבדתי

אני קראתי לו טיוטה ולא שאריות אבל זה בהחלט עוזר, אפילו אם רק פסיכולוגית להתמודד עם ההחלטות הקשות של ויתור על דברים אחרי שנכתבו בדמים
 

gilgalad

New member
רעיון טוב !

במאסטר ניסיתי לשמור בצד וזה רק היצטבר והיצטבר, אולי לרכז בקובץ אחז זה יהיה יותר טוב.
 

משוש30

New member
לי מאד עזר ה-desk search של גוגל לחיפוש

בתוך המסמכים עצמם. לא תמיד אני זוכרת איפה נמצא השם הספיציפי וזה כלי יעיל מאד
 

helene

New member
השיטה שלי

לא בטוח שניתן לקרוא לזה שיטה, אבל ככה אני עובדת. עוד לא הגעתי לשלב הכתיבה ( חוץ מכמה דברים נקודתיים לפי בקשתה של המנחה). בנתיים אני קוראת את הביליוגרפיה ומסמנת דברים שנראים לי רלוונטיים. וליד אני נוהגת לכתוב במספר מילים בודדות את את התוכן של הטיעון שסימנתי. זה עוזר לי לזכור את הטיעון (השפה של המאמרים נוטה להיות מסובכת אז אני קצת מפשטת) אני לא נוהגת לסכם או לכתוב שום דבר מעבר.( אף פעם לא הבנתי למה זה טוב). כדי לא ללכת לאיבוד בתוך כל המאמרים והספרים. יש לי פנקס קטן שבו אני רושמת את כל ההפניות הביליוגרפיות ( כאלה שכבר עברתי עליהן וכאלה שאני רוצה לבדוק) ואת המיקום שלהן בספריה .הרישום נעשה לפי תתי נושאים. וכך אני גם משתדלת לקרוא אותן. נגיד החודש הזה אקרא את המאמרים/ספרים הקשורים לנושא X. ככה יוצא לי לקרוא במרוכז מאמרים וספרים שעוסקים בנושאים קרובים ולזכור יותר טוב את הנקודות המרכזיות לגבי הנושא.
 

מממאיה35

New member
השיטה שלי

פעם בכמה זמן אני עושה חיפוש במאגרים לראות אם יש מאמרים חדשים. מאמרים שאני רואה בחיפוש מענינים - נכנסת אליהם ע"ג המחשב ומעיינת בתקציר, בשיטות וחומרים וכו'.. אם המאמר נראה רלוונטי לאחד מהתחומים שאני עוסקת בהם - הוא מודפס אחר כבוד. ואז או שהוא ישר מועבר לערימת המאמרים (שממויינים פחות או יותר לפי נושאים) או שאני קצת מתעסקת איתו, שזה אומר לקרוא לעומק, לסמן במרקר משפטים חשובים (תוצאות מסקנות וכו') ולכתוב ליד המשפטים האלה מה הם אומרים בשפה פשוטה ובעברית. בראש המאמר סמוך לכותרת אני כותבת מילות מפתח (3-4) ואז המאמר עובר לערימה שלו שמסודרת, כאמור, בערך לפי הנושאים במילות המפתח האלה. אני לא מסכמת במחשב ולא עורכת רשימות של איזה מאמרים יש לי. אני זוכרת פחות או יותר את הנושאים לפיהם אני ממיינת את המאמרים בערימה שלהם, ואז במקרה הצורך כשמגיעה לכתיבה או כשצריכה איזה מאמר - שולפת אותו לפי הנושא שלו.
 

I Was Hoping

New member
וואו יצא מזה שרשור מצוין!

תודה לכל מי ששיתף וסיפר, אשמח כמובן לשמוע עוד
 

mummy

New member
דברים שחבל שלא עשיתי בזמן

לנהל רשימה בבליוגרפית מלאה ומעודכת מהיום הראשון, כולל שמם הפרטי של המחברים, מספרי עמודים - הכל (טוב, כמובן שהכי טוב זה לעבוד עם תוכנות כמו אנדנוט ודומיהן, אבל גם אם לא אז לפחות זה). לסכם במחשב אפילו בפסקא קטנה כל דבר שקוראים, לדעת דברים חשובים עם ציטוט של מספרי עמודים, לרשום בדיוק מה היה איפה, אחכ זה נהיה בלתי אפשרי לעקוב אחרי זה. אחת לכמה זמן לעשות שוב חיפוש במאגרי המידע לראות אם משהו קונקרטי בשדה שלך התחדש (או פשוט להיות מנויים על רשימות שמבשרות על פרסומים לפי מילות מפתח). מחברת קטנה או פנקס קטן ליד המחשב ובו לרשום כל דבר שעולה ברגע שעולה, אחכ שוכחים. וכמובן לנהל רשימות מלאי מה לעשות עכשיו מה אחכ מה כבר עשיתי, באופן מבאס היה נדמה לי שהן כל הזמן רק מתארכות במקום להתקצר, אבל כנראה שזו הדינמיקה. כי עם זאת, בסוף בכל זאת זה נגמר
 

seani

New member
כל מאמר שאני קורא אני ממרקר במספר צבעים

(צהוב-חשוב כתום-הפניה למאמר אחר ירוק-נתונים) ובצד אני רושם נקודות חשובות, בקיצור שאני מסיים לקרוא מאמר הוא נראה כמו דגל הגאווה
. ואז, אני מדביק post-it בראש הדף שבו יש סיכום של 4-5 שורות על מאמר ואם יש בו משהו מיוחד. במקביל, אני רושם במחברת נק חשובות ורעיונות למחקרים וכד'.
 

22ק ו ס ם

New member
אני דווקא לא אוהב כל כך למרקר מאמרים

לא בגלל שיש לי זיכרון כזה טוב, אלא בגלל שסימון מאמרים מגביל אותנו במידה מסוימת. מי יודע אם שנה או שנתיים אחרי שקראתי את המאמר אני לא אשנה את דעתי מה חשוב בו ומה לא? מירקור גורם לנו להתרכז רק בחלקים שסימנו ונראו לנו חשובים פעם, אבל זה לא מבטיח שאחשוב ככה גם בעתיד. מה שחשוב הוא להשתמש בתוכנה כמו ENDNOTE שכוללת את כל המאמרים לפי מילות מפתח. ככה לא צריך לזכור מאמרים אלא כל פעם לחפש את המאמרים הרלוונטיים ואם צריך לקרוא אותם שוב.
 
השיטה שלי

טוב, לי ברור שהשיטה שלי מסורבלת, אבל ברור לי גם שהיא השיטה שמבטיחה שלא אלך לאיבוד, ושכאשר ארצה לשלוף אחר-כך משהו - אני אדע בדיוק איפה למצאואותו. 1. אני מסכימה עם הקוסם - לא אוהבת למרקר מאמרים. אוליזה גם משהו שקשור במה שחינכו אותנו כשהיינו קטנים ממ ש- שאסור לקשקש על ספרים, בל - זה גם הענין של - או.קיי אז עכשיו זה מה שממורקר וחשוב, אבל - עד שאגיע לכתיבה הסופית (ובמקרה לש התזה שלי למשל, זה היה פער של 7 שנים מרגע הקריאה ועד הכתיבה) דברים עלולים להשתנות ולא להיות חשובים. אצלי - גם יש עניין שמנחה שלי מחליף לי לפחות אחת תלחצי שנה את הנושא של התזה/דוקטורט, אז - עוד סיבה ללמה לא מרקר. 2. אני קוראת את כל המאמרים בעברית - אחרונים. גם כי קל יותר, וגם כי ברור לי שיהיה יותר קל לשלוף מהם אחר-כך. בהם - אני כובת בעיפרון בצידי הפסקאות החשובותא ת הדברים הרלוונטיים. 3. מאמרים באנגלית - עובירם תרגום מלא לעברית, על גבי דפים, בכתב יד! אני כותבת בעת התרגום לצדו את העמודים שמהם אנ מתרגמת, זה נכון גם לגבי ספרים שבהם יש פרקים רלוונטיים. העניין בזה הוא היכולת לגשת אחר כך ולשלוף דברים רלוונטיים בלי ליצור את הצורך להשיג את הספר או אמאמר שוב (לא הכל מצולם, לא הכל אפשר לצלם, וגם - לא תמיד בא לי שוב אנגלית...) 4. רושמת מיד את שם המקור שממנו אני מתרגמת או עליו עובדת, וגם - מוסיפה מייד דף שבו כותבת את המקורות שאליהם יש הפניה בגוף הטקסט. מצאתי את עצמי פעםמים רבות בעבר רצה לספרייה לחפש ספרים שקראתי רק כדי למצוא בביבליוגרפיה שלהם את ההפניות... 5 והכי חשוב - כן, מארגנת את החומריםם לפי נושאים, בתוך ניילוניות, בקלסרים. למחשב דרים מגיעים אצלי רק כשאני כבר עובדת לקראת המוגמר.
 
עניין התרגום

אני לא מתרגמת את כל המאמר לעברית, אלא כאמור מסכמת את מה שמירקרתי. מה בעצם התועלת בתרגום כל המאמר, הרי על פי רוב בסופו של דבר נשתמש רק במספר רעיונות או ממצאים ממנו. אני מקווה שזה לא נשמע תוקפני מידי, כי אני שואלת לחלוטין בתום לב
 
ברור!

מתרגמת בדילוגים מתבקשים, רק את מה שנראה לי הכי רלוונטי, ודברים שנראים לי לא רלוונטיים לאותו הרגע- אינ כותבת ברמת "כותרת" כדי לדעת מה יש ם, למקרה שיהיה רלוונטי מאוחר יותר. צודקת. תודה על הדיוק
 
השיטה שלי

קודם כל, אני מחלק לי את סוגי המטלות: כשאני קורא מאמרים, בעברית או באנגלית, תחילה אני מחלק אותם לפי נושאים. כך יוצא שאני קורא מספר מאמרים העוסקים באותו נושא פחות או יותר, וכך יותר קל להבין את הנקרא. לעיתים קרובות, מאמר אחד לא היה ברור, אך מאמר תגובה או ביקורת על המאמר הציג את התיזה באופן ברור יותר, ניתח אותו וכד', דבר שהקל גם עלי בהבנת המאמר המדובר. אני לא נוהג למרקר מאמרים או כל טקסט אחר, אלא מסכם בכמה מילים כל פסקא ופסקא. כך גם יותר נוח לעבור ברפרוף על המאמר במציאת נקודות חשובות לדיון. בספרים המצב טיפ-טיפה שונה: אי אפשר לקרוא ספר רציני ולסכם כל פסקא ופסקא, לכן אני משתדל לסכם לעצמי כל פרק: מה הרעיון המרכזי, מה הטענה המרכזית של המחבר, וכיצד הוא בונה אותה וכד' וכד'. לכל ספר שמגיע לידיי, אני מחפש את הביקורת בכתבי העת הרלוונטיים, בעיקר דרך מאגר המידע JSTOR. כך אני יכול לעמוד על איכותו של הספר. גם בעת קריאת מאמרים וגם בעת קריאת ספרים, אני רושם לי בקלסר מיוחד כל מני הערות, ומציין גם את מספרי העמודים. בתהליך הכתיבה אני עובד ישר על המחשב. הכתיבה איטית ומייגעת, וכל פסקא עוברת אלף ואחת הגהות וניסוחים מחדש. בכל הנוגע לתהליך ציון הביבליוגראפיה, השיטה שלי היא כזו: בכל ציון הערת שוליים אני מייד כותב את הפירוט הביבליוגראפי המלא והמקובל בקובץ נפרד. כך אני לא מפספס אף חיבור. בסיומו של כל פרק אני עובר שוב על ההערות ובודק האם כל הערה מופיעה גם בביבליוגראפיה. מבחינת לוחות זמנים, אני משתדל לעבוד על-פי לו"ז שאני מקציב לעצמי. לקרוא מספר מסויים של מאמרים בשבוע, לקרוא מספר פרקים באיזשהו ספר, לתרגם מספר מסויים של פסקאות משפות המקור וכד'. בעת הכתיבה, אני משתדל להציב לעצמי יעדים של מספרי עמודים בפרק זמן מסויים, אבל אני לא תמיד עומד ביעד. לעיתים אני יכול לכתוב חמישה עמודים ביום, ואילו בשבוע אחר ההספק יכול להיות פסקא ורבע... וכמובן, אני עובד כשברקע מתנגן לו דיסק אהוב, בעיקר אלוויס פרסלי, בוב דילן או להקת הטרמולוס. כמובן שבווליום נמוך, שלא יסיח את דעתי... דאנטה
 
למעלה