השיטה שלי
קודם כל, אני מחלק לי את סוגי המטלות: כשאני קורא מאמרים, בעברית או באנגלית, תחילה אני מחלק אותם לפי נושאים. כך יוצא שאני קורא מספר מאמרים העוסקים באותו נושא פחות או יותר, וכך יותר קל להבין את הנקרא. לעיתים קרובות, מאמר אחד לא היה ברור, אך מאמר תגובה או ביקורת על המאמר הציג את התיזה באופן ברור יותר, ניתח אותו וכד', דבר שהקל גם עלי בהבנת המאמר המדובר. אני לא נוהג למרקר מאמרים או כל טקסט אחר, אלא מסכם בכמה מילים כל פסקא ופסקא. כך גם יותר נוח לעבור ברפרוף על המאמר במציאת נקודות חשובות לדיון. בספרים המצב טיפ-טיפה שונה: אי אפשר לקרוא ספר רציני ולסכם כל פסקא ופסקא, לכן אני משתדל לסכם לעצמי כל פרק: מה הרעיון המרכזי, מה הטענה המרכזית של המחבר, וכיצד הוא בונה אותה וכד' וכד'. לכל ספר שמגיע לידיי, אני מחפש את הביקורת בכתבי העת הרלוונטיים, בעיקר דרך מאגר המידע JSTOR. כך אני יכול לעמוד על איכותו של הספר. גם בעת קריאת מאמרים וגם בעת קריאת ספרים, אני רושם לי בקלסר מיוחד כל מני הערות, ומציין גם את מספרי העמודים. בתהליך הכתיבה אני עובד ישר על המחשב. הכתיבה איטית ומייגעת, וכל פסקא עוברת אלף ואחת הגהות וניסוחים מחדש. בכל הנוגע לתהליך ציון הביבליוגראפיה, השיטה שלי היא כזו: בכל ציון הערת שוליים אני מייד כותב את הפירוט הביבליוגראפי המלא והמקובל בקובץ נפרד. כך אני לא מפספס אף חיבור. בסיומו של כל פרק אני עובר שוב על ההערות ובודק האם כל הערה מופיעה גם בביבליוגראפיה. מבחינת לוחות זמנים, אני משתדל לעבוד על-פי לו"ז שאני מקציב לעצמי. לקרוא מספר מסויים של מאמרים בשבוע, לקרוא מספר פרקים באיזשהו ספר, לתרגם מספר מסויים של פסקאות משפות המקור וכד'. בעת הכתיבה, אני משתדל להציב לעצמי יעדים של מספרי עמודים בפרק זמן מסויים, אבל אני לא תמיד עומד ביעד. לעיתים אני יכול לכתוב חמישה עמודים ביום, ואילו בשבוע אחר ההספק יכול להיות פסקא ורבע... וכמובן, אני עובד כשברקע מתנגן לו דיסק אהוב, בעיקר אלוויס פרסלי, בוב דילן או להקת הטרמולוס. כמובן שבווליום נמוך, שלא יסיח את דעתי... דאנטה
אז - איך אתם עובדים? לפי שיטה מסויימת? קודם קוראים הכל? מסכמים? ממרקרים? ישר למחשב או קודם על נייר? תמיד נדמה לי שה"שיטה" שלי מסורבלת ומאריכה את העבודה עד מאוד, אשמח לקרוא ולהתייעל דרככם
