סרטי השבוע

[מיכאל1411]

סרטי השבוע

 

[מיכאל1411]

ראיתי חמישה סרטים מומלצים במיוחד בתקופה האחרונה

אבל קודם כל, קצת

התכנית של איימי שומר Inside Amy Schumer מסתמנת כמגדירה מחדש פוסט פמיניזם מהו. בתודעה שלה, הבידיונית כמציאותית,
מתקיימת אינטגרציה בין מיניות שוחרת חופש וזהות נסיבתית. די והותר ראינו כיצד הומור גברי מתנהג בבטחה במדיום הטלוויזיה,
מסגל לעצמו אופי וולגרי בשם האמנות הקומית ולא נאלץ לעמוד בפני מהמורות של שיח חברתי אנכרוניסטי. איימי שומר מתעקשת
ולא מרפה להיות זו שתעורר דיון חדשני, שנון ומצחיק בטירוף על רעותיה החולות של מציאות בה נשפטים על סמך טיבו של ג'נדר.
כיף לצפות בשלל הפרשנויות המשעשעות והחכמות של איימי על מערכות יחסים שהופכות נבובות עקב ציפיות מרחיקות לכת, היות
וטרחה כנה הנובעת מאינטיליגנציה רגשית גבוהה הינה מצרך נדיר.

״אף פעם לא ניסיתי להתאים את הסטנדאפ שלי לשום תבנית״, אמרה בראיון איתה, ״כתבתי תמיד מה שהצחיק אותי, אבל אף פעם -
ובזה אני חושבת שאני שונה משאר הסטנדאפיסטיות - לא ניסיתי לטאטא את העובדה שאני בחורה מתחת לשטיח. אני אישה ואלו
הדברים שהתמודדתי איתם. בהופעה הראשונה שלי, נניח, הבעלים של המועדון אמר לי בזעזוע ׳את מדברת המון על סקס׳. לגבר הוא
בחיים לא היה אומר את זה״.
http://xnet.ynet.co.il/relations/articles/0,14572,L-3107642,00.html

סטנדאפ של איימי
https://www.youtube.com/watch?v=GsRTLGrTClY&hc_location=ufi

איימי מתארחת בסדרת הרשת של סיינפלד
http://comediansincarsgettingcoffee...ring-what-its-like-to-date-me?hc_location=ufi

רון, סדרה ישראלית חדשה מאת רון פלדמן, בוגר ספיר, מעין גרסה מקומית של 'לואי', משודרת בימי ראשון ב- 23.00 ב- יס קומדי.
צמד הפרקים הראשונים זמינים כבר בויאודי והייתי מאוד מרוצה ממה שראיתי עד כה. פלדמן מביים, כותב (לצד ענת אורן, קומיקאית
מוכשרת בפני עצמה) ומשחק את התפקיד הראשי, בעוד מאחורי המסך נמצא מודי בר און, יועץ, עורך תסריט, מפיק ומי שהיה למעשה
המורה של פלדמן בספיר. הכתיבה לא מתפתה לחקות או להסתמך על כל מני גימיקים ויומרות מנופחות מחשיבות עצמית. היא כן מתחכמת
אך מתוחכמת, מה שמוסיף לה ערכים של תיזמון מבריק ומקורי למדי. מידה נאה של אוקוורדנס מובילה את דמותו של רון להירתע מהחיים
האמיתיים, מאלצת אותו להשתתף בהם בעל כורחו כגורם זר ומוזר. מאוד מצחיק לראות כיצד רון מגיב בגישה נון קונפורמית להתרחשויות
סביבו, למרות שהאינדיבידואליזם שלו עצמו עשוי פאתטיקה אומללה. מומלץ מאוד מאוד, הלוואי עוד יצירות מקומיות כמו זו. שחר חדש.

***********************

(2014) גברים, נשים וילדים Men, Women & Children
הסרט החדש של ג'ייסון רייטמן, מהבמאים האמריקנים היותר טובים שפועלים בשנים האחרונות. אני יכול להבין מדוע הוא די חמק
מהרדאר. למרות שיש לו קאסט חלומי ממש, הסיפורים השונים לא היו מורכבים או חכמים מספיק. אני כן ממליץ עליו כי היו לו לא
מעט רגעים שריגשו אותי עד עמקי נשמתי וחיפו על רגעים אחרים, תפלים משהו. רייטמן ממשיך להתעסק בתימות אופייניות לו,
מפרק את החברה האמריקנית ובוחן תיפקודה תחת לחצים לא צפויים. אה ועוד דבר - אדם סנדלר חתיכת שחקן דרמטי מצוין.
שיפסיק עם כל הקומדיות המחורבנות כבר ויתמיד בסרטים רציניים כי זו לא פעם ראשונה שהוא מוכיח עצמו בתפקיד מן הסוג הזה.

(2013) אהבה, שנאה ומה שביניהן Hateship Loveship
קריסטין וויג חייבת כבר לקבל אוסקר, מה נסגר עם האקדמיה? איבדו את הראייה או משהו? סרט מאוד משונה ולא בדיוק מהודק
אבל המלנכוליות שלו מקסימה במיוחד. אהבתי כשנעשה חסד וצדק עם הדמות של וויג, ההכרה בה כעולם רגשי בלתי רגיל שיש
ואפשר ללמוד ממנו ולא להירתע.

(2010) הים הצהוב The Yellow Sea
מאוד אהבתי את סרט הביכורים של הונג ג'ין נא, 'הרודף' (2008), ניאו נואר דרום קוריאני משובח שהתפלש ללא מורא ברפש מוסרי,
עירער בתעוזה את ארכיטיפ המשטרה ואימץ סגנון סינמטוגרפי יפהייפה ואלים, כזה המביע ריאליזם פסיכולוגי מרתק ויוצא דופן. סרטו
השני מעלה הילוך, לוקח נראטיב ובו דמויות נפשעות אוהבות את זה אולד סקול, גרזנים וסכינים וכל מה שאפשר למצוא בארגז כלים
ממוצע. וככה שורדים. לא תמיד. אנטי-גיבור, עליו נכפית משימה רצחנית עקב חוב שצבר בהימורים, פותח לנו צוהר בלעדי אל העולם
התחתון, שם האקספוזיציה שלו כאדם נמחקת כלא הייתה ומקבלת תצורה חדשה ומבהילה. חרדה. וזה מתיז קילוחים נכבדים של
דרמת פשע ומותחן דמים. וזה מעולה.

(1950) פאניקה ברחובות Panic In The Streets
דרמה נוארית מעולה של איליה קאזאן עם ג'ק פאלאנס המשובח (הייתה לו חתיכת לסת מפחידה) וריצ'רד ווידמארק. שלושה דגי
רקק של עולם הפשע משחררים בטעות לאוויר וירוס מסוכן ומדבק, מה שמביא לכך שהם יהיו במנוסה מפני החוק ומפני רופא
צבאי אחד נחוש במיוחד. מותח וקולח!

(1950) אין מוצא No Way Out
סרטו של ג'וזף ל. מנקוויץ עם ריצ'רד ווידמארק וסידני פואטייה, לו זו תפקיד ראשון בקריירה בגיל 22. פואטייה מגלם רופא שחור
שיום אחד נקרא לקחת משמרת של טיפול באסירים. לידיו נופל אסיר גזען והקונפליקט ביניהם הוא רק קצה קטן של העלילה.
מאוד טעון ושנוי במחלוקת, דיון קולנועי מרתק בסוגיות נפיצות.