סרט ישן במבט חדש – אחרי מאבק אלו"ט, איש הגשם.

סרט ישן במבט חדש – אחרי מאבק אלו"ט, איש הגשם.

סרט ישן במבט חדש – אחרי המאבק של אלו"ט והוויכוח שהוא עורר בקהילה האוטיסטית ובקהילת ההורים לאוטיסטים, צפו שנית ב"איש הגשם". כמו מסע הפרסום של אלו"ט, כשהסרט יצא, הוא עורר הרבה ביקורת. טענו שהוא מציג מקרה קיצוני של אוטיזם כמקרה מיצג, או גרוע יותר, שילוב של אוטיזם והזנחה שיקומית כמקרה מייצג. טענו שהוא לא ממש מבהיר את חשיבות השיקום, או השילוב, או הנגישות, או הקבלה של אוטיסטים. טענו, שבגללו לאוטיסטים אפילו קשה יותר בחיים. אך למרות הכול, אני רואה באיש הגשם סרט, שתרם לחברה.

הסרט, איש הגשם, מוצלח יותר מדרמות רבות ומסעי פרסום רבים על אודות האוטיזם, משום שהוא אינו מתמקד בקושי שיש למשפחה לחיות עם האדם האוטיסט. הוא מתמקד בקושי שיש למשפחה לחיות בלעדיו. צ'רלי, האח חסר הלקות, נכשל בחייו משום שהוא מתקשה להתמודד עם הגעגוע לרימונד, לאחיו האוטיסט שנלקח ממנו. הוא מתקשה גם משום שאביו היה קר אליו במשך כל חייו, בשל הצורך להסתיר ממנו את קיומו של רימונד. אני איני יכול שלא לפרוץ בבכי, בכול פעם שאני נזכר בסצנה מן הסרט, שבה, למרות לקות התקשורת הקשה שלו, ריימונד מצליח להסביר לצ'רלי, מדוע הוא הורחק מבית משפחתו לצמיתות.

http://he.wikipedia.org/wiki/איש_הגשם
 

Astroo

New member
לגבי איש הגשם

מצד אחד, כפי שאתה טוען, מדובר במקרה קיצוני של אוטיזם, אך מצד שני מדובר באוטיסט בתפקוד גבוה: הוא מדבר, קורא, עצמאי יחסית (אפילו קונה לעצמו תחתונים), ללא פיגור שכלי (זה נקבע ע"י רופא שאליו מביא אותו אחיו).
 
אדם שאינו מקים משפחה וגם לא עובד וגם לא מאושר

אינו מתפקד באופן גבוה. גם אם הוא נואם דגול וגם אם הוא גאון. האיש הזה היה יכול לתפקד מאוד גבוה, אם היו נותנים לו הזדמנויות, שמן הסתם לא היו קלות לנתינה, כשהוא היה ילד, בשנות החמישים.
 

Astroo

New member
אבל קים פיק האמיתי קיבל את כל ההזדמנויות

הוא לא נשלח לשום מוסד והוריו אהבו אותו והשקיעו בו. ועדיין הוא לא הקים משפחה ולא עבד (כלומר, הוא נתן "הופעות" של יכולותיו הגאוניות, אך לא היה לו שום מקצוע אמיתי)
 
אנחנו בטח מדברים על סרט אחר. האיש יתום מאם

ומבלה חמישים שנה במוסד בלא לצאת ממנו לעולם.
 

Astroo

New member
אנחנו מדברים על אותו הסרט

קים פיק זה האיש ששימש בסיס לדמותו של ריימונד
 
נו, אז אנחנו לא מדברים על אותו הדבר. אתה מדבר

על מקור ההשראה לסרט ואני מדבר על הסרט עצמו. זה לא זהה וזה לא חייב אפילו להיות דומה. ממש כשם שמי שנתנו את ההשראה לסיפור פיטר פן, לא באמת חוו את קורות חייו של פיטר פן.
 

dina199

New member
קים פיק היה הבסיס ,אבל תאור הגיבור

התבסס על מחקר בקרב אוטיסטים. זה מה שכתוב בקרדיטים של הסרט.
זה לא סיפור אישי של קים פיק. אלא סרט קולנוע עם עלילה בדיונית.
 

Astroo

New member
איפה טענתי שזה סיפור אישי של קים פיק?

האישיות של ריימונד מבוססת על קים פיק. ברור שלעלילה אין שום קשר.
 

dina199

New member
אין לי מושג מה התכוונת לטעון.

קשה להבין דברים במדיה כתובה.
אני בתגובה שלי התבססתי על התגובה שלך שמתחילה ב 'אבל קים פיק האמיתי קיבל את כל ההזדמנויות ....'.
לכן אם הבנתי לא נכון, אתה מוזמן להסביר למה התכוונת בדיוק .
 

Astroo

New member
הזכרתי את קים פיק בתגובה לטענתו של עדו

שריימונד לא התקדם בחיים כי לא נתנו לו הזדמנות.
 

galitkm

New member
עוררת אצלי כמה שאלות פילוסופיות

מה להקמת משפחה ולרמת לתפקוד?
ואם מישהו רוצה להיות לבד, או לחיות עם בן זוג ללא ילדים, או שהוא לא עובד אבל יש לו תחביבים, אז הוא לא בתפקוד גבוה?
ומה הקשר בין להקים משפחה, עבודה ואושר, לבין רמת תפקוד?
ובנוגע לאושר, נראה לי שלפעמים, אולי עבור אנשים מסוימים, מאוד קשה להיות אוטיסט וגם מאושר, במיוחד אם אתה בתפקוד גבוה וחי בחברה כמו שלנו, שרוב האנשים בה סבורים שאי אפשר להיות בתפקוד גבוה או מאושר אם אתה לא מקים משפחה או עובד
 
אני אמרתי ''וגם''. דהיינו, מי שלא מקיים אף לא

אחד משלושת התנאים אינו בתפקוד גבוה. לא אמרתי שחייבים לקיים בדיוק את כל השלושה. לא פירטתי לגבי מי שמקיים רק שניים או רק אחד משלושת התנאים. באמת קשה להחליט לגבי מי שמקיים רק אחד או רק שניים מהתנאים. אבל מי שלא מקיים אף אחד משלושת התנאים, הוא בטוח בתפקוד נמוך, לדעתי.

האם מי שכן עובד וכן מאושר אך לא מקים משפחה הוא בתפקוד גבוה? אולי כן. בהחלט יכול להיות.
האם מי שמקים משפחה ומאושר, אבל לא עובד הוא בתפקוד גבוה? גם כן, אולי. גם יכול להיות.
האם מי שמקים משפחה, עובד אבל לא מאושר הוא בתפקוד גבוה? אולי.

מה לגבי מי שרק עובד? או לגבי מי שרק מאושר? או לגבי מי שרק מקים משפחה? - פה כבר יותר קשה לי להשתכנע.

ולה לגבי אושר ואוטיזם? - ברור שאין פה סתירה. יש לי שלושה ילדים אוטיסטים. שניים מהם מאוד מאושרים רוב הזמן ולשלישי יש תקופות אושר ויש תקופות אומללות. ברור לי לחלוטין שהרבה אוטיסטים הם אנשים מאוד מאושרים. אני אפילו חושד שבאופן כללי, אוטיסטים הם אנשים מאושרים יותר מאשר אנשים חסרי לקות.
 

ח ב י

New member
ואנשים רגילים שעובדים ומאושרים

ולא מקימים משפחה - האם גם אותם תגדיר ברמת תפקוד נמוכה?
 
זה בשום אופן לא מה שאמרתי.למה אני צריך להסביר

בפעם השלישית? לא אמרתי שכל מי שלא מקים משפחה הוא בתפקוד נמוך. בשום אופן לא אמרתי את זה.

אחת ולתמיד. אמרתי שמי שגם לא מקים משפחה וגם לא עובד וגם לא מאושר הוא בתפקוד נמוך. שלושה תנאים שחייבים להתקיים בו זמנית. לא כל אחד בנפרד אלא רק שלושתם בו זמנית.

ולדעתי, גם מי שאין לא אוטיזם יכול לתפקד מאוד נמוך.
 

ח ב י

New member
תודה. גם לדעתי תפקוד נמוך זה לא תאור השמור

רק לאוטיסטים.
 
אין הגדרה רשמית ל''רמת תפקוד''. אין גם הגדרה

רשמית ל''נכות קלה'' או ''נכות קשה''. יש הגדרות פונקצינליות, כמו זו של הביטוח הלאומי, שרואה הכול כמעט לפי אבדן כושר עבודה.

לדעתי האישית והמאוד סובייקטיבית, אושר, הוא מטרה מרכזית בחיים. לעניות דעתי המאוד סובייקטיבית, מי שאינו מאושר, אינו מאושר, הוא בעל פגם תפקודי.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
הפגם אינו בהכרח בו
אם נלך על דוגמא קיצונית רק כדי להבהיר את הרעיון-
מי שכלוא וסובל מהתעללויות, לא יכול להיות באמת מאושר,
אבל זה לא בגלל שיש בו פגם, אלא כי הסביבה בה הוא תקוע פגומה.

גם א"ס שחי בסביבה שאין לה שמץ הבנה של עולמו וצרכיו,
תקוע מובן מסויים בסביבה שמונעת ממנו אושר (גם אם בבלי-דעת).

אני כן רואה קשר בין אושר לתפקוד:
שימחה היא אנרגיה.
מי שמאושר יכול לתפקד טוב יותר.
 

arana1

New member
ולכן יש טעם וצורך בדיוק בסוג הדיון שנחסם

תפישות מבוססות הנחת לקות,שפוטרות את הסביבה מהצורך והחובה לבחון את עצמה,מנציחות את המצוקה וחוסר התפקוד,בגלל שלמשל הדרכים של האוטיסטים לחיפוש ומימוש אושר נתפשים כפגומים ופוגמים בשלמות ותקינות החברה
למשל
כשמדכאים בקביעות,ותחת חסות מקצועית/אקדמית,אהבה לאור הידע כאובססיה מסוכנת או חסרת חשיבות אז לפחות לדעתי זה אפילו גרוע מהתעללות כי לאדם המעונה אין אפילו ממי לבקש מענה
אוטיסטים מחפשים אושר דרך ידיעה,דרך לימוד מתמיד ואוהב של הסביבה,האנושית והאחרת,שלכן גם לא מסתדר עם התבניות המתות שכל כך מתאימות לשאר האוכלוסייה
ידיעה כחוויה מלאה,עצמית,שלכן גם דורשת סוג אחר של מגע ויחסים
כל הקטע הזה לא רק שלא נתמך בכלל אלא שהוא "מטופל" בטירוף כמעט מרגע יציאת האוטיסט לעולם המחורבן הזה
זה הרבה יותר גרוע מהתעללות
זה הכחדה של צורה והוויית קיום שלמה
ואחרי כל זה באים ואומרים שכנראה שאוטיסטים לא מסוגלים לתפקד
יש לי עוד כמה דוגמאות של מיעוטים בהיסטוריה שמשום מה לא הצליחו לתפקד או להיות מאושרים אבל נחסוך אותם מהפורום הזה
 
למעלה