סרט שאשמח שתראו <img src="http://timg.co.il/f/Emo140.gif">

סרט שאשמח שתראו


שלום לכולכן, אני עינת גולן.
בשנה שעברה חברה קרובה לי עברה הפלה טבעית, היא הייתה צריכה לחכות עם העובר בבטנה עד התור הפנוי לגרידה, מעולם לא שמעתי שזה יכול לקרות לפני, והזדעזעתי עמוקות. בלי סיבה ברורה וגם אחרי שההריון שלה צלח, העניין שלי בנושא לא פסק, התחלתי לקרוא יותר ויותר, לשמוע סיפורים של נשים על הפלות ועל לידות שקטות וגם להסתובב בפורום הזה, ממש כאן, לקרוא את הכאב שלכן ואת האושר, להיחשף לרגעים הקשים ולרגעים הרכים בחייהן של נשים זרות לי. ככל שעבר הזמן והעניין שלי בנושא לא פחת, הבנתי שבסרט הגמר שלי בסם שפיגל אני מוכרחה לגעת בנושא הכל כך כאוב, כל כך נפוץ, וכל כך מושתק הזה. להביא אותו אל פני השטח.
לסרט הגמר שלי קוראים 'לו רק היית יודעת'. הוא זכה בפרס סרט הסטודנטים הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, ובתקווה בקרוב הוא יטוס קצת ברחבי העולם.
במהלך העבודה על התסריט קראתי כאן הרבה, לילות שלמים של עצב, של צחוק, של נשים חזקות שעומדות יחד, תומכות זו בזו בדרך לדבר ההכי טבעי והכי מצופה מאיתנו.
והנה, שוב אני פה, והכאב הוא אותו כאב, והסיפורים הם אותם סיפורים, והאומץ שלכן הוא אותו האומץ.
אני רוצה לשלוח לכל אחת מכן חיבוק, ולהגיד לה תודה, ושהסרט הזה נעשה בהשראתה ובעיקר עבורה – להעניק לה רגע של נעימות, של נשימות רכות בתוך אי וודאות משתקת, בתוך הגוף הזה.

לקח לי זמן לכתוב כאן, אולי מתוך חששות, אולי כי קל יותר להמשיך הלאה. אבל אני רוצה שתראו אותו. אני רוצה שתדעו שאתן מדהימות, ומרגשות, ושהייתי רוצה לשבת איתכן לכוס קפה ולספר לכן את כל הדברים בעולם.

למי מכן שתצפה, אני מאחלת צפייה מהנה. אני יותר מאשמח לשמוע איך הסרט הזה פגש אתכן, הוא יקר לי מאוד. התגובה שלכן משמעותית יותר מכל תגובה אחרת שאקבל.
מחזיקה אצבעות לכולכן. כל הטוב מגיע לכן.

אזהרת טריגר: הדמות הראשית עוברת הפלה טבעית.

https://vimeo.com/429158962

שלכן,
עינת.
 

שירהד1

New member
מנהל
היי עינת,
ואו! ריגשת בדבריי הפתיחה מאוד.
לגבי הסרט- רואים שהוא יקר לליבך. אהבתי אותו, את הרגישות הרבה שבו, את התסריט, המשחק, המוסיקה, הצילום...הכל.
נגעת בנושא כאוב בכזו רגישות, עם כל כך הרבה יופי וטוהר ועדינות.
אהבתי את המסר, כמובן. שלא טוב לשמור דברים בבטן. אהבתי את הרגישות שהפגינה הקוסמטיקאית כלפי הדמות הראשית. כי זה כך במציאות- פתאום מגלים שיש המון נשים שעברו הפלה, והתגובות הרגישות דווקא מגיעות הרבה פעמים ממקומות שלא ציפינו להן ממקודם.
אהבתי את המסר שעבר כחוט השני במהלך הסרט- של החלום ושברו. את התקווה שיש לנו, ואת השבר שמגיע לאחר מכן.
הייתי במתח לראות כיצד התסבוכת של השקרים של הדמות הראשית נפתרת.

כל הכבוד לך! שמחה מאוד שהסרט זכה בפרס, ומקווה שיזכה לטוס ברחבי העולם:).

תודה רבה על השיתוף ובהצלחה בהמשך דרכך- האישית והמקצועית

שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
ריגשת
היתה נקודה שצחקתי בהתחלה.
בשתיקה באולטרסאונד, ישר זיהיתי ועפתי מייד לפעמים שהייתי אני שם על הכיסא, מול רופא מחופר בי בשקט, נמנע ממבט ישיר ומנסה להבין איך ומתי להגיד... אילו רגעי אימה.
אני זוכרת את הפעם שישבתי אצל ספר חדש, כמה ימים אחרי עוד הפלה, שבורה ומפורקת ומחפשת להחזיר לעצמי טיפת צלם אנוש ולעשות משהו שיעזור לי להביט בעצמי שוב במראה ולא להיבהל ממי שמסתכלת חזרה... זוכרת ששאל אותי, ככה בפשטות, כמה ילדים יש לי. לא אם, אלא כמה וזוכרת את השקר שיצא בטבעיות מהפה על הילדה שלא הצלחתי ללדת.
זוכרת גם שהוא המשיך ושאל ואני ששונאת סמול טוק עם זרים ואף פעם לא עושה את זה, הרגשתי שממש נאלצתי לבנות סיפור ולספק פרטים לא קיימים כדי לשמר את השקר וכמה עלובה הרגשתי. יצאתי עם תסרוקת חדשה ונוצצת ודימוי עצמי מרוסק לחלוטין, עוד יותר ממה שנכנסתי.
לא הבנתי מה עובר עליי, ששיקרתי ככה.
מזל שלא אחזור אליו לעולם.
חששתי לה כ"כ כשהעובדת קלטה אותה, כמעט שהיה שם מצב מאד מאד מביך, בנוסף על השבר הגדול שלה, ובכיתי וכ"כ הוקל לי וכ"כ נעצבתי, כשמישהי ראתה אותה וכ"כ בעדינות ובחמלה עצומה ליטפה אותה.
תודה לך.
זו לא פחות מאומנות בעיני להצליח להעביר ב15 דקות, חלק גדול כזה מקשת התחושות והחוויות שאנחנו חוות ועוברות.
 
תודה

עשית עבודה נהדרת.
הסרט מצליח להעביר מצוין את החלומות על מה שיהיה ואת הרגע שבו החלומות הופכים לרסיסי חלומות.
ממש הרגשתי שאני רואה איך נופלת עליה ההבנה שמה שהיה אמור להיות, לא יהיה.

אהבתי את הפסקול בשלב שבו היא מסתובבת במשחקיה. הצלילים הלא הרמוניים מדגישים את מה שבלב, את הדיסוננס בין השבר הגדול שהיא חווה לבין העובדה שהעולם ממשיך כאילו כלום.
אם היה פסקול בעולם האמיתי, כנראה שאלו היו הצלילים שהיו מלווים אותי בכל הפעמים שגיליתי שגם הפעם לא הצליח.

תודה שיצרת את הסרט ותודה ששיתפת אותנו
 
למעלה