סתם מעניין אותי לדעת

Bubble Girl 27

New member
../images/Emo6.gif גדול

אני נכנסת לפגישה עכשיו וכשאני יוצאת אני ממשיכה עד שאת עושה במכנסיים! אני רוצה שלוליות!!! ד"א גם אצלך חשוך ככה בחוץ? מה זה המזג אויר הדפוק הזה? ממש תיקים באפלה אצלי...
 
גמני בת להורים גרושים

וגם לי טרחו במשך השנים לזרוק כל מיני עצמות.... ואני אטמתי אזניים ואמרתי שלא מעניין אותי. אני רוצה את ההורים שלי כמו שאני מכירה אותם בלי תוספות (גם ככה זה יותר מידי.... (-; )
 

tunalover

New member
../images/Emo199.gif../images/Emo186.gif../images/Emo67.gif../images/Emo122.gif../images/Emo198.gif

תרגום: משכי לו את הכובע על העיניים שפכי עליו מים קרים תלבישי לו בוקס ועכשיו כאשר הוא חבול ורטוב הוא ירצה רק לשים כפיה ולהסתתר באיזה כפר בדואי בנגב.... וברצינות: תחזיקי מעמד - ילדים לא נשארים טפשים לעד וכל ההתנהגות הזו תחזור לו כמו בומרנג שהילד יגדל.
עכשיו אני מרגישה טוב יותר, אחרי שכיסחתי אותו...
 

Bubble Girl 27

New member
נשמה שמחה שהוצאת אגרסיות../images/Emo6.gif

אני אגיד לך משהו, פעם רציתי שזה יתנקם בו והוא ישמע מהבן שלו אבא את איכזבת אותי ואני לא צריך אותך עכשיו. אבל אחרי שנה ומשהו של חיים כאלו ולראות את הילד שלי סובל, אני מעדיפה שהוא יהיה שם כמה שיותר (אפילו שלראות אותו עושה לי פריחה בכל הגוף) או שפשוט יוותר על האבהות שלו ויעזוב את הילד בכלל. הלבוא לא לבוא הזה גומר את הילד! די אני לא יכולה לשמוע עוד פעם "אימא אני מתגעגע לאבא, איפה אבא?" זה תמיד מלווה בבכי, או שהוא במסיבות בגן הולך לכל האבות ואומר "אבא,אבא".
 
לא יודעים מה שיש עד שמפסידים..

אצלי הוא השתנה ללא ספק תמיד אהב אותה אבל ממש לא נתן מעצמו - רק אם "יצא" ואם "התאים לו" אז הוא היה נוכח היום זה שמהו שהוא מתכנן ומחכה לו וברור שהיא מרגישה את זה הוא מתכנן דברים וזה אחלה! חבל שלא יכל להעריך את זה באותה מידה כשהיינו שתינו מתחת לאף שלו! זה עצוב אבל... אני שמחה בשבילה...
 
לא יודע למה...אבל הזכרתן לי סיפור נחמד...

כידוע ...אני מצלם ארועים...(בטח ידוע...עכשיו רק אמרת לנו..איך נדע יא'נעל...). אוקצור...יום אחד אני מצלם כלה באיפור באיזה סלון כלות... כלה ליד..מתנשפת ונושפת..צורחת ומייללת...איפה הוא..?????!!!! ולמה הוא מאחר..????!!! ואני ארואה לו מה זה.????!!!! החבר שלה/בעלה...מאחר...כדרכם של חתנים. הלם ודממה בסלון...כולם אשכרה מפחדים לעבור לידה...שלא תנשוך מישהו ... עד שהספר שם,הבעלים...בנונשלנטיות מרגיזה שואל אותה...מה קורה מותק..למה את ככה עצבניה...? אז היא שוצפת וקוצפת...הוא מאחר לי ביותר מחצי שעה...ולא נספיק לצילומים...והוא והוא והוא...... אז הספר אומר לה.... אבל מה את רוצה....את בחרת אותו...לא..? זהו...
 
אין לי ילדים, אבל יש לי שתי חתולות- נחשב?../images/Emo8.gif

בפעמיים היחידות שהוא התעניין בהן, השווצתי בהן והוא קצת קינא...
'צטערת, לא הספקנו להגיע לשלב הילדים....
 
הבן שלי היה מאושפז בבית חולים

לפני כמה חודשים. 8 ימים. בעלי הגיע לבקר פעם ביומיים ל 10 דקות בזמן ביקור רופאים. עם הילד הגדול הוא עזר (אני הייתי צמודה לקטן בבית החולים 24 שעות ביממה) רק בימים שלו. בימים האחרים ההורים שלי טיפלו בו. אז אני חושבת שניצחתי את כולם
אין שינוי בהתנהגות שלו אחרי הפרידה. הוא לא זכה בתואר "אב השנה" כשהיינו ביחד ואני לא צופה הכרזה על זכיה עכשיו. אני לא מצפה ממנו לחנך אותם. אני לא מצפה ממנו לאהוב אותם. אני לא מצפה ממנו לשחק איתם. אתם יודעים מה? בסוף השבוע האחרון הוא לא לקח אותם ולמרות שהייתי מאוכזבת (כי רציתי לנסוע לחברה לסופ"ש), התאפסתי והיה לי סופ"ש מדהים עם הילדים. אין לי ולו צעצוע אחד בבית שלו למרות שהצעתי לו להכין לו סלסלה גדולה עם צעצועים. בסופי שבוע שלו הוא לוקח את הילדים להורים שלו כדי שיהיו איתם. מתעצבן כשהילד הקטן רוצה לישון איתו בלילה כי הוא מתגעגע. אז נכון. אני בחרתי אותו. היו לי תהיות בזמנו אם הוא יהיה בן זוג טוב אבל היה לי ברור שהוא יהיה אבא נפלא (זה נאמר בלי טיפה אחת של ציניות). במהלך השנים גיליתי שטעיתי. אז עשיתי בחירה נוספת. בחרתי לקום וללכת. זה לא קל, זה לא נעים, זה מוסיף קשיים לרבים אחרים שהיו כבר, אבל זו הבחירה שלי.
 
לשוב מתחילה....

היה לי קשה לקרוא את דברייך....אבל כל הכבוד כמה קשה כשהם מבריזים....אני יודעת שכשהוא היה מבריז לי (בהתחלת הפרידה ) אז זה היה ממש מעצבן ומוציא מאיזון.....כעסתי בשבילי...כעסתי בשבילה - "מה! הוא לא רוצה להיות איתה! לא יכול לקום בשבת בשביל לראות אותה אז מה אפשר לצפות"...וכאלה.. אז כל הכבוד לך שיצא מזה סופ"ש כיפי! חזקי ואמצי אלוהים נתן לאשה כוחות שאי אפשר להאמין לפעמים! יצא לי לשמוע גם כמה גברים טובים אומרים אתזה! שיחוק אחותי!
 
אני מסכימה איתך לחלוטין

גם אני חושבת שלנשים יש כוחות חזקים מאוד ובדיוק בגלל זה יש גברים שמנסים לדרוס את הנשים. הפחד הזה שהן חזקות יותר.
 
אולי סוף יגיע..

גבר שיאריך את זה ולא יפחד מזה ועד אז העולם לרגלינו..באמת..זה תהליך ארוך של שינוי תפיסה ועבושה עצמית..אבל אני באמת מאמינה שאנחנו יכולות לעשות כל מה שנרצה! ממש ממש גם בלי גבר לצידנו ולפעמים בזכות זה.
 

EFRATY10

New member
גרושי והוריו בכלל לא באו לבקר את הילד כשהיה

מאושפז. ובפעם אחרת שהיה מאושפז הגיעו לשתי דקות,ואפילו לא הציעו כוס מים.
 
מה היתה התגובה שלך לזה?

אצלי האישפוז טלטל אותי לגמרי וחוויתי לאחריו את התקופה הכי קשה מאז הפרידה. תחושת הלבד היתה ענקית והכעס על הבעל היתה עצומה.
 

EFRATY10

New member
כעסתי וזעמתי כמובן,ונפגעתי הכי הרבה בשביל

הבן שלי,שלא אכפת להם ממנו.
 
היום יותר טוב?

אצלי הם בכלל לא מבינים למה אני כועסת
חמותי באה לבקר אותו בבית החולים רק אחרי שאמרתי לה שלא מספיק להתקשר אלי ולהגיד לי שהיא לא ישנה כל הלילה מרוב דאגה. הרבה יותר קל לדאוג מרחוק
 

limiaw

New member
מעולה ../images/Emo70.gif מאחלת לכולן X כזה ../images/Emo70.gif

כשמדובר בנושא הילדה .
 

שרשירית

New member
שלי היה האבא המושלם לפני הגירושים

ונשאר גם כזה לאחר הגירושים. מכיוון שהוא עבד בערב ואני בבוקר אז הרבה פעמים הוא היה אמא יותר ממני. לוקח לגן, מחזיר מהגן, עם הילד בכל פעם שהוא חולה, משחק, לוקח אותו לחברים ולטיולי טבע... עכשיו הוא רחוק מאיתנו מרחק של שעתיים אבל, מגיע בכל שישי, לא מפספס בכל ערב שיחת טלפון לילד, לוקח לשחק ולטייל בשבתות, מתעניין על הגן... אבא הוא היה ונשאר מושלם! ובשבילי הוא הפך לחבר מעולה! אפשר להתייעץ איתו על הרבה דברים, מדברים רק על דברים טובים, יוצאים לבלות ביחד, למעשה אין כבר על מה לריב כי אין את הדברים הקטנים שמציקים כשחיים ביחד. אני מניחה שהחברות הזאת תתמתן כשלאחד מאיתנו יהיה בן זוג אחר.
 

EFRATY10

New member
גרושי התנהג יפה עד שנולד לו בן נוסף בנישואיו

השניים לפני כעשרה חודשים.מאז הוא מחפף מאוד לבן שלנו.
 
למעלה