עוד לא נרגעתי ממנו

[עפרונית מהודרת]

עוד לא נרגעתי ממנו

הילד בן ה- 13 מדימונה, שהתגלה כפייטן בבית הכנסת. לדעתי יצירות ויוצרים מסוג זה, הם העתיד של התרבות העברית.

 

[גנגי]

גם.

 

[Immanuel Goldstein]

לצערי נראה שאת צודקת

 

[יוסי ר1]

למה לצערך?

האם ראוי לטפח (או לצרוך) רק חזנות מזרח אירופאית?

 

[Immanuel Goldstein]

שני דברים:

1) איני סבור שיש לטפח חזנות בכלל- לא מזרח אירופית ולא מערב אפריקאית. 2) בהמשך ל-1: השירה של הילד הנ"ל אינה מחדשת דבר. קול יפה אינו דבר חדש, והעיבוד אינו יוצא דופן או מבריק. כך שאם זה הכיוון שהתרבות העברית הולכת אליו, ואני חושש שכך הדבר, מדובר בלא יותר מאשר שמרנות כלוחה.

 

[מאליו יובן]

איזה מוזיקה כן צריך לטפח?

מאיזה שיר שהזמר הקטן היה שר היית מרוצה?

 

[Immanuel Goldstein]

אין לי מושג

איני יודע אם יש צורך לטפח מוסיקה כלשהי, אבל אני יודע דבר אחד בבירור: כל שיר שהזמר הקטן היה שר ושהיה מהוה התקדמות היה צורם בעיני. אי אפשר להתקדם על ידי חנופה לאנשי האתמול.

 

[מאליו יובן]

אתה באמת חושב שמאז מוצרט המוזיקה השתפרה?

אני לא יודע בקשר לעבר הווה ועתיד, ואין לי מושג בהנדסה תרבותית מבחינתי הילד כשרוני ויודע לשיר. מבחינתי אין הבדל אם הילדון היה שר את מזמורי צ'צ'סטר של ברנשטיין או את מזמור כ"ג בתהלים בסלסולים.

 

[Immanuel Goldstein]

שיפור או לא שיפור

העולם היה עני משהוא כיום אם היו בו רק חקיינים של מוצרט.

 

[יוסי ר1]

חנופה לאנשי האתמול?!

הוא שר באופן שמרגש את הלב. אני מסכים אתך שבעצם הוא לא יוצר חדש, אלא מביא את הקול שלו כערך המוסף העיקרי. עם זאת, חזנות בעיני (ובעיני רבים אחרים) היא סוגה מענגת שמנעימה את שעות הפנאי, ואני מברך על כל כישרון חדש שמצטרף ומשתף אותנו ביכולות שלו.

 

[Immanuel Goldstein]

טעיתי, שלשום.

אני שייך לאנשי האתמול- אבל השופטים כבר לאנשי השלשום או קודם. ואמנם הקול של הזמר הנ"ל נחמד אבל לא חסרים לי חומרים שהושרו על ידי זמרים עם קול נחמד לפני 10 שנים, 20 שנה או 50 שנה. אם זה העתיד של התרבות העברית חבל מאד- מפני שהעתיד הוא העבר וכאשר מה שהיה הוא שיהיה אז מה שיש הוא הבל הבלים.

 

[ציקימינגו]

במוסיקה כמו בכל אומנות "טעמו של אדם כבודו"

או כמו שנאמר על טעם ועל ריח וג"ו. יש כמובן תתרנים ואז נאמר ואל ריח, אבל לעניינינו. ישבתי בהרצאה שדנה במוסיקה. גם על מוצרט.והמרצה .בנימה לעגנית. דיבר על המוסיקה המזרחית. כשברור שבגלל מגבלותיו ,איננו מסוגל לשמוע רבע טון. שכל איש בתרבות המזרח או צועני (כמוני) שומע בקלות. ביחס למישל כהן .שימו לב .שבניגוד לזמרים וגם חזנים. כשהם שרים טונים גבוהים.המאמץ נראה על גרונם ופניהם. אצל מישל ,לא משנה גובה הצליל.הילד פשוט לא מתאמץ. בצורת הפקת הצליל הוא מזכיר לי את ...כן ...את קרוזו. ועל השמיע שלו .קטונתי. צ'י

 

[ציקימינגו]

מעט על שמיעה.

במזרח הרחוק .האזרחים לא שומעים את האות רי"ש R. ולא הוגים אות זו. זה מוזר .ניסיתי להבין למה .לא הצלחתי .בכל אופן. אחד הרוכלים .כמו כלם דובר עברית. אומר "אני מוכֵל לָק בדוֹלָלִים".

. צ'י

 

[גנגי]

הם כן שומעים אותה,

הם רק לא מבחינים בין העיצורים r ו- l . זה משהו שאין לו שום קשר לשמיעה. והסיבה לכך דווקא ברורה מאוד למי שמבין בפונטיקה.

 

[גנגי]

ואגב,

חילופי הגייה של ר' ו-ל' נפוצות לא רק בלשונות המזרח הרחוק. אמסטרדאם, למשל, הייתה בעבר אמסטלדאם, ועל שמה קרויה בירה אמסטל. יש עוד דוגמות כאלה, אבל כרגע אני לא זוכרת, כשאזכר אנסה להביא הנה עוד כמה.

 

[ציקימינגו]

לא מבחינים משמע לא שומעים.

לאילם קשה לדבר בגלל שאינו שומע. צ'י

 

[עפרונית מהודרת]

לא.

"לא שומעים" זה באוזן. "לא מבחינים" זה במוח.

 

[ציקימינגו]

אנסה להסביר.ואדגיש שלא למדתי נושא זה מעולם.

הלוע של בני האדם שווה. גם עם צבע עורם שונה. מבנה החך זהה.אין שום בעיה לבטא כל עיצור. ולכן באם אינו שומע אינו יכול לבטא. כל זייפני השירה .מזייפים .גם אם קולם נהדר. הם לא שומעים כראוי. תנועות כבר יותר מסובך.כדובר הונגרית. אני פוגש ילידי הארץ .שמדברים הונגרית שוטפת. אלא מאי מספר תנועות .המבטא שלהם לא נכון. צ'י

 

[גנגי]

זהו, שממש רואים

שלא למדת את זה מעולם. רק מה, יש כאן בפורום הזה כמה כאלה שכן למדו את זה (ואני ביניהם). אז בוא נסכם שתתווכח על מה שאתה כן מבין בו.

 

[ציקימינגו]

גנגי O.K. אלא שלאמר את האמת.

מעולם לא למדתי דבר.אני מודיע בהכנעה ,שכף רגלי לא דרכה בשום מוסד דידקתי. עמך הסליחה. צ'י