עזרה, איך פותרים בעיית עצירות לחתולים.

zivelca

New member
יש לנו חתולה, שסובלת מעצירות, איך אפשר לפתור זאת.

בתודה מראש|חתול|
 

KITCAT6

New member
איזה מזון היא אוכלת? אפשר להתאים לה מזון עם יותר סיבם תזונתיים או לתת לה סיבים כתוספת למזון הנוכחי.
את הסיבים אפשר לקנות בבית מרקחת, זה נקרא פסיליום Psilium. כדאי לקנות בצורת אבקה ואני מניח שניתן להוסיף אותה למזון רטוב.
יש לנו חתולה, שסובלת מעצירות, איך אפשר לפתור זאת.

בתודה מראש|חתול|
לא לתת פסיליום. כי פסיליום אצל חתולים רק מחמיר את העצירות משום שצריך לשתות איתו המון המון מים. בלי שתייה של המון מים זה מחמיר את עצירות עוד יותר.
אני אומרת מניסיון של שנים עם חתול שהיתה לו עצירות כרונית בעקבות היצרות בעמוד השדרה שנוצרה כתוצאה מהתעללות שעבר בתור גור כשריסקו לו את האגן. כשנתתי לו פסיליום זה היה פשוט סיוט.
בהמלצת כמה וטרינרים נתתי לו כל יום סירופ בשם לאבולק (זה לא תרופה. זה תוסף מזון). זה סירופ שגם נותנים לילדים. קונים ללא מרשם כי כאמור זה תוסף מזון.

זה הדבר היחיד שהציל אותו ואני ניסיתי ממש הכול. כולל אוכל עם סיבים. בהתחלה לתת ממש מעט. בין 0.5 ל-1 מל"ל. מערבבים בשימורים.
זה מתוק משום שנועד לילדים. לכן רוב החתולים אוכלים את זה בלי בעיה. במיוחד כשמעורבב בשימורים בטעם של דגים.

בנוסף, כדאי לתת שמן כלשהו, מעורבב בשימורים אבל עדיף לא יחד עם הלאבולק כי אני לא יודעת אם ערבוב הטעמים יהיה מועיל (בדרכ וטרינרים ממליצים שמן פראפין כי אני חושבת שהוא חסר טעם) הלאבולק הוא סירופ משלשל. מה שהסבירו לי כמה וטרינרים הוא שחתולים שיש להם בעיית עצירות, חייבים לשמור שכל הזמן הצואה שלהם תהיה רכה. על גבול השלשול. השמן גם מקל על היציאות.

הבעיה עם האוכל של הסיבים זה שאין בו כמעט שומן. הוא יבש מדי. והמחסור בשומן כשלעצמו גורם לקושי ביציאות.
 
לא לתת פסיליום. כי פסיליום אצל חתולים רק מחמיר את העצירות משום שצריך לשתות איתו המון המון מים. בלי שתייה של המון מים זה מחמיר את עצירות עוד יותר.
אני אומרת מניסיון של שנים עם חתול שהיתה לו עצירות כרונית בעקבות היצרות בעמוד השדרה שנוצרה כתוצאה מהתעללות שעבר בתור גור כשריסקו לו את האגן. כשנתתי לו פסיליום זה היה פשוט סיוט.
בהמלצת כמה וטרינרים נתתי לו כל יום סירופ בשם לאבולק (זה לא תרופה. זה תוסף מזון). זה סירופ שגם נותנים לילדים. קונים ללא מרשם כי כאמור זה תוסף מזון.

זה הדבר היחיד שהציל אותו ואני ניסיתי ממש הכול. כולל אוכל עם סיבים. בהתחלה לתת ממש מעט. בין 0.5 ל-1 מל"ל. מערבבים בשימורים.
זה מתוק משום שנועד לילדים. לכן רוב החתולים אוכלים את זה בלי בעיה. במיוחד כשמעורבב בשימורים בטעם של דגים.

בנוסף, כדאי לתת שמן כלשהו, מעורבב בשימורים אבל עדיף לא יחד עם הלאבולק כי אני לא יודעת אם ערבוב הטעמים יהיה מועיל (בדרכ וטרינרים ממליצים שמן פראפין כי אני חושבת שהוא חסר טעם) הלאבולק הוא סירופ משלשל. מה שהסבירו לי כמה וטרינרים הוא שחתולים שיש להם בעיית עצירות, חייבים לשמור שכל הזמן הצואה שלהם תהיה רכה. על גבול השלשול. השמן גם מקל על היציאות.

הבעיה עם האוכל של הסיבים זה שאין בו כמעט שומן. הוא יבש מדי. והמחסור בשומן כשלעצמו גורם לקושי ביציאות.
שם התרופה הוא אבילק. זה רב סוכר שסופח נוזלים ומשלשל חזק. הבעיה עם האבילק ועם שמן פרפין שנותנים לחתול בצורה נוזלית, שאם הנוזל ייכנס בטעות לקנה הנשימה, החתול יחלה בדקלת ריאות קשה ביותר!!! גם לאנשים זקנים, עם קשיי בליעה לא נותנים משלשלים נוזליים מסוג אבילק או שמן פראפין, אלא רק אם הם יכולים לבלוע בלי בעיה.
יש גם מזון מיוחד לחתולים עתיר סיבים בשימורים. החתול שלי הקודם קיבל אותו, אבל לא אהב.
 

KITCAT6

New member
שם התרופה הוא אבילק. זה רב סוכר שסופח נוזלים ומשלשל חזק. הבעיה עם האבילק ועם שמן פרפין שנותנים לחתול בצורה נוזלית, שאם הנוזל ייכנס בטעות לקנה הנשימה, החתול יחלה בדקלת ריאות קשה ביותר!!! גם לאנשים זקנים, עם קשיי בליעה לא נותנים משלשלים נוזליים מסוג אבילק או שמן פראפין, אלא רק אם הם יכולים לבלוע בלי בעיה.
יש גם מזון מיוחד לחתולים עתיר סיבים בשימורים. החתול שלי הקודם קיבל אותו, אבל לא אהב.
1. זה לא תרופה אלא תוסף מזון..

2. זה מגיע בשתי גרסאות: אבילק ולאבולק. הלאבולק מהניסיון שלי הרבה יותר יעיל.
קניתי אבילק לחתול שלי רק כשלא היה לאבולק. הוא עוזר אבל פחות.

3. כניסה לקנה הנשימה בטעות זה רק אם מזריקים להם את זה לפה. אני בפירוש אמרתי לערבב בשימורים. החתול אוכל את השימורים שמעורבב בהם שמן פראפין ולאבולק (עדיף לא באותה מנה אלא מנה אחת של שמן מעורבב בשימורים ומנה שנייה לאבולק מעורבב בשימורים.
אגב, זה לא צריך להיות הרבה שימורים. מספיק כף או כף וחצי. והחתול אוכל את זה כמו אוכל רגיל.
אין שום סיבה שבאכילה רגילה יכנס לו משהו לקנה הנשימה.

4. השימורים עתירי הסיבים זה נחמד אבל לא עוזר בכלום לחתולים שיש להם בעיה רצינית של עצירות וקשיים בהוצאת הפסולת מגופם.

אני טיפלתי כך בחתול במשך 10 שנים והוא היה בריא וחזק ולא היתה לו עצירות הודות לטיפול הזה.

מהניסיון הרב שלי בנושא הזה, עצירות רצינית וכרונית אצל חתולים זה לא משהו שאפשר לטפל בו רק באוכל.
עצירות כזאת אצל חתולים יכולה לגרום למוות ומאוד לא הייתי מציעה לזלזל בזה.
 
1. זה לא תרופה אלא תוסף מזון..

2. זה מגיע בשתי גרסאות: אבילק ולאבולק. הלאבולק מהניסיון שלי הרבה יותר יעיל.
קניתי אבילק לחתול שלי רק כשלא היה לאבולק. הוא עוזר אבל פחות.

3. כניסה לקנה הנשימה בטעות זה רק אם מזריקים להם את זה לפה. אני בפירוש אמרתי לערבב בשימורים. החתול אוכל את השימורים שמעורבב בהם שמן פראפין ולאבולק (עדיף לא באותה מנה אלא מנה אחת של שמן מעורבב בשימורים ומנה שנייה לאבולק מעורבב בשימורים.
אגב, זה לא צריך להיות הרבה שימורים. מספיק כף או כף וחצי. והחתול אוכל את זה כמו אוכל רגיל.
אין שום סיבה שבאכילה רגילה יכנס לו משהו לקנה הנשימה.

4. השימורים עתירי הסיבים זה נחמד אבל לא עוזר בכלום לחתולים שיש להם בעיה רצינית של עצירות וקשיים בהוצאת הפסולת מגופם.

אני טיפלתי כך בחתול במשך 10 שנים והוא היה בריא וחזק ולא היתה לו עצירות הודות לטיפול הזה.

מהניסיון הרב שלי בנושא הזה, עצירות רצינית וכרונית אצל חתולים זה לא משהו שאפשר לטפל בו רק באוכל.
עצירות כזאת אצל חתולים יכולה לגרום למוות ומאוד לא הייתי מציעה לזלזל בזה.
אני טיפלתי בחתול הקודם שעבר כריתת המעי הגס, היתה לו עצירות קודם וגם אחרי הניתוח . ארבע וחצי שנים, שבו הוא נמס לי מול העיניים, למרות הטיפול המסור. הווטרינרים אינם יודעים לתת עצות איך לטפל בחתול עם עצירות. יש להם פרוטוקולים שאינם מתאימים בכלל. החתול שלי, איבד את התיאבון ושימורים עם פסיליום לא עזרו ( הפסיליום בוודאי הרתיע אותו). רק תוסף תזונה בצורת כדור עזר. אם התפנה באותו יום, אז הוא יכול היה לאכול. אם במקרה לא התפנה, אז לא אכל. ההתפנות היתה קשה ביותר עליו מאחר שלא היה לו מעי גס. אם לא אכל, לא קיבל מזון וגם לא סיבים תזונתיים החשובים לפינוי המעיים. בקיצור - מעגל קסמים שטני. מה הוא כן הסכים לאכול -פנסי פסט וגבינת פרומעז. בעיקר פרומעז. הוא אהב גם פסטרמה, אבל זה מלא מלח ולא נתתי לו כמעט בכלל. למזון הזה, שאכל כזית מדי פעם, לא הוספתי כלום. לא רציתי שיירתע. הוא קיבל את הכדור המשלשל שמצאתי בעצמי שמתאים לו והיה לי קל להכניסו ללוע, ללא התנגדות רבה.

ככה הוא ירד במשקל משנה לשנה. בסוף לא שלט ביציאות או לא הספיק ללכת לקופסא והן דלפו על הרצפה. זה היה נורא. בסוף הוא היה כה רזה ואפאטי שהחלטתי להרדימו בגיל 16 וחצי. המסקנה ...
א. הווטרינרים לא יודעים הכל וכנראה שאסור להם לקבל עצות מבעלי ניסיון. אמרתי לווטרינר שלי אבל הוא לא התייחס למידע ברצינות. ב. כל אחד צריך למצוא מה טוב לחתול שלו וזה דורש חיפוש ומידע מאנשים בעלי ניסיון, עם סיכון שזה לא נכון או לא מתאים. ג. העצירות אינה הורגת מהר, אלא לאט לאט וגורמת סבל רב לחתול, אני חושבת שקצת הגזמתי בהארכת החיים שלו. מאידך, אם לא הייתי עושה זאת, הייתי מצטערת כל ימי, שלא עשיתי די. דילמה שבה כל פתרון גורם לבעיות חדשות.

החתול שלך שרד 10 שנים וזה מ ד ה י ם!! מעניין באיזה גיל הוא מת.
 

KITCAT6

New member
אני טיפלתי בחתול הקודם שעבר כריתת המעי הגס, היתה לו עצירות קודם וגם אחרי הניתוח . ארבע וחצי שנים, שבו הוא נמס לי מול העיניים, למרות הטיפול המסור. הווטרינרים אינם יודעים לתת עצות איך לטפל בחתול עם עצירות. יש להם פרוטוקולים שאינם מתאימים בכלל. החתול שלי, איבד את התיאבון ושימורים עם פסיליום לא עזרו ( הפסיליום בוודאי הרתיע אותו). רק תוסף תזונה בצורת כדור עזר. אם התפנה באותו יום, אז הוא יכול היה לאכול. אם במקרה לא התפנה, אז לא אכל. ההתפנות היתה קשה ביותר עליו מאחר שלא היה לו מעי גס. אם לא אכל, לא קיבל מזון וגם לא סיבים תזונתיים החשובים לפינוי המעיים. בקיצור - מעגל קסמים שטני. מה הוא כן הסכים לאכול -פנסי פסט וגבינת פרומעז. בעיקר פרומעז. הוא אהב גם פסטרמה, אבל זה מלא מלח ולא נתתי לו כמעט בכלל. למזון הזה, שאכל כזית מדי פעם, לא הוספתי כלום. לא רציתי שיירתע. הוא קיבל את הכדור המשלשל שמצאתי בעצמי שמתאים לו והיה לי קל להכניסו ללוע, ללא התנגדות רבה.

ככה הוא ירד במשקל משנה לשנה. בסוף לא שלט ביציאות או לא הספיק ללכת לקופסא והן דלפו על הרצפה. זה היה נורא. בסוף הוא היה כה רזה ואפאטי שהחלטתי להרדימו בגיל 16 וחצי. המסקנה ...
א. הווטרינרים לא יודעים הכל וכנראה שאסור להם לקבל עצות מבעלי ניסיון. אמרתי לווטרינר שלי אבל הוא לא התייחס למידע ברצינות. ב. כל אחד צריך למצוא מה טוב לחתול שלו וזה דורש חיפוש ומידע מאנשים בעלי ניסיון, עם סיכון שזה לא נכון או לא מתאים. ג. העצירות אינה הורגת מהר, אלא לאט לאט וגורמת סבל רב לחתול, אני חושבת שקצת הגזמתי בהארכת החיים שלו. מאידך, אם לא הייתי עושה זאת, הייתי מצטערת כל ימי, שלא עשיתי די. דילמה שבה כל פתרון גורם לבעיות חדשות.

החתול שלך שרד 10 שנים וזה מ ד ה י ם!! מעניין באיזה גיל הוא מת.
הוא מת בגיל 16 (או טיפה פחות מ-16) אבל לא בגלל העצירות, אלא בגלל בעיות אחרות שהיו לו בעקבות ההתעללות המאוד אכזרית שהתעללו בו כשהיה בן חודשיים.

אימצתי אותו כי מצאתי אותו פצוע קשה כשהיה בן חודשיים. בשארית כוחותיו הוא יצא מהשיחים כשעברתי שם, בדרך חזרה מהעבודה ובא אלי.

באותה תקופה בכלל לא הייתי בענייני חתולים. אין לי מושג למה הוא בא דווקא אלי לבקש עזרה. לכל אורך החיים הוא פחד מכל אדם באשר הוא.

כשאימצתי אותו הוא עבר ניתוח אבל לא במעי, אלא כריתת זנב כי היה לו נמק בזנב מההתעללות.

העצירות הכרונית החלה כשהיה בגיל 6. ובגלל העצירות הווטרינר אמר לי שאולי יצטרכו לעשות לו ניתוח. לא הסכמתי בשום פנים ואופן. אמרתי לו שזה לא על הפרק. אני יודעת איזה נזק עושה ניתוח במעיים. ואיזה סבל נוראי זה אחכ כל החיים.

תמיד צריך לקחת דעה שנייה כשהווטרינר מציע דברים דרסטיים. שתי וטרינריות אחרות אמרו לי מה המשמעות של ניתוח במעי.

אותו וטרינר שהציע ניתוח גם אמר בשלב מסויים שאני צריכה לקחת בחשבון שיתכן שיהיה צורך להרדים אותו (כאמור, כשהיה בן 6). וגם לזה לא הסכמתי בשום אופן.

אמנם אני מאוד מקשיבה לווטרינרים, אבל צריך גם להפעיל שיקול דעת. הם לא אלוהים והם יכולים לטעות. בדיוק כמו רופאים של בני אדם. לכן, כאמור, בדברים דרסטיים חייבים דעה נוספת. גם של וטרינר שסומכים עליו וגם של אנשים שיש להם ניסיון רב בגידול חתולים.

בכל אופן, כאמור, לצערי הרב מאוד היו להתעללות השלכות ארוכות טווח. הוא כאילו הזדקן מהר יותר. ובגיל כמעט 16 לא היתה ברירה והיה צורך להרדים אותו. לצערי הרב מאוד.
 

Yukita

Active member
מנהל
למקרה שלא למדת כבר להכיר מאז אותו גור יצא מהשיחים והגיע אלייך, גיל 16 זה גיל מכובד מאוד. לא כל חתול בריא שמעולם לא נפגע בחייו מגיע לגיל כזה. נראה שהחתול שלך זכה לחיים טובים אצלך והיה אהוב מאוד. הוא ידע במי לבחור.
 

KITCAT6

New member
למקרה שלא למדת כבר להכיר מאז אותו גור יצא מהשיחים והגיע אלייך, גיל 16 זה גיל מכובד מאוד. לא כל חתול בריא שמעולם לא נפגע בחייו מגיע לגיל כזה. נראה שהחתול שלך זכה לחיים טובים אצלך והיה אהוב מאוד. הוא ידע במי לבחור.
תודה :) 16 שנים לא הספיקו לי. אני ממש מתגעגעת אליו. הוא היה חתול מאוד מיוחד.
 
הוא מת בגיל 16 (או טיפה פחות מ-16) אבל לא בגלל העצירות, אלא בגלל בעיות אחרות שהיו לו בעקבות ההתעללות המאוד אכזרית שהתעללו בו כשהיה בן חודשיים.

אימצתי אותו כי מצאתי אותו פצוע קשה כשהיה בן חודשיים. בשארית כוחותיו הוא יצא מהשיחים כשעברתי שם, בדרך חזרה מהעבודה ובא אלי.

באותה תקופה בכלל לא הייתי בענייני חתולים. אין לי מושג למה הוא בא דווקא אלי לבקש עזרה. לכל אורך החיים הוא פחד מכל אדם באשר הוא.

כשאימצתי אותו הוא עבר ניתוח אבל לא במעי, אלא כריתת זנב כי היה לו נמק בזנב מההתעללות.

העצירות הכרונית החלה כשהיה בגיל 6. ובגלל העצירות הווטרינר אמר לי שאולי יצטרכו לעשות לו ניתוח. לא הסכמתי בשום פנים ואופן. אמרתי לו שזה לא על הפרק. אני יודעת איזה נזק עושה ניתוח במעיים. ואיזה סבל נוראי זה אחכ כל החיים.

תמיד צריך לקחת דעה שנייה כשהווטרינר מציע דברים דרסטיים. שתי וטרינריות אחרות אמרו לי מה המשמעות של ניתוח במעי.

אותו וטרינר שהציע ניתוח גם אמר בשלב מסויים שאני צריכה לקחת בחשבון שיתכן שיהיה צורך להרדים אותו (כאמור, כשהיה בן 6). וגם לזה לא הסכמתי בשום אופן.

אמנם אני מאוד מקשיבה לווטרינרים, אבל צריך גם להפעיל שיקול דעת. הם לא אלוהים והם יכולים לטעות. בדיוק כמו רופאים של בני אדם. לכן, כאמור, בדברים דרסטיים חייבים דעה נוספת. גם של וטרינר שסומכים עליו וגם של אנשים שיש להם ניסיון רב בגידול חתולים.

בכל אופן, כאמור, לצערי הרב מאוד היו להתעללות השלכות ארוכות טווח. הוא כאילו הזדקן מהר יותר. ובגיל כמעט 16 לא היתה ברירה והיה צורך להרדים אותו. לצערי הרב מאוד.
מסכימה עם יוקיטה. חתולים ברחוב חיים שנתיים - שלוש בערך. חתולי בית מטופלים היטב חיים בסביבות 16-17 שנים בממוצע. גיל 16 הוא בהחלט גיל מכובד. ואם הצלחת להימנע מניתוח ולטפל בעצירות שלו, אני מסירה את כובעי בפנייך. אני אמרתי לווטרינר לעשות הכל כדי לשפר את איכות החיים שלו. לפני הניתוח הייתי צריכה לקחת אותו לערוי נוזלים אחרת לשבוע ולחוקן. זה היה פשוט נורא בשבילו. הניתוח פתר בעיות וגם יצר בעיות. לכי תדעי מה יותר טוב. בכל זאת זכה לעוד שנות חיים, ויכולתי לחפש בנחת גור חדש ומתוק, לפני שאחליט על המתת חסד.
 

dimitrygo

Member
מנהל
להרבה מאוד חתולים פסיליום עוזר. ולא, לא צריך מים בכמות מיוחדת. גם הרבה מזונות מסחריים מכילים אותו.
יש עוד סיבים מומלצים שנקראים Slippery Elm Bark אבל אני לא יודע אם ניתן לקנות אותם בארץ. ניתן להזמין מ-iHerb ו-Vitacost
 

KITCAT6

New member
סיבים טובים אולי לחתו
להרבה מאוד חתולים פסיליום עוזר. ולא, לא צריך מים בכמות מיוחדת. גם הרבה מזונות מסחריים מכילים אותו.
יש עוד סיבים מומלצים שנקראים Slippery Elm Bark אבל אני לא יודע אם ניתן לקנות אותם בארץ. ניתן להזמין מ-iHerb ו-Vitacost
סיבים אולי מספיקים לחתולים בריאים. אבל חתולים שיש להם בעיה מכנית כמו זו שמתוארת כאן, אוכל עתיר סיבים זה כמו לשים פלסטר. לא עוזר בכלום. לגבי הפסיליום, מציעה לשאול כל וטרינר וגם רופא משפחה. הפסיליום, אם לא שותים המון מים, הופך לגוש בטון בבטן. לא רק לחתולים גם לבני אדם.
בתחילת הדרך נתתי לחתול שלי פסיליום כי גם לי המליצו. קשה לי תאר את הסבל שהוא סבל עד שהצלחתי להפטר ממנת הפסיליום שהוא קיבל (על פי כל ההנחיות). זה הופך למעין מסטיק דביק (סליחה עם התיאור) והוא לא הצליח להוציא את זה בעצמו
 

dimitrygo

Member
מנהל
סיבים טובים אולי לחתו

סיבים אולי מספיקים לחתולים בריאים. אבל חתולים שיש להם בעיה מכנית כמו זו שמתוארת כאן, אוכל עתיר סיבים זה כמו לשים פלסטר. לא עוזר בכלום. לגבי הפסיליום, מציעה לשאול כל וטרינר וגם רופא משפחה. הפסיליום, אם לא שותים המון מים, הופך לגוש בטון בבטן. לא רק לחתולים גם לבני אדם.
בתחילת הדרך נתתי לחתול שלי פסיליום כי גם לי המליצו. קשה לי תאר את הסבל שהוא סבל עד שהצלחתי להפטר ממנת הפסיליום שהוא קיבל (על פי כל ההנחיות). זה הופך למעין מסטיק דביק (סליחה עם התיאור) והוא לא הצליח להוציא את זה בעצמו
ההמלצה על פסיליום באה מוטרינרים וכאמור מזונות רפואיים מכילים אותו גם.
מוסיפים כמות מזערית למזון רטוב וזה מסייע לתנועתיות מעיים. לא לכולם זה עוזר ולא לכולם זה מספיק.
 

Yukita

Active member
מנהל
קודם כל בדיקה וטרינרית. מאוד חשוב. מה הוטרינר שלכם אומר?
 

zivelca

New member
הייתה אצל ווטרינר, ניקה לה בלוטות אנליות, עושה צרכים, יוצאי חלקים קטנים ומעט (בוכה כשנכנסת לארגז) יש לה בעיה בגב, הסתיידות בחלק בגב התחתון, נותנים באוכל תוסף MSN.
אמרו לי שסיבים תזונתיים יכולים לעזור, לא יודע איזה אוכל זה, אם יש עוד דרכים לעזור לה?
 

dimitrygo

Member
מנהל
איזה מזון היא אוכלת? אפשר להתאים לה מזון עם יותר סיבם תזונתיים או לתת לה סיבים כתוספת למזון הנוכחי.
את הסיבים אפשר לקנות בבית מרקחת, זה נקרא פסיליום Psilium. כדאי לקנות בצורת אבקה ואני מניח שניתן להוסיף אותה למזון רטוב.
 
יש לי ניסיון רב בעצירות שהיתה לחתול הקודם שלי. המעי הגס שלו הפסיק לתפקד וכרתו אותו. אני מוכנה להמליץ על טיפולים יותר יעילים מפסיליום. החתול שלי לא היה מוכן לאכול מזון עם פסיליום כי הוא מכיל חומרי טעם וריח של ...הדרים. פסיליום מצויין לבני אדם, לא לחתולים. אם תרצה אתכתב איתך בפרטי. עצירות אצל חתולים זו בעיה והטיפול יום יומי וצריך אורך רוח. לא קל.
 

zivelca

New member
לפי הווטרינר, הבעיה של החתולה זה הסתיידות בעמוד שדרה תחתון, דבר שגורם לה כאבים בעת עשיית צרכים, כי צריכה להתכופף, לכן חשבתי אולי יש אוכל או תוספים, שייקלו במתן הצרכים, כנראה מהכאב נגרמת העצירות.
 
זה עתה, הגור שלי בן 5 חודשים ( בערך) קפץ לכיור המטבח לחפש מציאות וליקק... לא להאמין, כפית שבה היה שאריות של שמן פראפין נגד עצירות... חחח
נתתי לו מעט שמן פראפין ומסתבר שהוא מת על זה!! ברור שאין לי סיבה לתת לו שמן זה, אבל עכשו אני יודעת שיש חתולים שאוהבים אותו...
החתול הקודם שלי, סבל שנים מעצירות קשה לטיפול, כבר כתבתי על זה. אז לא עלה על דעתי לבדוק אולי הוא היה בכלל אוהב את התרופה... במקום כל הטיפולים האחרים. איזה גילוי מפתיע!
 
למעלה