עזרה בזיהוי

[מורר2]

עזרה בזיהוי

שלום,
אני גרה באזור עמק חפר וכבר פעמים נתקלנו בחיה שנראית כמו סנאי שמנמן אבל יש לה הליכה דומה להליכה של קיפוד.
אפורה, זנב בערך באורך הגוף ורחב יחסית. החיה כנראה פרוותית.
אשמח לעזרה בזיהוי!
תודה

 

[איתן פרמן]

זאת?

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1086
(איך הולך קיפוד?)

 

[מורר2]

תודה , אבל לא .. זה לא נמיה..

הגודל יותר קרוב לגודל של ארנב נגיד...
הזנב יותר רחב מזנב של נמיה..
איך קיפוד הולך? הרבה יותר איטי מסנאי

 

[דורון הירושלמי]

אולי ראית נוטריה? הן כבר די מצויות אצלנו

כשהן רטובות פרוותן הופכת לקצת קיפודית, אם לזה את מתכוונת...
עוד סימן זיהוי: לחלקן יש שיניים אדומות או כתומות (כמו של באגס באני)

 

[מורר2]

תודה אבל גם לא... היא הייתה דומה יחסית לצינצילה

חשבתי שאולי ברח למישהו, אבל ראינו בוודאות שנים אז הסבירות יורדת...
&nbsp
הגוף יותר קטן מנוטריה ומנמיה, הזנב יותר קצר והוא הרבה יותר פרוותי ועבה..
&nbsp
&nbsp

 

[Uri04]

לוטרה? אולי דלק?

 

[מורר2]

גם לא. אם אראה שוב אצלם ואעלה! תודה

 

[justme900]

וואי, ממש סקרנת אותי!

מעניין מה זה היה...

אולי נמנמן סלעים, או יפה-זנב?

 

[דורון הירושלמי]

לא נראה שבעמק חפר יש נמנמנים שהם לא בני אדם

איחרת בחודש: השואלת נעלמה מהפורום. עכשיו אני סקרן אם היא תופיע שוב. יצא לך לראות נמנמנים ומכרסמים אחרים בטבע עד היום?

 

[justme900]

אתה צודק!

אבל...

הסקרנות גרמה לי לפתוח את הספר שממש "הערצתי" עד לפני מס' שנים ("מדריך היונקים בישראל" / בני שלמון) ולחפש את החיה שבה הבחינה השואלת... אז מעבר לרעיונות שכבר הועלו כאן ונשללו, לא מצאתי התאמות אפשריות נוספות מלבד יפה-זנב ונמנמן סלעים - ואתה צודק בכך שהם לא אמורים להימצא בעמק חפר (גם לפי המדריך), אבל, איזו עוד חיה כבר יכולה להתאים לתיאור של השואלת?!

לשאלתך אם ראיתי מכרסמים עד היום בטבע - לצערי, לא מספיק! אבל זה רק משום שאני לא מרבה לטייל... בתקופת בית הספר השתתפתי בחוגים של החברה להגנת הטבע וכ"כ התעניינתי בנושא הזה של יונקים, אבל משום מה לא הצלחתי למצוא אף אדם אחר שהתעניין בנושא... אולי עכשיו, כשנחשפתי לפורום הנחמד שלכם, אחזור לתחביב

מעט המכרסמים שיצא לי לראות הם יערון מצוי ופסמון, ואני זוכר את הרגעים האלה כאילו זה קרה אתמול (סליחה אם אני נשמע לא שפוי

)... אה, ולאחרונה ראיתי לראשונה קיפוד! מסיבות לא ברורות הוא הגיע לחדר המדרגות שלנו, ומרוב "התרגשות", החלטתי לקחת אותו הביתה וטיפלתי בו במשך מס' ימים...

 

[דורון הירושלמי]

אתה צודק - מאוד מסקרן מה היא ראתה. אין לי שום רעיון נוסף חוץ

מבובת פרווה מופעלת בשלט רחוק ע"י ילד נסתר

לגבי מכרסמים וגם יונקים: גם אני לא ראיתי המון עד היום. לא כל כך רואים אותם הרבה חוץ מנמיות, נוטריות, שפני סלע. פעם כשנסעתי בכביש בין בה"ד 1 לבורות לוץ חצה את הכביש בריצה פסמון שמנמן עם המון ענפי מלוח בפיו. חמוד ממש! ראיתי גם גרבילים ומריון אחד ששוחררו לחולות אחרים אחרי שנלכדו באתר שהיה מיועד לבנייה. ראיתי דלק רץ לאורך ערוץ נחל סער היבש בין שיחי ההרדוף הפורחים בורוד. אבל יש עוד המון מה לראות וזה לא קל כל כך. קיפודים מצויים ראיתי לא מעט (אפילו שניים שפעם נכנסו לחדר המדרגות שלנו!). דורבנים אני גם רואה מדי פעם בלילות בזמן חלוקת העיתונים. הם הולכים להם בשכונה בלילה ונוברים לפעמים באדמת הגינות. יצא לי פעם לראות זוג דורבנים יורדים במדרגות... מחזה חמוד ביותר איך שהם 'מעכסים' ומשקשקים בקוצים הארוכים והמפוארים שלהם (יש לזה מין קול של כמו מחרוזות מתחככות אחת בשניה). כבר בא מולי דורבן שירד בחדר המדרגות של בנין: הוא עשה סיבוב פרסה מהיר וברח בבהלה... וראיתי גם דורבנים עם קוצים מאוד בהירים - מין שילוב של לבן עם חום בהיר, כמעט אלבינו. בקיצור: אתה שפוי מאוד אבל לא מצוי. לא נראה לי שרבים מתלהבים כמוך וכמוני מהחבר'ה האלה. מבחינת אדם ממוצע כל מכרסם הוא או עכבר או חולדה... דרך אגב, כשהייתי ילד בן 12 קיבלתי במתנה לגדל בבית ירבוע גדול שהיה באוניברסיטה העברית לצורך מחקר התנהגותי. הוא היה אצלי שלוש וחצי שנים. מי שנתן לי אותו היה שמשי - שמשון כוכב ז"ל, שהיה קרוב משפחתי ועסק במחלקה לזאולוגיה שהייתה אז במגרש הרוסים בירושלים באמבריולוגיה - חקר התפתחות העובר. אדם מקסים ונפלא, עם רעמת שיער מקורזל, חלוק לבן של מדען במעבדה וצחוק רועם ומתגלגל שעד היום מהדהד בראשי. הוא לקח אותי לכל מיני מעבדות, הראה לי איך לעשות פיפטה מזכוכית מעל מבער גז של מעבדה, להאריך את הצינור ולעשות אותו דקיק ואפילו מפותל. בכל מקום שהלך השאיר אחריו אנשים מוקסמים ומחייכים. היה ישן בלילות ליד לול תרנגולות שם במעבדות המחלקה לזואולוגיה כדי לעקוב אחרי תנועת העוברים מתחת לקליפות הביצים המופרות כלפי היקום (מסתדרים כלפי מעלה). בבר המצווה שלי עוד הספקתי להסריט אותו. חצי שנה לאחר מכן נפל שמשי במלחמת יום הכיפורים בבוקר ה-17.10.1973 בציר "טרטור" ליד תעלת סואץ. הוא נהרג עם חבריו מפגיעה ישירה בזחל"ם שהיו בו. בן 38, צנחן, חבר ילדות של מאיר הר-ציון, אבידה עצומה. לצערי זכיתי להכירו כילד רק שנתיים. הזדמנות להוקיר את זכרו ערב יום כיפור.

 

[justme900]

>

תגובה נהדרת, נהניתי מאוד לקרוא! ויפה מצדך שמצאת דרך מקורית להזכיר את קרוב משפחתך, שמשון כוכב ז"ל, בהקשר לנושא וליום. לפעמים דווקא הסיפורים הקטנים האלה על אנשים שנפלו נחרטים הרבה יותר טוב בזיכרון מאשר טקס או תכנית טלוויזיה שנעשים לזכרו של נופל.

לגבי היונקים - אני חייב לציין שנקרעתי מצחוק כשקראתי שקיבלת ירבוע כמתנת יום הולדת...

חחחח לזה אני קורא מתנה מקורית! זה גם נתן לי רעיון מעולה למתנת יום הולדת מקורית וזולה שאוכל לשלוח לאנשים שאינני מחבב במיוחד (רמז: חולדת חוף)... מקווה להתחיל ליישם את זה בקרוב...

דווקא נשמע שראית לא מעט יונקים ומכרסמים למיניהם (לפחות ביחס אליי). רק לאחרונה נתקלתי בכתבה על דורבן לבקן שהגיע לכנסת, ומכיוון שאתה גר בירושלים, אני מניח שהדורבנים האלה באמת נפוצים שם. עדיין לא יצא לי להיתקל באחד, לבקן או רגיל

... אבל לאחר שצפיתי כעת בסרטון הזה, אני מוכרח להגיד שאני כלל לא בטוח שהייתי רוצה להיתקל בו - לפחות לא בתוך מבנה סגור וכו'; אני ממש המום - מעולם לא חשבתי שדורבן מסוגל ללכת או לרוץ במהירות כזאת! תמיד חשבתי שההליכה שלהם היא איטית ומגושמת, בדומה לקיפוד... אבל לדורבן הזה יש סגנון הליכה/ריצה כמו של כלב! ובכלל, מבנה גופו (ובמיוחד הרגליים) שונה ממה שחשבתי... מדהים.

 

[דורון הירושלמי]

בדרך כלל אני רואה את הדורבנים הולכים רגיל. אל תשכח

שמתחת לקוצים יש יונק שהוא באמת קצת כמו כלב. רק שבגלל הקוצים הוא נראה לנו משהו אחר ומאיים - בגלל הגדלת נפח גופו (חלק מההרתעה!). כשהם במצוקה, כמו הדורבן המסכן בסרט, שנקלע לבריכה שלא יכל להיחלץ ממנה וניצל בזכות אותו אדם עם תושיה, אז הם יודעים לרוץ היטב. עדיין לא כמו יונקים אחרים אבל די מהירים. לגבי מתנת יום הולדת ל"אוהביך" - אישית הייתי הולך על בואש... דרך אגב - שמשי ז"ל לא נתן לי את הירבוע כמתנת יום הולדת אלא כמתנה לילד אוהב טבע. דווקא לבר המצווה שלי הוא נתן לי במתנה מין תבנית פרספקס מאורכת ובתוכה שלבי התפתחות שונים של ביצת דגיג, והדגיג עצמו בהמשך שלבי גדילתו. וזה עם כמה שורות מקסימות של חרוזים שהוא כתב לי. אני שמח שלא שמעתי בקולו של אבי ז"ל, שביקש ממני לא לבלבל לשמשי את המוח כי הוא אדם עסוק. במקום זה הלכתי אליו למחלקה לזואולוגיה הרבה פעמים: הוא היה אדם כובש ועם המון סבלנות ואהבה לילדים. בנו הבכור היה צעיר ממני בשנתיים - כך שהיו לו שניים כמוני בביתו. כך שלרגע לא הצטערתי ש"ניג'סתי" לו, כי בדיעבד היו אלה רגעים נהדרים ויקרים מפז בחיי. אני חושב שכל ילד או ילדה צריכים מין 'דמות' כזו שתיתן להם השראה ותשפיע על חייהם. אשתו למעשה הייתה בת דודה של אמא שלי - אבל אליו נקשרתי. אני גם זוכר את המכונית שלו, כשנסעתי איתו כמה פעמים: פולקסוואגן חיפושית בצבע תכלת. אבא שלי לא הודיע לי בבת אחת על נפילתו: הוא ידע שיהיה לי מאוד קשה לעמוד בזה. בהתחלה אמר לי "פצוע, נעדר" ורק בהמשך בישר לי סופית. זמנים קשים מאוד היו סביב המלחמה ההיא. כשאתה ילד אחרי בר מצווה זה נחקק בך לכל החיים. אני חושב שאם שמשי היה נשאר בחיים הוא היה שמח מאוד עם סרטי הטבע שאני עושה ובטח היה עוזר לי המון (כבר אז הוא ראה את ההתחלה הזו אצלי).

 

[justme900]

>

נחמד ואפילו מרגש לקרוא את מה שכתבת על קרוב משפחתך ז"ל. אמנם, עדיין לא נולדתי בתקופה שהזכרת (מלחמת יום כיפור), אבל נחמד לדעת שפעם אנשים היו נותנים לילדים מתנות מיוחדות ו"לבביות", להבדיל מהזבל (טלפון נייד / משחק מחשב וכו') שמקובל לתת היום. ואפילו אני, כשקראתי על המתנה שקיבלת משמשון כוכב ז"ל לכבוד בר המצווה, חשבתי בתחילה "חחח איזה מתנה פלצנית...", כי לצערי רובנו חיים היום באווירה מקולקלת ו"נטולת תמימות", אם אפשר לקרוא לזה כך... אבל לאחר מחשבה נוספת, מבינים מיד עד כמה זה מקסים לתת/לקבל מתנה בסגנון הזה.

לגבי היונקים, שמע משהו מעניין: לאחר די הרבה זמן שלא עסקתי בנושא של יונקים וכו', הגעתי לפורום הזה, התפתחתה השיחה בינינו וכך נזכרתי מחדש באותו תחביב... ואז, באופן מקרי או לא מקרי, יצאתי אתמול בלילה לריצה סמוך לחוף הים, והנה אני נתקל בפעם השנייה בחיי ב...קיפוד! אני יודע שזה כלום עבור לוכד דורבנים-לבקנים שכמוך, אבל בשבילי זה הישג

כ"כ רציתי לצלם אותו, אך לצערי לא הייתה עליי מצלמה באותו זמן. החיה הזו כ"כ חמודה עם האף המחודד שלה!

אבל גם הפרצוף ה"אומלל" הזה שיש להם משום מה (או שאולי זה רק אצל הקיפודים שאני פגשתי?)...
[בתמונה - הקיפוד האומלל הקודם שגר אצלי במשך מס' ימים]

עוד לא הספקתי להתאושש מהמפגש עם הקיפוד - וכבר אני מוצא עצמי נמלט מרעש חזק שנשמע מתוך השיחים בהר הסמוך (בכל זאת, די מפחיד בהתחשב בנסיבות). לאחר 5 דקות - אני שוב נמלט מרעש חזק מאוד שבוקע משיח במקום אחר... בקיצור - נראה לי שלאחר שנים של חוסר מזל במציאת חיות - הן החלו למצוא אותי!

חג סוכות שמח!

 

[דורון הירושלמי]

אתה רואה? הצ'פחות שלך היו סתומות ועכשיו הן נפתחו!

מה אתה חושב שהיו הרעשים מהשיחים? זה נשמע משהו קצת גדול. אולי שועלים?