Rotemitush
New member
היי לכולם,
לי ולבעלי יש כלבה בת 5-6 שנים בערך, אימצנו אותה כשהייתה גורה, מעורבת בגודל בינוני, נראית כמו רועה בלגי עם פינצ׳ר וגם זה מה שנאמר לי
.
לצערי אינני יודעת בדיוק אצל מי היא גדלה כי חבר חילץ את הגורים משם ופיזר אותם, אבל ממה שידוע לי הגורים גדלו בתנאים לא כל כך טובים אז אימצנו אותה כי רצינו לעזור.
הכלבה הציגה תכונות אגרסיביות מאז שהייתה גורה, נביחות ונשיכות בעיקר ונראה שזו תוקפנות שמונעת מחרדה ופחד.
היא נשכה אותי כמה פעמים עד זוב דם עד שלמדתי פשוט להסיר את עצמי מהמצב והמקום כשהיא נהיית תוקפנית מדי.
היא ממש אובססיבית אלינו ועוקבת אחרינו לכל מקום, היא סובלת מחרדת נטישה חמורה כך שאם אנחנו עוזבים את הבית או אפילו אם אנחנו בתוך הבית אבל הולכים לישון היא בוכה, מייללת, נובחת, שורטת את הדלת של חדר השינה או עושה כל מיני נזקים ברחבי הבית.
אם משאירים את הדלת פתוחה זה לא מרגיע אותה אלא היא תיכנס ותבכה ותיילל ממש ליד המיטה שלנו.
אילפנו אותה בעצמנו לכל הפקודות הבסיסיות, בואי, לכי, ללכת לשירותים, יד, לקפוץ, לשבת, ארצה, למקום וכו׳ והכלבה דווקא מאוד אינטיליגנטית ותופסת מהר.
ניגשנו גם למאלף שאמנם שיפר את יכולת ההקשבה שלה, גם שיפר את הגישה שלנו והציע רעיונות להרגעת המצב כשהכלבה נכנסת למצב תוקפני מאוד או כדורים להרגעת חרדת הנטישה.
המצבים התוקפניים אולי פחתו בתדירותם אבל הם עדיין קורים ולצערנו כשהם קורים הם אפילו חריפים משהיו בהתחלה.
זה מאוד מפחיד כי גם עצות שקיבלנו או הדרכות בסרטונים מסבירות כי הכלב צריך להיות עם הרצועה כדי שנוכל לתקן את ההתנהגות, או למשל להוציא אותו מהחדר שלא ינסה לתקוף, אבל אי אפשר להתקרב אפילו כדי לשים את הרצועה וכך ננשכתי כמה פעמים כבר.
אי אפשר להשאיר את הכלבה לבד בבית, יש לנו חצר אבל היא נובחת ללא הפסקה גם כשאנחנו לידה אז בלעדינו זאת לא אפשרות לפגוע ככה בשכנים.
כשאנחנו משאירים אותה בתוך הבית אם היא קשורה היא הייתה הופכת את קערת המים והאוכל ומבלגנת את המקום שלה, קורעת את הכריות או שמיכות, הורסת כל מה שבקרבתה.
הסרנו את האוכל והמים למשל (כשזה רק לשעה שעתיים) אבל היא עדיין מוצאת מה להרוס, שורטת את הרצפות, קירות, דלתות וגורמת להמון נזקים.
במידה והיא משוחררת בבית (משהו שניסינו כמה פעמים לראות אם התנהגותה השתפרה).
היינו מתישים אותה בריצות ארוכות במהלך היום, נותנים לה כדור הרגעה, משאירים לה קונג לשחק איתו, חטיפים, באמת שניסינו הכל אבל תמיד חזרנו הביתה להרס.
לא נראה שהכדורים משפיעים ואנחנו כבר ממש בייאוש ואפיסת כוחות מוחלטים.
מאוד קשה לי לחשוב על למסור אותה כי אני לא חושבת שהמקום זו הבעיה, כך ששינוי מקום לא ישפר את מצבה וגם אני מגדלת אותה מאז שהייתה גורה ואני בטוחה שמבחינתה אני אמא שלה כך שבאמת מצער אותי אפילו לתהות על רעיון כזה.
מהצד השני היא פשוט מביאה כל כך הרבה אכזבה, סבל, נזק והרס לחיינו שזה נהיה קשה מנשוא.
אני לא יודעת אם למישהו יש עצה או המלצה למאלף שיוכל להתמודד עם מצב כזה חמור, אבל נשמח לכל עזרה שנוכל לקבל מאנשים שמבינים בנושא ואולי חוו דברים כאלו בעצמם.
מקווה שתוכלו להבין את הקושי ולא לשפוט כי שנים של סבל ונסיונות לא יכולים להיות מפורטים מספיק בהודעה אחת (ארוכה ככל שתהיה
).
תודה לכולם.
לי ולבעלי יש כלבה בת 5-6 שנים בערך, אימצנו אותה כשהייתה גורה, מעורבת בגודל בינוני, נראית כמו רועה בלגי עם פינצ׳ר וגם זה מה שנאמר לי
.לצערי אינני יודעת בדיוק אצל מי היא גדלה כי חבר חילץ את הגורים משם ופיזר אותם, אבל ממה שידוע לי הגורים גדלו בתנאים לא כל כך טובים אז אימצנו אותה כי רצינו לעזור.
הכלבה הציגה תכונות אגרסיביות מאז שהייתה גורה, נביחות ונשיכות בעיקר ונראה שזו תוקפנות שמונעת מחרדה ופחד.
היא נשכה אותי כמה פעמים עד זוב דם עד שלמדתי פשוט להסיר את עצמי מהמצב והמקום כשהיא נהיית תוקפנית מדי.
היא ממש אובססיבית אלינו ועוקבת אחרינו לכל מקום, היא סובלת מחרדת נטישה חמורה כך שאם אנחנו עוזבים את הבית או אפילו אם אנחנו בתוך הבית אבל הולכים לישון היא בוכה, מייללת, נובחת, שורטת את הדלת של חדר השינה או עושה כל מיני נזקים ברחבי הבית.
אם משאירים את הדלת פתוחה זה לא מרגיע אותה אלא היא תיכנס ותבכה ותיילל ממש ליד המיטה שלנו.
אילפנו אותה בעצמנו לכל הפקודות הבסיסיות, בואי, לכי, ללכת לשירותים, יד, לקפוץ, לשבת, ארצה, למקום וכו׳ והכלבה דווקא מאוד אינטיליגנטית ותופסת מהר.
ניגשנו גם למאלף שאמנם שיפר את יכולת ההקשבה שלה, גם שיפר את הגישה שלנו והציע רעיונות להרגעת המצב כשהכלבה נכנסת למצב תוקפני מאוד או כדורים להרגעת חרדת הנטישה.
המצבים התוקפניים אולי פחתו בתדירותם אבל הם עדיין קורים ולצערנו כשהם קורים הם אפילו חריפים משהיו בהתחלה.
זה מאוד מפחיד כי גם עצות שקיבלנו או הדרכות בסרטונים מסבירות כי הכלב צריך להיות עם הרצועה כדי שנוכל לתקן את ההתנהגות, או למשל להוציא אותו מהחדר שלא ינסה לתקוף, אבל אי אפשר להתקרב אפילו כדי לשים את הרצועה וכך ננשכתי כמה פעמים כבר.
אי אפשר להשאיר את הכלבה לבד בבית, יש לנו חצר אבל היא נובחת ללא הפסקה גם כשאנחנו לידה אז בלעדינו זאת לא אפשרות לפגוע ככה בשכנים.
כשאנחנו משאירים אותה בתוך הבית אם היא קשורה היא הייתה הופכת את קערת המים והאוכל ומבלגנת את המקום שלה, קורעת את הכריות או שמיכות, הורסת כל מה שבקרבתה.
הסרנו את האוכל והמים למשל (כשזה רק לשעה שעתיים) אבל היא עדיין מוצאת מה להרוס, שורטת את הרצפות, קירות, דלתות וגורמת להמון נזקים.
במידה והיא משוחררת בבית (משהו שניסינו כמה פעמים לראות אם התנהגותה השתפרה).
היינו מתישים אותה בריצות ארוכות במהלך היום, נותנים לה כדור הרגעה, משאירים לה קונג לשחק איתו, חטיפים, באמת שניסינו הכל אבל תמיד חזרנו הביתה להרס.
לא נראה שהכדורים משפיעים ואנחנו כבר ממש בייאוש ואפיסת כוחות מוחלטים.
מאוד קשה לי לחשוב על למסור אותה כי אני לא חושבת שהמקום זו הבעיה, כך ששינוי מקום לא ישפר את מצבה וגם אני מגדלת אותה מאז שהייתה גורה ואני בטוחה שמבחינתה אני אמא שלה כך שבאמת מצער אותי אפילו לתהות על רעיון כזה.
מהצד השני היא פשוט מביאה כל כך הרבה אכזבה, סבל, נזק והרס לחיינו שזה נהיה קשה מנשוא.
אני לא יודעת אם למישהו יש עצה או המלצה למאלף שיוכל להתמודד עם מצב כזה חמור, אבל נשמח לכל עזרה שנוכל לקבל מאנשים שמבינים בנושא ואולי חוו דברים כאלו בעצמם.
מקווה שתוכלו להבין את הקושי ולא לשפוט כי שנים של סבל ונסיונות לא יכולים להיות מפורטים מספיק בהודעה אחת (ארוכה ככל שתהיה
).תודה לכולם.
