בגלל זה עם סדרות כאלו הרבה פעמים הדבר הכי לא לראות אותם עד שהן מסתיימות.
ככה למשל ראיתי את כל דארק רק אחרי שיצאה עונה 3.
הבעיה היא שאז הרבה פעמים מפספסים את חוויית הצפיה המשותפת (אלא אם כן זה ה100 וכל הפורום ביחד משלים את זה)
זה גם חבל כי כשרואים בבינג' אז פחות מעכלים כל פרק וכל עונה אלא הכל מתכווץ יחד.
(למשל הצפייה בוונדהויז'ן לא הייתה אותו דבר אם כל הפרקים היו יוצאים יחד)
עצרי!
עד Stranger Things!
(ולא אני לא מוכן לקרוא לה דברים מוזרים כי אם מתרגמים את השם אז זה צריך להיות "דברים מוזרים יותר")
וזהו בעיקר רציתי לעשות את הבדיחה והעניין עם השם קצת הרס לי.
אבל זה מזכיר לי שאין לי מושג מה קורה עם העונה הרביעית של הסדרה וכל הילדים שם כבר בטח גבוהים נורא.
מציק לי מאוד שהדפים ארוכים ללא סיבה, אבל הבנתי שכולכם אוהבים דפים ארוכים ללא סיבה, אז הנה פיציתי אותכם על הכפתור שלי ופינקתי אותכם ברווחים מיותרים, על חשבוני
ככה אני אוהבת לפנק לפנק לפנק!
הבעיה היא שאז הרבה פעמים מפספסים את חוויית הצפיה המשותפת (אלא אם כן זה ה100 וכל הפורום ביחד משלים את זה)
זה גם חבל כי כשרואים בבינג' אז פחות מעכלים כל פרק וכל עונה אלא הכל מתכווץ יחד.
(למשל הצפייה בוונדהויז'ן לא הייתה אותו דבר אם כל הפרקים היו יוצאים יחד)
אני מסכים שצפיית מרתון תהיה שונה בוונדהויז'ן. למשל, פחות נוכל לעכל את הדברים במהלך העונה, את האירועים שמתגלגלים ונחשפים במהלך הצפיה, נתרגש מהם בזמן אמת אך בסוף הם לא יהיו רלוונטים. זה אולי ההבדל בין מרתון לשבועי (כלומר לינארי, פעם בשבוע), בסוף מתרגשים באותה מידה, אולם המסע הקצר\ארוך נתפס באופן שונה.
יהיה מעניין לקחת 10 אנשים שרואים את וונדהויז'ן לראשונה בצפיה לינארית ולקחת עוד 10 אנשים שרואים לראשונה את וונדהויז'ן בצפיה בינג'ית ולגלות מה ההבדלים בחוויה. לכאורה בסוף כולם יהיו מרוצים (נניח), אך איך הם ירגישו כלפי התהליך? אני עכשיו צפיתי בפעם הראשונה בפרק 8 ולא ניהלתי דיון רחב אתכם על כל החשיפה וההיסטוריה של הפרק. אז עשיתי "מרתון" (רק של שני פרקים) ואני יכול להגיד שהאירועים בפרק 8 פחות רלוונטים עכשיו, אפילו שאני עדיין נרגש מהם (ואולי נרגש גם מהסוף). מנגד, אתם\ן צפיתם\ן בפרק שמונה+תשע באופן שבועי והיה מספיק זמן לעכל ולדון ולהפנים את האירועים הללו. לכם זה כבר היסטוריה רגשית.
אני מסכים שצפיית מרתון תהיה שונה בוונדהויז'ן. למשל, פחות נוכל לעכל את הדברים במהלך העונה, את האירועים שמתגלגלים ונחשפים במהלך הצפיה, נתרגש מהם בזמן אמת אך בסוף הם לא יהיו רלוונטים. זה אולי ההבדל בין מרתון לשבועי (כלומר לינארי, פעם בשבוע), בסוף מתרגשים באותה מידה, אולם המסע הקצר\ארוך נתפס באופן שונה.
יהיה מעניין לקחת 10 אנשים שרואים את וונדהויז'ן לראשונה בצפיה לינארית ולקחת עוד 10 אנשים שרואים לראשונה את וונדהויז'ן בצפיה בינג'ית ולגלות מה ההבדלים בחוויה. לכאורה בסוף כולם יהיו מרוצים (נניח), אך איך הם ירגישו כלפי התהליך? אני עכשיו צפיתי בפעם הראשונה בפרק 8 ולא ניהלתי דיון רחב אתכם על כל החשיפה וההיסטוריה של הפרק. אז עשיתי "מרתון" (רק של שני פרקים) ואני יכול להגיד שהאירועים בפרק 8 פחות רלוונטים עכשיו, אפילו שאני עדיין נרגש מהם (ואולי נרגש גם מהסוף). מנגד, אתם\ן צפיתם\ן בפרק שמונה+תשע באופן שבועי והיה מספיק זמן לעכל ולדון ולהפנים את האירועים הללו. לכם זה כבר היסטוריה רגשית.
בלה בלה בלה אבל תכלס כתבת תגובה רק בשביל לכתוב את המילה מרתון במקום המילה בינג'.
ואני בדיוק חשבתי איזה מצחיק יהיה לשנות את ההודעה שלך בעריכה ולהחליף את המילה מרתון למילה בינג'... אבל אז גיליתי שבעצם כתבת את המילה בינג'ית בפסקה השניה שלך.
אני בשוק ממך ולא יודע מה לומר.
אני מסכים שצפיית מרתון תהיה שונה בוונדהויז'ן. למשל, פחות נוכל לעכל את הדברים במהלך העונה, את האירועים שמתגלגלים ונחשפים במהלך הצפיה, נתרגש מהם בזמן אמת אך בסוף הם לא יהיו רלוונטים. זה אולי ההבדל בין מרתון לשבועי (כלומר לינארי, פעם בשבוע), בסוף מתרגשים באותה מידה, אולם המסע הקצר\ארוך נתפס באופן שונה.
יהיה מעניין לקחת 10 אנשים שרואים את וונדהויז'ן לראשונה בצפיה לינארית ולקחת עוד 10 אנשים שרואים לראשונה את וונדהויז'ן בצפיה בינג'ית ולגלות מה ההבדלים בחוויה. לכאורה בסוף כולם יהיו מרוצים (נניח), אך איך הם ירגישו כלפי התהליך? אני עכשיו צפיתי בפעם הראשונה בפרק 8 ולא ניהלתי דיון רחב אתכם על כל החשיפה וההיסטוריה של הפרק. אז עשיתי "מרתון" (רק של שני פרקים) ואני יכול להגיד שהאירועים בפרק 8 פחות רלוונטים עכשיו, אפילו שאני עדיין נרגש מהם (ואולי נרגש גם מהסוף). מנגד, אתם\ן צפיתם\ן בפרק שמונה+תשע באופן שבועי והיה מספיק זמן לעכל ולדון ולהפנים את האירועים הללו. לכם זה כבר היסטוריה רגשית.
בלה בלה בלה אבל תכלס כתבת תגובה רק בשביל לכתוב את המילה מרתון במקום המילה בינג'.
ואני בדיוק חשבתי איזה מצחיק יהיה לשנות את ההודעה שלך בעריכה ולהחליף את המילה מרתון למילה בינג'... אבל אז גיליתי שבעצם כתבת את המילה בינג'ית בפסקה השניה שלך.
אני בשוק ממך ולא יודע מה לומר.
חשבתי אולי תפנים שאני לא עושה את זה בשביל דאוין ותענה לי עניינית. אבל נזכרתי שהכוונה המקורית שלי באמת הייתה להגיב רק מתוך המרתון ותוך כדי גיליתי שיש לי משהו אותנטי לכתוב לגביו.
אני אסביר. בראש שלי, דילן משדרת כזה - על הזין שלי הכל ושאף אחד לא יתעסק איתי. קשוחה כזאת אופנוענית. זה האימג' שלה שיש לי בראש. וכשאני חושבת על פאנגירל, אני חושבת על.. ובכן.. עלייך צעירה פוחזת כזאת..
למרות שאין לי ספק שדילן תשיג אותך בתחרות ריצה אחרי חתימה של מישהו
דווקא חתימות זה לא משהו שאני אוספת. וגם לא כל כך מבינה את הקטע הזה. (איפה ליאורה שתבוא עם הסיפור המפורסם של איך מנעתי ממנה חתימה של טוליסה אפילו שהיא הציאה בעצמה לחתום לנו @limors2 )
יש לי כל מיני פריטים חתומים בבית, אבל על אף אחד מהם לא ביקשתי שיחתמו לי.
דווקא יש לי איזה תמונה של 8X10 שאני אוהבת של ברנדי קלארק, שפעם ממש ממש אהבתי וכשהיא יצאה עם האלבום השני שלה היה לה באתר חבילה של האלבום, איזה תמונה בהקדשה אישית וחולצה. והזמנתי את החבילה הזאת כי היא הייתה הכי יקרה ופשוט רציתי לתמוך בה כי היא הייתה זמרת חדשה בלי הרבה חשיפה.
ואז בשורה של ההקדשה האישית את צריכה לרשום מה את רוצה שהיא תכתוב לך וממש לא היה אכפת לי מהתמונה החתומה הזאת אז רשמתי "לא צריך לשלוח לי את התמונה הזו, אני רק רוצה לתמוך בברנדי"
אבל אז קיבלתי את התמונה הזאת ואני חושבת שזה ממש חמוד מצידה.
למקרה שאתה מתקשה עם קרסיב רשום
!Thanks for all of your love & support
!I love you
Sometimes when people love each other very much, they need time apart, so when they come back together, their love is even stronger.
נראה אם תזכרי מאיפה הציטוט.
כן, דילן היא לחלוטין הכי פאנגירל כאן. לדברים שהיא מפנגרלת. - דרו ברימור, ה100, סיהוקס (אגב, אני ניחשתי נכון איזה דגל זה)
יש לה פאקינג מרצ'נדייז. ובכמויות.
התכוונתי לשרשר את הציטוט הזה מתחת לשל מילי ועדי ולהגיב לכולכם ביחד אבל תפוז הוא בן של אישה שעובדת קשה עבור הכסף שלה (בלבוש מינימלי).
אניווי, מרצ'נדייז זה כיף. כי נגיד, למה שאחתוך עגבניה עם סכין רגילה, כשאני יכולה לחתוך עם סכין של הסיהוקס?
ואני שונאת שאנשים לא מבינים את מה שאתה הבנת - שאני פאנגירל לדברים שאני מתפנגרילת.
אני יודעת שזה נשמע מובן מאליו, אבל מסתבר שהרבה אנשים לא מבינים את זה.
נגיד שותפה שלי חזרה עכשיו ממקסיקו והחליטה לקנות לי איזה חולצה מוזרה עם גולגולת של דיוס דה לה מווארטה (יום המתים) עליה.
הסתכלתי על זה בהרמת גבה ואני כזה "לא אמרתי לך לא לקנות לי בגדים?! אני לא לובשת סתם חולצות שאין עליהם דברים שאני אוהבת" (או של העבודה, אבל זה לא קשור כרגע)
והיא כזה "אבל את אוהבת את המאה, ובמאה יש אנשים מתים hence גולגולת!"
והלוואי שהיא הייתה היחידה שעושה את זה. אבל יש כל מיני אנשים שלא עושים את ההבחנה ונגיד פעם מישהו הביא לי חולצה של האיגלס בטענה של "את אוהבת פוטבול" כן, מאוד אפילו! אני אצפה בכל משחק שישודר גם אם זה לא של הקבוצה שלי, אבל אני לא אלבש חולצה שלא של הקבוצה שלי!! זה לא עובד ככה!!
זה מזכיר לי שבכיתה ו' בספר מחזור (לא זוכרת אם סיפרתי לכם את זה, אם כן אני מתנצלת) היה רשום לכל תלמיד שורה אחת שמתארת אותו (בניגוד לספרי מחזור של התיכון בהם היו חמשיר כזה) בכיתה ו' הייתי אובססיבית לבילי פייפר (שאתם מכירים מד"ר הו, אבל אני אהבתי אותה כזמרת) ואיזו ילדה מהכיתה שלי שהכינה את הספר מחזור רשמה לי במשפט שמתאר אותי "Hit me baby one more time" כדי כאילו להראות כמה אכפת לה מהדקויות של איזו זמרת בלונדינית גרועה אני אוהבת (כי היא חשבה שהיא מגניבה וקשוחה כי היא אוהבת מטאל) האמת שאני חשבתי שזה מפגר (כי ידעתי שהיא עשתה את זה בכוונה), אבל השכן שלי שהיה מעריץ אובססיבי של בריטני ממש התעצבן והוא כזה "מה קשור בכלל?! את אוהבת את בילי!!" (מזכירה שזה היה בתקופה שהיה אסור לאהוב שתי זמרות פופ בלונדיניות במקביל והיה חייב לבחור בין בריטני/כריסטינה/מנדי/ג'סיקה. אחח גוד טיים)
גאונה
וגם הסיפור השני
וכן זה מעצבן שאנשים חושבים שלאהוב X אומר שאת אוהבת את כל הז'אנר. אין לי דוגמה אבל מבינה את הרעיון. במיוחד עם הפוטבול. זה כאילו יביאו לי חולצה של ריאל מדריד כשאני אוהדת ברסה. מה נראה לכם?
לא נורא, זה יהיה כמו שראיתי קפטן מארוול (ככה קראו לזה? שהגיבורה היא בחורה?)
סתם הלכתי עם חברה לראות כי זה היה נראה כמו סרט חביב, ולא הרגיש לי שאני צריכה לראות מיליון סרטים אחרים בשביל להבין שהיא טובה ונלחמת ברעים
חשבתי אולי תפנים שאני לא עושה את זה בשביל דאוין ותענה לי עניינית. אבל נזכרתי שהכוונה המקורית שלי באמת הייתה להגיב רק מתוך המרתון ותוך כדי גיליתי שיש לי משהו אותנטי לכתוב לגביו.
והיא כזה "אבל את אוהבת את המאה, ובמאה יש אנשים מתים hence גולגולת!"
והלוואי שהיא הייתה היחידה שעושה את זה. אבל יש כל מיני אנשים שלא עושים את ההבחנה ונגיד פעם מישהו הביא לי חולצה של האיגלס בטענה של "את אוהבת פוטבול" כן, מאוד אפילו! אני אצפה בכל משחק שישודר גם אם זה לא של הקבוצה שלי, אבל אני לא אלבש חולצה שלא של הקבוצה שלי!! זה לא עובד ככה!!
שתיהן דוגמאות של דביליות מרמה גבוהה.
אני אף פעם לא התחברתי לספורט, אבל גם אני יודע שמישהו לא ילבש חולצה של קבוצה כלשהי רק כי הוא אוהב את הספורט.
הקטע עם החולצה עוד אפשר קצת להבין שאולי זה נראה לה ציור מגניב על החולצה וחשבה שתאהבי את הסטייל כי זה דומה לדברים מה100.
לא נורא, זה יהיה כמו שראיתי קפטן מארוול (ככה קראו לזה? שהגיבורה היא בחורה?)
סתם הלכתי עם חברה לראות כי זה היה נראה כמו סרט חביב, ולא הרגיש לי שאני צריכה לראות מיליון סרטים אחרים בשביל להבין שהיא טובה ונלחמת ברעים
כמה עצוב שיש 23 סרטים בMCU, אבל אפשר לזהות איזה אחד בודד זה לפי "שהגיבורה היא בחורה".
אני חושב שתסתדרי בלראות את הסדרה [פאלקון וחייל החורף] גם בלי לראות סרטים קודמים, אם כי זה מאוד שונה מזה שראית קפטן מארוול בלי סרטים קודמים. קפטן מארוול הוא מהסרטים שיחסית ממש לא נשענים על ידע קודם. קודם כל הגיבורה לא הופיעה בסרטים קודמים. לעומת זאת בסדרה כולם כבר הופיעו בעבר ובכמה סרטים.
אני מסכים שצפיית מרתון תהיה שונה בוונדהויז'ן. למשל, פחות נוכל לעכל את הדברים במהלך העונה, את האירועים שמתגלגלים ונחשפים במהלך הצפיה, נתרגש מהם בזמן אמת אך בסוף הם לא יהיו רלוונטים. זה אולי ההבדל בין מרתון לשבועי (כלומר לינארי, פעם בשבוע), בסוף מתרגשים באותה מידה, אולם המסע הקצר\ארוך נתפס באופן שונה.
יהיה מעניין לקחת 10 אנשים שרואים את וונדהויז'ן לראשונה בצפיה לינארית ולקחת עוד 10 אנשים שרואים לראשונה את וונדהויז'ן בצפיה בינג'ית ולגלות מה ההבדלים בחוויה. לכאורה בסוף כולם יהיו מרוצים (נניח), אך איך הם ירגישו כלפי התהליך? אני עכשיו צפיתי בפעם הראשונה בפרק 8 ולא ניהלתי דיון רחב אתכם על כל החשיפה וההיסטוריה של הפרק. אז עשיתי "מרתון" (רק של שני פרקים) ואני יכול להגיד שהאירועים בפרק 8 פחות רלוונטים עכשיו, אפילו שאני עדיין נרגש מהם (ואולי נרגש גם מהסוף). מנגד, אתם\ן צפיתם\ן בפרק שמונה+תשע באופן שבועי והיה מספיק זמן לעכל ולדון ולהפנים את האירועים הללו. לכם זה כבר היסטוריה רגשית.
הרבה מזה נובע בגלל אותו מנהל כללי של מארוול שהיה אחראי על קווין פייגי ופסל הרבה מהרעיונות שלו. הוא רצה להכניס את קפטן מארוול עוד בשלב השני של היקום אבל ההוא טען ש"אף אחד לא ירצה לראות סרט גיבורת על". בסוף העבירו אותו לטלוויזיה וקיבלנו את INHUMANS
חח.. אפשר לראות מה הכיוון ההגיוני שהיא מכוונת אליו.
אבל זה באמת לא הגיוני. ברור שלהיות פאנגירל צריך להיות על משהו ספציפי ולא על כל המרצ'נדייז בעולם.
זה כמו שגרופי של אפל למשל יקבל במתנה שעות של אנדרואיד כי יחשבו שהוא פשוט בקטע של גאדג'טים.
בכיתה ו' הייתי אובססיבית לבילי פייפר (שאתם מכירים מד"ר הו, אבל אני אהבתי אותה כזמרת) ואיזו ילדה מהכיתה שלי שהכינה את הספר מחזור רשמה לי במשפט שמתאר אותי "Hit me baby one more time" כדי כאילו להראות כמה אכפת לה מהדקויות של איזו זמרת בלונדינית גרועה אני אוהבת (כי היא חשבה שהיא מגניבה וקשוחה כי היא אוהבת מטאל) האמת שאני חשבתי שזה מפגר (כי ידעתי שהיא עשתה את זה בכוונה), אבל השכן שלי שהיה מעריץ אובססיבי של בריטני ממש התעצבן והוא כזה "מה קשור בכלל?! את אוהבת את בילי!!" (מזכירה שזה היה בתקופה שהיה אסור לאהוב שתי זמרות פופ בלונדיניות במקביל והיה חייב לבחור בין בריטני/כריסטינה/מנדי/ג'סיקה. אחח גוד טיים)
