MasterOfBullshit
New member
עידן חדש?
ראשית כל. למרות הכינוי הלא מחמיא שבחרתי לעצמי הדברים אמיתיים, גם אם הפרטים מטושטשים מטעמים, אני מקווה, מובנים.
אני לא מצפה שכולם יאמינו. אולי גם אני לא הייתי מאמין בתקופות כאלה ואחרות של חיי. מי שלא מאמין מוזמן להתייחס לזה כמו סיפור יפה. אין לי בעייה עם זה.
ובכן. מספיק עם הקדמות.
HERE GOES
טיפ טיפה רקע: נישואים לא מספקים לאורך שנים. שני ילדים. אי רצון לפרק. אי סיפור מתמשך. אינסוף בגידות.
כבר מזמן אין לי בעייה מוסרית לבגוד. בהתחלה הייתי מנסה להצדיק את זה. היא כזאת והיא ככה (אשתי). היום אני מקבל את הצרכים שלי כנתון. כמציאות שצריך לנהל אותה בצורה הכי טובה שאפשר. מצד אחד למזער פגיעה בתא המשפחתי, בילדים, וכן, גם באשתי. ומצד שני איכשהו לתת פורקן לתסכול הזה שאני חווה כבר שנים. זה לא חוסר בסקס. זה הרבה מעבר לזה. סקס מזדמן מספק אותי בערך יום יומיים. מה הטעם? ואני אפילו לא מעוניין לראות את אותה בחורה שוב. או אולי רק מזכיר לי מה חסר לי. אינטימיות עם בחורה שאני באמת באמת נמשך אליה. שאני מתלהב ממנה. שאני נהנה לשבת אתה אפילו בבית קפה ולראות את פניה מולי. הרבה מעבר לסקס. מישהי שאני נהנה לגעת בה ומצדי שהסקס יקח 5 שעות ולא דחוף המשגל או לגמור. שאני נהנה פשוט להיות אתה בלי לעשות כלום.
עם אשתי יש מדי פעם יחסים. אבל זה המינימום של המינימום. אין בכלל מה להשוות.
אז אחרי תקופה ארוכה של.... קצת עם אשתי. אולי פעם בשבוע. אולי פעם בשבועיים. לפעמים גם זה לא. פעם בחודש. ועוד לא מעט ״עזרה עצמית״, לשחרר לחץ, והרבה הרבה חיפושים. פגשתי מישהי שבאמת עושה לי את זה.
יצאנו סך הכל פעמיים. ארוחת ערב וסרט אתמול, בפגישה ראשונה. והיום ארוחת צהריים [עכשיו מגיע הקטע שאף אחד לא יאמין או יבין]. והיום שכרתי לה דירה והיא עברה אליה. אפילו עוד לא שכבנו (לא הייתי מאמין על עצמי, כן).
לא פעם ראשונה שאני מחזיק דירה למישהי. מאהבת, פילגש תקראו לזה איך שאתם רוצים. אבל בעבר זה היה אחרי היכרות של מעל שנה, אחרי טיולים משותפים, אחרי קשר יומיומי ממושך. אחרי הרבה הרבה מעורבות רגשית.
אז אפשר להגיד שזה פתאומי. בעצם אי אפשר להגיד שזה לא פתאומי. אבל מצד שני אפשר להגיד שחיפשתי את זה כבר המון זמן. וכל הסקס המזדמן פשוט לא היה פתרון.
אני מנסה ללמוד לקחים מפעם קודמת. זה ממש לא נגמר יפה אז. היה הרבה כעס משני הצדדים. זה היה אובססיה. קנאה הדדית. השתלטות על החיים. אני מאמין או מקווה שהמודל הזה יכול להחזיק מעמד. לא לנצח. לתקופה. חודשים. שנה. בלי דרמות. בלי להשתגע.
ראשית כל. למרות הכינוי הלא מחמיא שבחרתי לעצמי הדברים אמיתיים, גם אם הפרטים מטושטשים מטעמים, אני מקווה, מובנים.
אני לא מצפה שכולם יאמינו. אולי גם אני לא הייתי מאמין בתקופות כאלה ואחרות של חיי. מי שלא מאמין מוזמן להתייחס לזה כמו סיפור יפה. אין לי בעייה עם זה.
ובכן. מספיק עם הקדמות.
HERE GOES
טיפ טיפה רקע: נישואים לא מספקים לאורך שנים. שני ילדים. אי רצון לפרק. אי סיפור מתמשך. אינסוף בגידות.
כבר מזמן אין לי בעייה מוסרית לבגוד. בהתחלה הייתי מנסה להצדיק את זה. היא כזאת והיא ככה (אשתי). היום אני מקבל את הצרכים שלי כנתון. כמציאות שצריך לנהל אותה בצורה הכי טובה שאפשר. מצד אחד למזער פגיעה בתא המשפחתי, בילדים, וכן, גם באשתי. ומצד שני איכשהו לתת פורקן לתסכול הזה שאני חווה כבר שנים. זה לא חוסר בסקס. זה הרבה מעבר לזה. סקס מזדמן מספק אותי בערך יום יומיים. מה הטעם? ואני אפילו לא מעוניין לראות את אותה בחורה שוב. או אולי רק מזכיר לי מה חסר לי. אינטימיות עם בחורה שאני באמת באמת נמשך אליה. שאני מתלהב ממנה. שאני נהנה לשבת אתה אפילו בבית קפה ולראות את פניה מולי. הרבה מעבר לסקס. מישהי שאני נהנה לגעת בה ומצדי שהסקס יקח 5 שעות ולא דחוף המשגל או לגמור. שאני נהנה פשוט להיות אתה בלי לעשות כלום.
עם אשתי יש מדי פעם יחסים. אבל זה המינימום של המינימום. אין בכלל מה להשוות.
אז אחרי תקופה ארוכה של.... קצת עם אשתי. אולי פעם בשבוע. אולי פעם בשבועיים. לפעמים גם זה לא. פעם בחודש. ועוד לא מעט ״עזרה עצמית״, לשחרר לחץ, והרבה הרבה חיפושים. פגשתי מישהי שבאמת עושה לי את זה.
יצאנו סך הכל פעמיים. ארוחת ערב וסרט אתמול, בפגישה ראשונה. והיום ארוחת צהריים [עכשיו מגיע הקטע שאף אחד לא יאמין או יבין]. והיום שכרתי לה דירה והיא עברה אליה. אפילו עוד לא שכבנו (לא הייתי מאמין על עצמי, כן).
לא פעם ראשונה שאני מחזיק דירה למישהי. מאהבת, פילגש תקראו לזה איך שאתם רוצים. אבל בעבר זה היה אחרי היכרות של מעל שנה, אחרי טיולים משותפים, אחרי קשר יומיומי ממושך. אחרי הרבה הרבה מעורבות רגשית.
אז אפשר להגיד שזה פתאומי. בעצם אי אפשר להגיד שזה לא פתאומי. אבל מצד שני אפשר להגיד שחיפשתי את זה כבר המון זמן. וכל הסקס המזדמן פשוט לא היה פתרון.
אני מנסה ללמוד לקחים מפעם קודמת. זה ממש לא נגמר יפה אז. היה הרבה כעס משני הצדדים. זה היה אובססיה. קנאה הדדית. השתלטות על החיים. אני מאמין או מקווה שהמודל הזה יכול להחזיק מעמד. לא לנצח. לתקופה. חודשים. שנה. בלי דרמות. בלי להשתגע.