עייפות מ"לשרוד"?

לקשמי

New member
עייפות מ"לשרוד"?

אוקיי, אז חזרתי מהקורס מורים ליוגה לפני 3 שבועות ועכשיו אני צריכה להמשיך להתפרנס איכשהו. אני עדיין לא מעזה לחפש עבודה בהוראת יוגה כי עוד לא התחלתי ממש ללמד, אפילו לא במרכז (יש הרבה מורים חדשים ותור ארוך של מורים שמחכים ללמד...) אז כשאין לי ניסיון, אין לי גם את הביטחון בלהציע את עצמי לעבודה מהסוג הזה. אז אני מוצאת את עצמי ממשיכה לחפש עבודה בקלדנות ואפילו בעבודות יותר "הישרדותיות" כאלו, מהסוג שתמיד אפשר להתקבל אליהן אבל אני מוצאת שאין לי ממש חשק לעבוד בהן. לפני כמה ימים כבר דחיתי עבודה מסויימת שהייתי אמורה היום להתחיל את ההכשרה בה. השעות נראו לי משוגעות כאלה, יש ימים של לעבוד מ-12:00 בצהריים עד 12:00 בלילה למשל ואני עם כל הכבוד רוצה גם להמשיך לחיות, ולא רק לעבוד. יכול להיות שכבר התעייפתי מלשרוד, מלחפש ו/או לעבוד בעבודות "נחותות" כאלו. עמוק בפנים אני יודעת שאני מסוגלת ליותר אבל לא יודעת איך להתחיל לעשות את הצעד כדי להתקדם ובאמת לממש את עצמי מקצועית. אני אפילו לא מחפשת להיות עשירה, רק שהעיסוק שלי יבטא את מי שאני. שארגיש שאני תורמת ומבטאת את הפוטנציאל האישי שלי. אבל סביר להניח שבסופו של דבר שוב אלך לעבודה פחות מתאימה, כי אני לא יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד או לחכות עד שאמצא עבודה שבאמת מתאימה לי. איך יוצאים ממעגל ההישרדות הזה ומתחילים לחיות? (האמת, אני שואלת יותר את עצמי, אבל אשמח גם לקרוא את דיעותיכם).
 

2blikeangel

New member
הי לקשמי

אני חושבת שאפילו אם יש שם תור ארוך של מורים במרכז, תגישי את מועמדותך, אף פעם אי אפשר לדעת, אולי באמת תזכי לא מיד אלא אחרי זמן מה- אך תקבלי את ההזדמנות שלך מתישהו במרכז - אולי מישהו שאמור ללמד יהיה חולה ויחפשו מחליף ואת תהיי במקום הנכון בזמן הנכון והאדם הראשון שיחשבו עליו מתוך עשרות המורים שישנם במרכז? אי אפשר לדעת וגם לדעתי זה שאת מגישה מועמדות אפילו שמראש נדמה לך שאין לך סיכוי- לדעתי את משדרת ליקום שאת מעוניינת מאוד בהוראה לא משנה אם זה במרכז או במקום אחר- את שלך את מוכנה לעשות. גם אני מחפשת עבודה בתחום שלי וגם לי אין ככ מושג מאיפה להתחיל. אני נגד עבודות נחותות... אולי תתני סדר עדיפויות שונה: נגיד 20 אחוז מהזמן שלך יהיה לעבודות קלדנות רק בשביל להרוויח כסף ומחייה ו80 אחוז מזמנך יוקדש לחיפוש נמרץ בתחום ההוראה. ותשקלי הדרכה בהתנדבות/בחינם בהתחלה ובקטן- (לא להתנדב כל הזמן ולא להסכים לכל מקום לעבוד בו בחינם כדי שלא יהיה מצב שתרגישי שאת לא מקבלת מזה תמורה) כדי להשתפשף בהוראה ובהרצאה לפני קהלים שונים וכדי שישמעו עליך ואולי יציעו לך כבר לעבוד שם בתשלום ולא בחינם (קרה לי מקום שהתנדבתי נהפך להיות מקום העבודה שלי כי היו ככ מרוצים וראו שאני בהחלט תורמת למקום) אולי תפתחי קבוצות קטנות בבית? אני מכירה מישהי שלמדה הוראת פילאטיס והיא פתחה קבוצות תרגול בפילאטיס כדי להרוויח כסף וכאשר המצב נחלש (יש תקופות של צמיחה ויש תקופות של שפל) אז לא נתקעה ושאלה למה היא לא מוצאת בנות לקבוצות הבית שלה אלא פשוט יצאה וחיפשה עבודה במכוני כושר למשל ואכן מצאה. מעין גישה של לשמור אופציות פתוחות ותמיד לחפש איפה כן ולא איפה זה לא מסתדר ונתקע. היא ממש קבעה קבוצות אימון בפילאטיס בביתה לפי חודש (משלמים לפי חודש מלא) ואחרי כמה חודשים בנות התחילו לנשור אז היא לא קברה ראש בחול והתעלמה אלא שאלה כל אחת דוגרי אם היא מעוניינת להמשיך או לא, ואמרה שהיא רוצה לדעת כדי שתדע אם להמשיך לפתוח קבוצה בבית או פשוט לחפש בחוץ במכוני כושר- לא היתה מדוכאת או משהו אלא מעשית מאוד. אהבתי את הגישה שלה. בהצלחה לך וגם לי ענת
 

לקשמי

New member
היי ענת

בקשר לתור, זה לא שהרמתי ידיים, אני בין הממתינים בתור. מחר אני כבר מתחילה להיות אסיסטנטית בקורס יוגה למתחילים (זה אומר לעזור למורה בקורס ולתלמידים, להדגים תנוחות, לתקן תלמידים וכו') וביום ראשון הבא אני אמורה להעביר שיעור לצוות בבוקר. (באיזשהו מקום מקווה שלא אמצא עבודה עד אז שתאלץ אותי לוותר על כך, כי זה כאמור בבוקר). אז אני כן הולכת ללמד קצת אבל עדיין יש תור וצריך לחכות. אם וכאשר אני אתחיל ללמד שם באופן קבוע זה יהיה בהתנדבות. אין לי בעיה לעבוד בהתנדבות גם במקומות אחרים אבל מעדיפה קודם להתחיל בבית.
בבית, הכוונה למרכז ליוגה, שם אני בהחלט מרגישה בבית ויותר נוח לי להתחיל שם. לגבי הבית שלי, אפילו לאחותי הקטנה לא הצלחתי להעביר בו שיעור, אני גרה בדירה ממש קטנה ואין בה מקום להעברת שיעורים, אפילו לא לתלמיד אחד. אני מאוד אשמח כאמור להתחיל ללמד בהתנדבות אבל בזמן הזה צריך גם להתפרנס. וכאמור עוד אין לי את הביטחון לעבוד בהוראת יוגה תמורת תשלום. אני צריכה עוד לצבור ניסיון בהוראה. אולי באמת מה שחסר לי זה רק סבלנות...
 

לקשמי

New member
אגב:

הסיבה האמיתית שבגללה דחיתי את העבודה שהייתי אמורה להתחיל בה היום היא בגלל הקורס שאני נכנסת להיות בו אסיסטנטית. אם הייתי מתחילה לעבוד שם הייתי צריכה להעדר משניים מהשיעורים בקורס ולא רציתי את זה. באותו רגע שביטלתי את העבודה הזאת, לא ידעתי אם עשיתי בחירה נכונה. אבל אם אני רוצה להשקיע יותר ביוגה, אולי בסופו של דבר זאת כן הייתה בחירה נכונה, למרות שכאמור, אני רק מתנדבת.
 
קודם כל צריך לחשוב על הפרנסה

אז כן לקחת משרה חצי משרה של עבודה שתבטיח לך את המינימום הדרוש. ובקטן, ככה מפה לאוזן לתת שיעורי יוגה לחברים בשיטת"חבר מביא חבר" הכי חשוב להמשיך להאמין שאת כן תלמדי יוגה, אחרת למה השקעת והקרבת כ"כ הרבה? יש הרבה אנשים שמעדיפים לעשות שיעור בבית-לא במחירי שחיטה, נסי להגיע אליהם. בהצלחה!
 

לקשמי

New member
מה שהביא אותי לכתוב את ההודעה

היה אחרי שהתחלתי לחפש כל מיני עבודות רק לצורך הפרנסה אבל גם כשכבר מצאתי הצעות עבודה שאני יכולה להתקבל אליהן, הרגשתי שאין לי חשק. ואז אני ככה מאשימה את עצמי, שמצד אחד אני צריכה להתפרנס, מצד שני ממשיכה להתבטל. אבל אולי הבטלנות הזאת זה כי נמאס לי מלשרוד ולחפש עבודה רק לצורך הפרנסה. ולגבי היוגה, אני אכן רוצה ללמד אבל זה לא שאם אני לא אעשה את זה אז ההשקעה שלי הייתה לשווא. היוגה בשבילי היא לא רק מקצוע או תחביב, היא דרך חיים והקורס מורים שעברתי הכניס אותי חזק עוד יותר לדרך הזאת. הוראת היוגה בשבילי היא עוד חלק בדרך, חלק חשוב מאוד אבל לא ה-דרך, שבלעדיה ארגיש שההשקעה שלי הייתה לשווא.
 
אם כך אז את במצב הרבה יותר טוב ממני

כי אני לומדת עכשיו משו שאני אמורה לעסוק בו כשאסיים את הקורס. כמובן שאני יכולה לעסוק בעבודות אחרות אן לא אמצא בתחום זה, אבל אז ארגיש שלמדתי לחינם. ומה שהכי גרוע<ועל זה אני עובדת עכשיו לשנות!> שמעכשיו אני כבר מתסרטת לי סרטי אימה שלא אמצא עבודה וכן הלאה ..
 
מנסיוני לא הצלחתי לשלב בין שתי

עבודות. ראשית לא הצלחתי למצא חצי משרה כדי שאוכל להשקיע את מירב הזמן בעבודה שבה אני רוצה להתפתח. וגם חוזרים כה עייפים ומותשים שאין רעיונות יצירתיים כדי לפתח אותם. אז כנראה שאין מנוס מאשר ל ה ת ע ק ש על העבודה הנוכחית שהיא בעצם התחום בו את רוצה לעסוק.
 

ניאו30

New member
אני במצב דומה

או כמעט דומה...כי עוד לא סיימתי את הלימודים,אבל יש בי כמיהה כל כך עזה להתחיל כבר עכשיו לעבוד בתחום לימודיי...ואין ספק שאני מתוסכל מכך שזה עדיין לא הגיע.מה שאני אומר לעצמי הוא שמדובר בהקרבה(ובשבילי זה באמת ככה!) לטווח הקצר למען הטווח הארוך,שזה בעצם חלק מתהליך ההכשרה הבלתי גלוי שלי-הסבלנות,ההרפייה מנסיון לשליטה,הקבלה וכדומה. זה מתקשר אצלי לעוד תסכול פנימי שאני חווה עכשיו במלוא הכוח,וזו התחושה הכל כך כעוסה שיש לי לגביי המסגרת החברתית-כלכלית בה העולם שלנו נמצא...לאיך שהחברה ממש מכריחה אותך להידבק לחומרנות ולתחרותיות,בלי לחשוב על ההשלכות של זה על נפש האדם,ומשם גם על נפשה של האנושות...זה ממש משהו שבוער בתוכי בימים אלו,ככה שאני מאוד מבין לליבך.
 
אני מבינה לליבך

אני חושבת שאת צריכה פשוט לאזור אומץ ולצאת להציע את עצמך בשוק העבודה בו את רוצה לעבוד. אז מה אם את רק מתחילה אולי יפתחו לך דלתות שלא חשבת עליהן בכלל. כל עוד את לא מנסה לא תדעי מה יכול היה להיות.
 

אנילה1

New member
יש לי חברה שמטפלת

ב-2 ילדים די גדולים ומנהלת מעט משק בית, 5 ימים בשבוע מ7.30 עד 3 והיא מקבלת על זה 4500 שקל ברוטו שזה גם נטו. האם השכר הזה נחשב להשרדות?
 
למעלה