עיצה.

כוס קפה

New member
עיצה.

יום שישי 22 מרץ 2002 05:02 רציתי לבקש עיצה. רציתי לבקש עזרה. אני לא יודע איך, או למה, אבל המצב החברתי שלי הוא נוראי. אני חייל, גיוס נובמבר 01, ולא מזמן התחלתי קורס חובשים. עם רוב האנשים אני מסתדר, אבל עם 4 מתוך 5 אנשים מהחדר שלי אני לא מסתדר בכלל, אנחנו לא סובלים אחד את השני. הרבה פעמים קורה שקשה לי לקום בבוקר, ובזמן שאני נמצא בעין מצב של חצי התעוררות, אבל נראה ישן, אני שומע מה באמת האנשים האילו חושבים עליי, ועד כמה שאני נהנה בקורס, עד כמה שיש לי גם חברים ובים שם, אני רוצה לפרוש. כל היום אני חי רק בין שיעור לשיעור, ואני לא סובל שנגמר הלו"ז מה שאומר שאני צריך לחזור אליהם. זה נשמע מגוחך, אבל זה פוגע, זה מעליב, ועד כמה שזה נראה שזה ויכוחים של ילדים קטנים והתנהגות של ילד קטן, זה לא מרגיש ככה , ולפעמים ששומעים את הדברים שיש לאנשים לאמר עליך שהם בטוחים שאתה לא שומע, מתחשק לי לבכות. אני לא יודע איך זה הגיע למצב כזה, ואני בטוח שאם חלק מהאנשים זה לא אני עשיתי אלא אנשים אחרים דיברו איתם (ממש כמו כתה א´). יש לי עוד יותר משלושה חודשים לחיות אם האנשים האילו, ואני לא יודע אם אני מסוגל. . . . . . . מה אני יכול לעשות? בגלל כל זה נהייתי מאוד לחוץ בית, ומאוד שבוז, בהרגשה עצומה של בדידות. למישהו יש עיצה מה אני יכול לעשות?
 

that is me

New member
יש לי עצה

כן! יש לי עצה בשבילך. גם לי בקורס קרה דבר דומה. למרות שאני בדר"כ סובלנית ולא רבה עם אנשים מצאתי את עצמי במתיחות עם כמה אנשים מהקורס. זה יכול לקרות כי האווירה בכלליות לא שגרתית ומאוד מתוחה בקורס וצריך המון לעזור אחד לשני, כולכם נמצאים במשהו שחדש לכם ויש תחושה שיש לכם רק אחד את השני, לעזור אחד לשני, לקטר אחד לשני... ובקיצור, לא להרגיש לבד, כי זה חדש וקשה להתמודד עם זה לבד (זאת הסיבה לדעתי שאנשים גם מאוד מתגבשים בקורס, ובכלל "בעת צרה") ובכלל השיתוף פעולה מאוד חשוב (בהעברת מסדרים וכאלה...). כשהשיתוף פעולה כלכך חשוב זה טבעי שכשאין שיתוף פעולה זה מורגש יותר ויכול להיות לא נעים בכלל... כשאתה מרגיש צורך להיות בשיתוף עם כל האנשים בקורס שלך וזה לא קורה, זה בטח מתסכל (בטח היו לך שאלות כמו "מה יקרה אם יתנו לי לשמור דווקא עם זה שאני לא סובל"...) בקיצור, ה"ביחד" חשוב יותר באווירה של קורס מאשר בחיים השגרתיים. שוב, אני לא יודעת מה גורם לך "לא לסבול" את האנשים האלה. אם לא היית סובל אותם גם באזרחות, בשגרה בגלל תכונות מסויימות שיש להם. או שפשוט קרה מקרה בקורס שהיית צריך את העזרה שלהם ולא קיבלת אותה. כך או כך, המצב המתוח הזה לא כדאיי. יכול להיות שהם מרכלים עליך מאחורי הגב מתוך הגנה עצמית (אולי הם מפחדים שאתה תרכל עליהם אז הם מנסים להמעיט בערכך בעיניי האנשים האחרים בקורס כדי שאתה לא תעשה זאת לפניהם (כאילו הם מנסים להביא את האנשים בקורס למצב שהם לא יקשיבו לדברים שאתה מדבר עליהם מאחורי הגב)). ואולי גם אתה מרכל עליהם מאחורי הגב מאותה סיבה...? בכל אופן. כל המלחמה הקטנה הזאת מיותרת. הכל ייפתר אם לא תהיה ביניכם מתיחות ותתחילו להעריך אחד את השני. איך עושים את זה? קודם מפנימים את העובדה שלכעוס זה מיותר וזה לא מוביל לכלום. אחרי שתבין את זה בינך לבין עצמך ותוציא מתוכך את הכעס- כבר עשית 90% מהדרך! זה יהיה הדדי (כמו שעכשיו זה הדדי) וכמו מעגל קסמים- אם אתה לא תכעס עליהם הם לא יכעסו עליך (כעס זה הגנה עצמית, ואם לא יהיה להם מפני מה להתגונן, הם לא יתגוננו= לא יכעסו...) ואתה אפילו לא צריך להגיד כלום. יראו את זה בשפת הגוף שלך. ואולי אם לא יהיה לך כעס כלפיהם יקרה מצב שככה, בלי להרגיש, תתנדב לקפל לאחד מהם את השמיכות בשתי דקות שנתנו לכם לעשות את זה כשהוא ממש-ממש-ממש חייב להשתין (או סתם לקפוץ להביא לו משהו מהשק"ם, אם אתה כבר בדרך לשם...) מה שאני אומרת, קודם כל, תפתור את הכעס כלפיהם אצלך. תסלח. ואתה לא צריך לשכנע את עצמך. פשוט להבין. זה מאוד הגיוני
בהצלחה!
 

kaban

New member
עיצה

קיבלת עצות מצויינות דבר נוסף - אתה נמצא בקורס שאחכ יתן לך מקצוע טוב בצבא ואולי גם באזרחות, אם תעזוב אולי לא תסלח לעצמך על זה אחכ - אמנם 3 חודשים זה הרבה זמן אבל תנסה - אם תעזוב אתה תעניש רק את עצמך ועוד אחת קטנה - יש בבהד קבן מצויין - נדמה לי ששמו יובל - אתה יכול להעזר בו כתמיכה וכמי שיעזור לך ךעבור את הקורס - ואני מבטיח לך שלא יהיה לכך כל השפעה על שירותך הצבאי אוהאזרחי וזה באמת יכול לעזור - תאמין לי!!!!!!! בהצלחה
 
למעלה