עיתוני השבת. האמנם?

Harrington

Well-known member
מנהל
בהתעלם לרגע מהבעיה ההלכתית עם עיתוני חול בשבת, במשך שנים לא הסכמתי להכניס את 'ידיעות מומצאות' אלי הביתה. הטינופת שהיה בעבר בעיתון הזה, החל מבחורות חצי ערומות והאנטי-ישראליות שבו, גרמו לכך שלא ארצה לממן אותו. גם כאשר לעתים נמסר לנו בחינם בתחנת דלק, התעקשתי שלא יעלה על השולחן עצמו אלא ישכב מתחתיו. זה במקרים הבודדים שלא פשוט זרקנו אותו היישר לפח.

אלא שלפני זמן מה נפלה עלי רוח שטות והחלטתי להשקיע ולרכוש את העיתון בכל זאת. היו לכך כמה סיבות שלא נרחיב עליהן כאן. לא משהו חשוב. מספר תובנות עלו לי בעקבות המעשה הפזיז הזה. הרי הן לפניכם :).

  1. המחיר שלו מטורף. זה לא מחיר לעיתון אלא מחיר לחצי דירה. לא מבין איך אנשים מוכנים לשלם עבור הדבר הזה כל כך הרבה כסף דרך קבע. כשאתה לוקח בחשבון שאין בו פחות פרסומות מאשר במתחרה 'ישראל היום' שחי נטו מפרסומות, באמת שלא ברור מדוע מצופה ממני להשקיע כל כך הרבה רק בשביל להעשיר את בעלי העיתון.
  2. רמת האמינות של חלקים גדולים המובאים בעיתון, רדודה כפי שהייתה בעבר. בחלק מהדברים שאתה קורא אתה פשוט מתקשה להבין כיצד הכותב מעלה על דעתו שמישהו באמת מספיק טיפש לקנות את סיפורי הסבתא האלה. אמנם שיטת הכתיבה נותרה כפי שהייתה בעבר. מטור שלם אפשר לדלות פרטי מידע עובדתיים בכמות של 1.5 בקושי. כל השאר זאת פרשנות. זה רק נכתב בצורה בה אתה אמור לא לקלוט את זה. שוין. אולי יש באמת אנשים שעדיין לא קלטו.
  3. גם בלי לקרוא כל מילה אבל כן לעבור לפחות ברפרוף קליל על כל מאמר וכתבה, העיתון שכב כאן 5 שבועות שלמים עד שסיימתי לקרוא אותו. עובדה זו קצת הקלה עלי את נק' 1, שכן המחיר כיסה לי 5 שבועות בס"ה בו לא נזקקתי לרכוש עיתון נוסף.
  4. האנטי-פטריוטיות של העיתון לא השתנה. הוא עדיין מזכיר לי את אותה בדיחה בה יהודי נשאל מדוע הוא קורא עיתון מוסלמי, והשיב שדווקא בעיתון הזה מצבו (מצב היהודים) מתואר טוב פי כמה מהמציאות, כך שפשוט יותר כיף לקרוא אותו מאשר עיתונים יהודיים דוברי אמת. בתיאוריה זה היה מעצבן. בתכל'ס מאחר ואני מכיר מציאות זו מהתשקורת הישראלית בכלל והעיתון הזה בפרט לא מהיום, זה בעיקר העלה גיחוך. רחמים כלפי הכותבים שם, רחמים כלפי מי שקונים את הלוקשים שלהם, וגיחוך.
  5. גיליתי שהעמוד ההומוריסטי שפעם סיים את מוסף השבת, איננו עוד. חשבתי שזה משהו חד-פעמי עד שבתום אותם חמישה שבועות שוב נחשפתי לזבל הזה בשבת. אז הבנתי שפשוט הפסיקו עם זה כנראה. אמנם יש בזה הגיון, שכן כמות ההומור שמופיעה בין שאר דפי העיתון -על אף שאינו מוגדר ככזה- הוא רב. אבל בכל זאת הצטערתי קצת.
  6. השבת חזרתי ל'מקור ראשון' בתשלום ול'בשבע' בחינם. לפחות בחלק מהמאמרים שם אני יודע שהרמה תהיה גבוהה פי כמה. אולם אקווה לחזור למצב בו אצליח שפשוט לא יהיו עיתונים כלל (לא לכל הנ"ל ניתן לקרוא כך לטעמי) בשבת בבית. לא חסר מה לקרוא/ללמוד. אמנם יש כותבים קבועים שאיתם כיף לי להירדם (דווקא ב'בשבע'), אבל בכל זאת.

שנזכה להשתחרר מהצורך הפבלובי להכניס זבל הביתה ולתוכנו, ודאי בשבתות ומועדי ישראל.
שבת שלום.
 

שמלת תחרה1

Well-known member
בהתעלם לרגע מהבעיה ההלכתית עם עיתוני חול בשבת, במשך שנים לא הסכמתי להכניס את 'ידיעות מומצאות' אלי הביתה. הטינופת שהיה בעבר בעיתון הזה, החל מבחורות חצי ערומות והאנטי-ישראליות שבו, גרמו לכך שלא ארצה לממן אותו. גם כאשר לעתים נמסר לנו בחינם בתחנת דלק, התעקשתי שלא יעלה על השולחן עצמו אלא ישכב מתחתיו. זה במקרים הבודדים שלא פשוט זרקנו אותו היישר לפח.

אלא שלפני זמן מה נפלה עלי רוח שטות והחלטתי להשקיע ולרכוש את העיתון בכל זאת. היו לכך כמה סיבות שלא נרחיב עליהן כאן. לא משהו חשוב. מספר תובנות עלו לי בעקבות המעשה הפזיז הזה. הרי הן לפניכם :).

  1. המחיר שלו מטורף. זה לא מחיר לעיתון אלא מחיר לחצי דירה. לא מבין איך אנשים מוכנים לשלם עבור הדבר הזה כל כך הרבה כסף דרך קבע. כשאתה לוקח בחשבון שאין בו פחות פרסומות מאשר במתחרה 'ישראל היום' שחי נטו מפרסומות, באמת שלא ברור מדוע מצופה ממני להשקיע כל כך הרבה רק בשביל להעשיר את בעלי העיתון.
  2. רמת האמינות של חלקים גדולים המובאים בעיתון, רדודה כפי שהייתה בעבר. בחלק מהדברים שאתה קורא אתה פשוט מתקשה להבין כיצד הכותב מעלה על דעתו שמישהו באמת מספיק טיפש לקנות את סיפורי הסבתא האלה. אמנם שיטת הכתיבה נותרה כפי שהייתה בעבר. מטור שלם אפשר לדלות פרטי מידע עובדתיים בכמות של 1.5 בקושי. כל השאר זאת פרשנות. זה רק נכתב בצורה בה אתה אמור לא לקלוט את זה. שוין. אולי יש באמת אנשים שעדיין לא קלטו.
  3. גם בלי לקרוא כל מילה אבל כן לעבור לפחות ברפרוף קליל על כל מאמר וכתבה, העיתון שכב כאן 5 שבועות שלמים עד שסיימתי לקרוא אותו. עובדה זו קצת הקלה עלי את נק' 1, שכן המחיר כיסה לי 5 שבועות בס"ה בו לא נזקקתי לרכוש עיתון נוסף.
  4. האנטי-פטריוטיות של העיתון לא השתנה. הוא עדיין מזכיר לי את אותה בדיחה בה יהודי נשאל מדוע הוא קורא עיתון מוסלמי, והשיב שדווקא בעיתון הזה מצבו (מצב היהודים) מתואר טוב פי כמה מהמציאות, כך שפשוט יותר כיף לקרוא אותו מאשר עיתונים יהודיים דוברי אמת. בתיאוריה זה היה מעצבן. בתכל'ס מאחר ואני מכיר מציאות זו מהתשקורת הישראלית בכלל והעיתון הזה בפרט לא מהיום, זה בעיקר העלה גיחוך. רחמים כלפי הכותבים שם, רחמים כלפי מי שקונים את הלוקשים שלהם, וגיחוך.
  5. גיליתי שהעמוד ההומוריסטי שפעם סיים את מוסף השבת, איננו עוד. חשבתי שזה משהו חד-פעמי עד שבתום אותם חמישה שבועות שוב נחשפתי לזבל הזה בשבת. אז הבנתי שפשוט הפסיקו עם זה כנראה. אמנם יש בזה הגיון, שכן כמות ההומור שמופיעה בין שאר דפי העיתון -על אף שאינו מוגדר ככזה- הוא רב. אבל בכל זאת הצטערתי קצת.
  6. השבת חזרתי ל'מקור ראשון' בתשלום ול'בשבע' בחינם. לפחות בחלק מהמאמרים שם אני יודע שהרמה תהיה גבוהה פי כמה. אולם אקווה לחזור למצב בו אצליח שפשוט לא יהיו עיתונים כלל (לא לכל הנ"ל ניתן לקרוא כך לטעמי) בשבת בבית. לא חסר מה לקרוא/ללמוד. אמנם יש כותבים קבועים שאיתם כיף לי להירדם (דווקא ב'בשבע'), אבל בכל זאת.

שנזכה להשתחרר מהצורך הפבלובי להכניס זבל הביתה ולתוכנו, ודאי בשבתות ומועדי ישראל.
שבת שלום.
ידיעות אחרונות. מעריב, ושאר העיתונאים.
לדעתי חבל לקנות כשיש חינם באינרנט, בשבת יש עיתון ישראל היום. לקנות עיתון שאינו אהוב עלי. פשוט מיותר.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
ידיעות אחרונות. מעריב, ושאר העיתונאים.
לדעתי חבל לקנות כשיש חינם באינרנט, בשבת יש עיתון ישראל היום. לקנות עיתון שאינו אהוב עלי. פשוט מיותר.
מסכים כמובן :). אבל במשך שנים רבות התנגדתי להכנסת ידיעות גם כשהיינו מקבלים אותו בחינם. השאר, גם אם לא אוהב אותם, לפחות לא היו בדרך כלל עד כדי כך מלוכלכים.
 

מקסים 45

Well-known member
בהתעלם לרגע מהבעיה ההלכתית עם עיתוני חול בשבת, במשך שנים לא הסכמתי להכניס את 'ידיעות מומצאות' אלי הביתה. הטינופת שהיה בעבר בעיתון הזה, החל מבחורות חצי ערומות והאנטי-ישראליות שבו, גרמו לכך שלא ארצה לממן אותו. גם כאשר לעתים נמסר לנו בחינם בתחנת דלק, התעקשתי שלא יעלה על השולחן עצמו אלא ישכב מתחתיו. זה במקרים הבודדים שלא פשוט זרקנו אותו היישר לפח.

אלא שלפני זמן מה נפלה עלי רוח שטות והחלטתי להשקיע ולרכוש את העיתון בכל זאת. היו לכך כמה סיבות שלא נרחיב עליהן כאן. לא משהו חשוב. מספר תובנות עלו לי בעקבות המעשה הפזיז הזה. הרי הן לפניכם :).

  1. המחיר שלו מטורף. זה לא מחיר לעיתון אלא מחיר לחצי דירה. לא מבין איך אנשים מוכנים לשלם עבור הדבר הזה כל כך הרבה כסף דרך קבע. כשאתה לוקח בחשבון שאין בו פחות פרסומות מאשר במתחרה 'ישראל היום' שחי נטו מפרסומות, באמת שלא ברור מדוע מצופה ממני להשקיע כל כך הרבה רק בשביל להעשיר את בעלי העיתון.
  2. רמת האמינות של חלקים גדולים המובאים בעיתון, רדודה כפי שהייתה בעבר. בחלק מהדברים שאתה קורא אתה פשוט מתקשה להבין כיצד הכותב מעלה על דעתו שמישהו באמת מספיק טיפש לקנות את סיפורי הסבתא האלה. אמנם שיטת הכתיבה נותרה כפי שהייתה בעבר. מטור שלם אפשר לדלות פרטי מידע עובדתיים בכמות של 1.5 בקושי. כל השאר זאת פרשנות. זה רק נכתב בצורה בה אתה אמור לא לקלוט את זה. שוין. אולי יש באמת אנשים שעדיין לא קלטו.
  3. גם בלי לקרוא כל מילה אבל כן לעבור לפחות ברפרוף קליל על כל מאמר וכתבה, העיתון שכב כאן 5 שבועות שלמים עד שסיימתי לקרוא אותו. עובדה זו קצת הקלה עלי את נק' 1, שכן המחיר כיסה לי 5 שבועות בס"ה בו לא נזקקתי לרכוש עיתון נוסף.
  4. האנטי-פטריוטיות של העיתון לא השתנה. הוא עדיין מזכיר לי את אותה בדיחה בה יהודי נשאל מדוע הוא קורא עיתון מוסלמי, והשיב שדווקא בעיתון הזה מצבו (מצב היהודים) מתואר טוב פי כמה מהמציאות, כך שפשוט יותר כיף לקרוא אותו מאשר עיתונים יהודיים דוברי אמת. בתיאוריה זה היה מעצבן. בתכל'ס מאחר ואני מכיר מציאות זו מהתשקורת הישראלית בכלל והעיתון הזה בפרט לא מהיום, זה בעיקר העלה גיחוך. רחמים כלפי הכותבים שם, רחמים כלפי מי שקונים את הלוקשים שלהם, וגיחוך.
  5. גיליתי שהעמוד ההומוריסטי שפעם סיים את מוסף השבת, איננו עוד. חשבתי שזה משהו חד-פעמי עד שבתום אותם חמישה שבועות שוב נחשפתי לזבל הזה בשבת. אז הבנתי שפשוט הפסיקו עם זה כנראה. אמנם יש בזה הגיון, שכן כמות ההומור שמופיעה בין שאר דפי העיתון -על אף שאינו מוגדר ככזה- הוא רב. אבל בכל זאת הצטערתי קצת.
  6. השבת חזרתי ל'מקור ראשון' בתשלום ול'בשבע' בחינם. לפחות בחלק מהמאמרים שם אני יודע שהרמה תהיה גבוהה פי כמה. אולם אקווה לחזור למצב בו אצליח שפשוט לא יהיו עיתונים כלל (לא לכל הנ"ל ניתן לקרוא כך לטעמי) בשבת בבית. לא חסר מה לקרוא/ללמוד. אמנם יש כותבים קבועים שאיתם כיף לי להירדם (דווקא ב'בשבע'), אבל בכל זאת.

שנזכה להשתחרר מהצורך הפבלובי להכניס זבל הביתה ולתוכנו, ודאי בשבתות ומועדי ישראל.
שבת שלום.
שברת לי את המיתוס
שאין קונים את ידיעות אחרונות:(
 

תקווה25

Well-known member
בהתעלם לרגע מהבעיה ההלכתית עם עיתוני חול בשבת, במשך שנים לא הסכמתי להכניס את 'ידיעות מומצאות' אלי הביתה. הטינופת שהיה בעבר בעיתון הזה, החל מבחורות חצי ערומות והאנטי-ישראליות שבו, גרמו לכך שלא ארצה לממן אותו. גם כאשר לעתים נמסר לנו בחינם בתחנת דלק, התעקשתי שלא יעלה על השולחן עצמו אלא ישכב מתחתיו. זה במקרים הבודדים שלא פשוט זרקנו אותו היישר לפח.

אלא שלפני זמן מה נפלה עלי רוח שטות והחלטתי להשקיע ולרכוש את העיתון בכל זאת. היו לכך כמה סיבות שלא נרחיב עליהן כאן. לא משהו חשוב. מספר תובנות עלו לי בעקבות המעשה הפזיז הזה. הרי הן לפניכם :).

  1. המחיר שלו מטורף. זה לא מחיר לעיתון אלא מחיר לחצי דירה. לא מבין איך אנשים מוכנים לשלם עבור הדבר הזה כל כך הרבה כסף דרך קבע. כשאתה לוקח בחשבון שאין בו פחות פרסומות מאשר במתחרה 'ישראל היום' שחי נטו מפרסומות, באמת שלא ברור מדוע מצופה ממני להשקיע כל כך הרבה רק בשביל להעשיר את בעלי העיתון.
  2. רמת האמינות של חלקים גדולים המובאים בעיתון, רדודה כפי שהייתה בעבר. בחלק מהדברים שאתה קורא אתה פשוט מתקשה להבין כיצד הכותב מעלה על דעתו שמישהו באמת מספיק טיפש לקנות את סיפורי הסבתא האלה. אמנם שיטת הכתיבה נותרה כפי שהייתה בעבר. מטור שלם אפשר לדלות פרטי מידע עובדתיים בכמות של 1.5 בקושי. כל השאר זאת פרשנות. זה רק נכתב בצורה בה אתה אמור לא לקלוט את זה. שוין. אולי יש באמת אנשים שעדיין לא קלטו.
  3. גם בלי לקרוא כל מילה אבל כן לעבור לפחות ברפרוף קליל על כל מאמר וכתבה, העיתון שכב כאן 5 שבועות שלמים עד שסיימתי לקרוא אותו. עובדה זו קצת הקלה עלי את נק' 1, שכן המחיר כיסה לי 5 שבועות בס"ה בו לא נזקקתי לרכוש עיתון נוסף.
  4. האנטי-פטריוטיות של העיתון לא השתנה. הוא עדיין מזכיר לי את אותה בדיחה בה יהודי נשאל מדוע הוא קורא עיתון מוסלמי, והשיב שדווקא בעיתון הזה מצבו (מצב היהודים) מתואר טוב פי כמה מהמציאות, כך שפשוט יותר כיף לקרוא אותו מאשר עיתונים יהודיים דוברי אמת. בתיאוריה זה היה מעצבן. בתכל'ס מאחר ואני מכיר מציאות זו מהתשקורת הישראלית בכלל והעיתון הזה בפרט לא מהיום, זה בעיקר העלה גיחוך. רחמים כלפי הכותבים שם, רחמים כלפי מי שקונים את הלוקשים שלהם, וגיחוך.
  5. גיליתי שהעמוד ההומוריסטי שפעם סיים את מוסף השבת, איננו עוד. חשבתי שזה משהו חד-פעמי עד שבתום אותם חמישה שבועות שוב נחשפתי לזבל הזה בשבת. אז הבנתי שפשוט הפסיקו עם זה כנראה. אמנם יש בזה הגיון, שכן כמות ההומור שמופיעה בין שאר דפי העיתון -על אף שאינו מוגדר ככזה- הוא רב. אבל בכל זאת הצטערתי קצת.
  6. השבת חזרתי ל'מקור ראשון' בתשלום ול'בשבע' בחינם. לפחות בחלק מהמאמרים שם אני יודע שהרמה תהיה גבוהה פי כמה. אולם אקווה לחזור למצב בו אצליח שפשוט לא יהיו עיתונים כלל (לא לכל הנ"ל ניתן לקרוא כך לטעמי) בשבת בבית. לא חסר מה לקרוא/ללמוד. אמנם יש כותבים קבועים שאיתם כיף לי להירדם (דווקא ב'בשבע'), אבל בכל זאת.

שנזכה להשתחרר מהצורך הפבלובי להכניס זבל הביתה ולתוכנו, ודאי בשבתות ומועדי ישראל.
שבת שלום.
שבת שלום גם לך.היתי נאמנה למדינות המון זמן .הפסקתי לפני שנתיים כל בוקר יוצאת להליכה עד הקניון לוקחת עיתון ישראל היום וחוזרת.ישראל היום יש מספיק מה לקרוא.אבל בעלי קורא רק את מדור ספורט לא יותר.ואם יש תשחץ .מנשה את מזלי לפתור.חחח
 

Harrington

Well-known member
מנהל
ואם יש תשחץ .מנשה את מזלי לפתור.חחח
דווקא בקטע הזה התלהבתי. מסתבר שבמזבלה הזאת יש את התשבץ האהוב עלי :). בעבר נהגנו, הילדים ואני, לפתור אותו ביחד כמעין תחרות ולשלוח את הפתרונות לעיתון. לאחר שכבר קיבלנו מהם כל ספר שהיה להם פלוס מינוס, בתוספת אזכורים בעיתון, הפסקנו עם זה :).
 

תקווה25

Well-known member
דווקא בקטע הזה התלהבתי. מסתבר שבמזבלה הזאת יש את התשבץ האהוב עלי :). בעבר נהגנו, הילדים ואני, לפתור אותו ביחד כמעין תחרות ולשלוח את הפתרונות לעיתון. לאחר שכבר קיבלנו מהם כל ספר שהיה להם פלוס מינוס, בתוספת אזכורים בעיתון, הפסקנו עם זה :).
אני גם קיבלתי פעמיים ספר מתנה הזכרת לי
 

חורזת באהבה

Well-known member
מנהל
בהתעלם לרגע מהבעיה ההלכתית עם עיתוני חול בשבת, במשך שנים לא הסכמתי להכניס את 'ידיעות מומצאות' אלי הביתה. הטינופת שהיה בעבר בעיתון הזה, החל מבחורות חצי ערומות והאנטי-ישראליות שבו, גרמו לכך שלא ארצה לממן אותו. גם כאשר לעתים נמסר לנו בחינם בתחנת דלק, התעקשתי שלא יעלה על השולחן עצמו אלא ישכב מתחתיו. זה במקרים הבודדים שלא פשוט זרקנו אותו היישר לפח.

אלא שלפני זמן מה נפלה עלי רוח שטות והחלטתי להשקיע ולרכוש את העיתון בכל זאת. היו לכך כמה סיבות שלא נרחיב עליהן כאן. לא משהו חשוב. מספר תובנות עלו לי בעקבות המעשה הפזיז הזה. הרי הן לפניכם :).

  1. המחיר שלו מטורף. זה לא מחיר לעיתון אלא מחיר לחצי דירה. לא מבין איך אנשים מוכנים לשלם עבור הדבר הזה כל כך הרבה כסף דרך קבע. כשאתה לוקח בחשבון שאין בו פחות פרסומות מאשר במתחרה 'ישראל היום' שחי נטו מפרסומות, באמת שלא ברור מדוע מצופה ממני להשקיע כל כך הרבה רק בשביל להעשיר את בעלי העיתון.
  2. רמת האמינות של חלקים גדולים המובאים בעיתון, רדודה כפי שהייתה בעבר. בחלק מהדברים שאתה קורא אתה פשוט מתקשה להבין כיצד הכותב מעלה על דעתו שמישהו באמת מספיק טיפש לקנות את סיפורי הסבתא האלה. אמנם שיטת הכתיבה נותרה כפי שהייתה בעבר. מטור שלם אפשר לדלות פרטי מידע עובדתיים בכמות של 1.5 בקושי. כל השאר זאת פרשנות. זה רק נכתב בצורה בה אתה אמור לא לקלוט את זה. שוין. אולי יש באמת אנשים שעדיין לא קלטו.
  3. גם בלי לקרוא כל מילה אבל כן לעבור לפחות ברפרוף קליל על כל מאמר וכתבה, העיתון שכב כאן 5 שבועות שלמים עד שסיימתי לקרוא אותו. עובדה זו קצת הקלה עלי את נק' 1, שכן המחיר כיסה לי 5 שבועות בס"ה בו לא נזקקתי לרכוש עיתון נוסף.
  4. האנטי-פטריוטיות של העיתון לא השתנה. הוא עדיין מזכיר לי את אותה בדיחה בה יהודי נשאל מדוע הוא קורא עיתון מוסלמי, והשיב שדווקא בעיתון הזה מצבו (מצב היהודים) מתואר טוב פי כמה מהמציאות, כך שפשוט יותר כיף לקרוא אותו מאשר עיתונים יהודיים דוברי אמת. בתיאוריה זה היה מעצבן. בתכל'ס מאחר ואני מכיר מציאות זו מהתשקורת הישראלית בכלל והעיתון הזה בפרט לא מהיום, זה בעיקר העלה גיחוך. רחמים כלפי הכותבים שם, רחמים כלפי מי שקונים את הלוקשים שלהם, וגיחוך.
  5. גיליתי שהעמוד ההומוריסטי שפעם סיים את מוסף השבת, איננו עוד. חשבתי שזה משהו חד-פעמי עד שבתום אותם חמישה שבועות שוב נחשפתי לזבל הזה בשבת. אז הבנתי שפשוט הפסיקו עם זה כנראה. אמנם יש בזה הגיון, שכן כמות ההומור שמופיעה בין שאר דפי העיתון -על אף שאינו מוגדר ככזה- הוא רב. אבל בכל זאת הצטערתי קצת.
  6. השבת חזרתי ל'מקור ראשון' בתשלום ול'בשבע' בחינם. לפחות בחלק מהמאמרים שם אני יודע שהרמה תהיה גבוהה פי כמה. אולם אקווה לחזור למצב בו אצליח שפשוט לא יהיו עיתונים כלל (לא לכל הנ"ל ניתן לקרוא כך לטעמי) בשבת בבית. לא חסר מה לקרוא/ללמוד. אמנם יש כותבים קבועים שאיתם כיף לי להירדם (דווקא ב'בשבע'), אבל בכל זאת.

שנזכה להשתחרר מהצורך הפבלובי להכניס זבל הביתה ולתוכנו, ודאי בשבתות ומועדי ישראל.
שבת שלום.

ידיעות אחרונות. מעריב, ושאר העיתונאים.
לדעתי חבל לקנות כשיש חינם באינרנט, בשבת יש עיתון ישראל היום. לקנות עיתון שאינו אהוב עלי. פשוט מיותר.
בהתעלם לרגע מהבעיה ההלכתית עם עיתוני חול בשבת, במשך שנים לא הסכמתי להכניס את 'ידיעות מומצאות' אלי הביתה. הטינופת שהיה בעבר בעיתון הזה, החל מבחורות חצי ערומות והאנטי-ישראליות שבו, גרמו לכך שלא ארצה לממן אותו. גם כאשר לעתים נמסר לנו בחינם בתחנת דלק, התעקשתי שלא יעלה על השולחן עצמו אלא ישכב מתחתיו. זה במקרים הבודדים שלא פשוט זרקנו אותו היישר לפח.

אלא שלפני זמן מה נפלה עלי רוח שטות והחלטתי להשקיע ולרכוש את העיתון בכל זאת. היו לכך כמה סיבות שלא נרחיב עליהן כאן. לא משהו חשוב. מספר תובנות עלו לי בעקבות המעשה הפזיז הזה. הרי הן לפניכם :).

  1. המחיר שלו מטורף. זה לא מחיר לעיתון אלא מחיר לחצי דירה. לא מבין איך אנשים מוכנים לשלם עבור הדבר הזה כל כך הרבה כסף דרך קבע. כשאתה לוקח בחשבון שאין בו פחות פרסומות מאשר במתחרה 'ישראל היום' שחי נטו מפרסומות, באמת שלא ברור מדוע מצופה ממני להשקיע כל כך הרבה רק בשביל להעשיר את בעלי העיתון.
  2. רמת האמינות של חלקים גדולים המובאים בעיתון, רדודה כפי שהייתה בעבר. בחלק מהדברים שאתה קורא אתה פשוט מתקשה להבין כיצד הכותב מעלה על דעתו שמישהו באמת מספיק טיפש לקנות את סיפורי הסבתא האלה. אמנם שיטת הכתיבה נותרה כפי שהייתה בעבר. מטור שלם אפשר לדלות פרטי מידע עובדתיים בכמות של 1.5 בקושי. כל השאר זאת פרשנות. זה רק נכתב בצורה בה אתה אמור לא לקלוט את זה. שוין. אולי יש באמת אנשים שעדיין לא קלטו.
  3. גם בלי לקרוא כל מילה אבל כן לעבור לפחות ברפרוף קליל על כל מאמר וכתבה, העיתון שכב כאן 5 שבועות שלמים עד שסיימתי לקרוא אותו. עובדה זו קצת הקלה עלי את נק' 1, שכן המחיר כיסה לי 5 שבועות בס"ה בו לא נזקקתי לרכוש עיתון נוסף.
  4. האנטי-פטריוטיות של העיתון לא השתנה. הוא עדיין מזכיר לי את אותה בדיחה בה יהודי נשאל מדוע הוא קורא עיתון מוסלמי, והשיב שדווקא בעיתון הזה מצבו (מצב היהודים) מתואר טוב פי כמה מהמציאות, כך שפשוט יותר כיף לקרוא אותו מאשר עיתונים יהודיים דוברי אמת. בתיאוריה זה היה מעצבן. בתכל'ס מאחר ואני מכיר מציאות זו מהתשקורת הישראלית בכלל והעיתון הזה בפרט לא מהיום, זה בעיקר העלה גיחוך. רחמים כלפי הכותבים שם, רחמים כלפי מי שקונים את הלוקשים שלהם, וגיחוך.
  5. גיליתי שהעמוד ההומוריסטי שפעם סיים את מוסף השבת, איננו עוד. חשבתי שזה משהו חד-פעמי עד שבתום אותם חמישה שבועות שוב נחשפתי לזבל הזה בשבת. אז הבנתי שפשוט הפסיקו עם זה כנראה. אמנם יש בזה הגיון, שכן כמות ההומור שמופיעה בין שאר דפי העיתון -על אף שאינו מוגדר ככזה- הוא רב. אבל בכל זאת הצטערתי קצת.
  6. השבת חזרתי ל'מקור ראשון' בתשלום ול'בשבע' בחינם. לפחות בחלק מהמאמרים שם אני יודע שהרמה תהיה גבוהה פי כמה. אולם אקווה לחזור למצב בו אצליח שפשוט לא יהיו עיתונים כלל (לא לכל הנ"ל ניתן לקרוא כך לטעמי) בשבת בבית. לא חסר מה לקרוא/ללמוד. אמנם יש כותבים קבועים שאיתם כיף לי להירדם (דווקא ב'בשבע'), אבל בכל זאת.

שנזכה להשתחרר מהצורך הפבלובי להכניס זבל הביתה ולתוכנו, ודאי בשבתות ומועדי ישראל.
שבת שלום.
ידיעות אחרונות.
אחי מאז הילדות ועד יום קונה רק ביום ראשון:)
גם כשיש עיתונים אחרים בחינם, הוא קונה ידיעות למה ביום ראשון? לאוהדי הכדור רגל יש תשובה:)
לפחות מיצת את המחיר במחיר 5 שבועות:)
 

GoldenEyes

Well-known member
בהתעלם לרגע מהבעיה ההלכתית עם עיתוני חול בשבת, במשך שנים לא הסכמתי להכניס את 'ידיעות מומצאות' אלי הביתה. הטינופת שהיה בעבר בעיתון הזה, החל מבחורות חצי ערומות והאנטי-ישראליות שבו, גרמו לכך שלא ארצה לממן אותו. גם כאשר לעתים נמסר לנו בחינם בתחנת דלק, התעקשתי שלא יעלה על השולחן עצמו אלא ישכב מתחתיו. זה במקרים הבודדים שלא פשוט זרקנו אותו היישר לפח.

אלא שלפני זמן מה נפלה עלי רוח שטות והחלטתי להשקיע ולרכוש את העיתון בכל זאת. היו לכך כמה סיבות שלא נרחיב עליהן כאן. לא משהו חשוב. מספר תובנות עלו לי בעקבות המעשה הפזיז הזה. הרי הן לפניכם :).

  1. המחיר שלו מטורף. זה לא מחיר לעיתון אלא מחיר לחצי דירה. לא מבין איך אנשים מוכנים לשלם עבור הדבר הזה כל כך הרבה כסף דרך קבע. כשאתה לוקח בחשבון שאין בו פחות פרסומות מאשר במתחרה 'ישראל היום' שחי נטו מפרסומות, באמת שלא ברור מדוע מצופה ממני להשקיע כל כך הרבה רק בשביל להעשיר את בעלי העיתון.
  2. רמת האמינות של חלקים גדולים המובאים בעיתון, רדודה כפי שהייתה בעבר. בחלק מהדברים שאתה קורא אתה פשוט מתקשה להבין כיצד הכותב מעלה על דעתו שמישהו באמת מספיק טיפש לקנות את סיפורי הסבתא האלה. אמנם שיטת הכתיבה נותרה כפי שהייתה בעבר. מטור שלם אפשר לדלות פרטי מידע עובדתיים בכמות של 1.5 בקושי. כל השאר זאת פרשנות. זה רק נכתב בצורה בה אתה אמור לא לקלוט את זה. שוין. אולי יש באמת אנשים שעדיין לא קלטו.
  3. גם בלי לקרוא כל מילה אבל כן לעבור לפחות ברפרוף קליל על כל מאמר וכתבה, העיתון שכב כאן 5 שבועות שלמים עד שסיימתי לקרוא אותו. עובדה זו קצת הקלה עלי את נק' 1, שכן המחיר כיסה לי 5 שבועות בס"ה בו לא נזקקתי לרכוש עיתון נוסף.
  4. האנטי-פטריוטיות של העיתון לא השתנה. הוא עדיין מזכיר לי את אותה בדיחה בה יהודי נשאל מדוע הוא קורא עיתון מוסלמי, והשיב שדווקא בעיתון הזה מצבו (מצב היהודים) מתואר טוב פי כמה מהמציאות, כך שפשוט יותר כיף לקרוא אותו מאשר עיתונים יהודיים דוברי אמת. בתיאוריה זה היה מעצבן. בתכל'ס מאחר ואני מכיר מציאות זו מהתשקורת הישראלית בכלל והעיתון הזה בפרט לא מהיום, זה בעיקר העלה גיחוך. רחמים כלפי הכותבים שם, רחמים כלפי מי שקונים את הלוקשים שלהם, וגיחוך.
  5. גיליתי שהעמוד ההומוריסטי שפעם סיים את מוסף השבת, איננו עוד. חשבתי שזה משהו חד-פעמי עד שבתום אותם חמישה שבועות שוב נחשפתי לזבל הזה בשבת. אז הבנתי שפשוט הפסיקו עם זה כנראה. אמנם יש בזה הגיון, שכן כמות ההומור שמופיעה בין שאר דפי העיתון -על אף שאינו מוגדר ככזה- הוא רב. אבל בכל זאת הצטערתי קצת.
  6. השבת חזרתי ל'מקור ראשון' בתשלום ול'בשבע' בחינם. לפחות בחלק מהמאמרים שם אני יודע שהרמה תהיה גבוהה פי כמה. אולם אקווה לחזור למצב בו אצליח שפשוט לא יהיו עיתונים כלל (לא לכל הנ"ל ניתן לקרוא כך לטעמי) בשבת בבית. לא חסר מה לקרוא/ללמוד. אמנם יש כותבים קבועים שאיתם כיף לי להירדם (דווקא ב'בשבע'), אבל בכל זאת.

שנזכה להשתחרר מהצורך הפבלובי להכניס זבל הביתה ולתוכנו, ודאי בשבתות ומועדי ישראל.
שבת שלום.
פעם פעם לפני הרבה שנים כשלא היה אינטרנט
אבי ז"ל היה קונה ידיעות אחרונות ביום ששי
ביום ראשון הוא כבר היה נייר לניקוי חלונות ולציפוי פח זבל :)
כיום כשכמעט יש הכל באינטרנט , והעיתון הפך ברובו להיות עיתון פרסומות , לא מצאתי טעם לקנות אותו

מזכיר לי , בבנין המשרדים הקודם שעבדנו בו , כל בוקר היו מביאים עיתונים חינם , והשומר היה מחלק אותם
מישהי שעבדה אצלנו , כל בוקר היה באה , לוקחת ישראל היום , וכמובן שזה היה העיתון למחצית היום במקום לעבוד.
לפני שנתיים לחצתי על ההנהלה להוציא אותה לפנסיה מחוסר כדאיות להעסיקה , וכמובן בגלל חוסר היעילות .
באה ליילל לי מה היא תעשה בפנסיה , עניתי לה , תמשיכי עם ישראל היום .
 

מקסים 45

Well-known member
פעם פעם לפני הרבה שנים כשלא היה אינטרנט
אבי ז"ל היה קונה ידיעות אחרונות ביום ששי
ביום ראשון הוא כבר היה נייר לניקוי חלונות ולציפוי פח זבל :)
כיום כשכמעט יש הכל באינטרנט , והעיתון הפך ברובו להיות עיתון פרסומות , לא מצאתי טעם לקנות אותו

מזכיר לי , בבנין המשרדים הקודם שעבדנו בו , כל בוקר היו מביאים עיתונים חינם , והשומר היה מחלק אותם
מישהי שעבדה אצלנו , כל בוקר היה באה , לוקחת ישראל היום , וכמובן שזה היה העיתון למחצית היום במקום לעבוד.
לפני שנתיים לחצתי על ההנהלה להוציא אותה לפנסיה מחוסר כדאיות להעסיקה , וכמובן בגלל חוסר היעילות .
באה ליילל לי מה היא תעשה בפנסיה , עניתי לה , תמשיכי עם ישראל היום .
לניקוי חלונות?
החלונות לא נשרטו?
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
בהתעלם לרגע מהבעיה ההלכתית עם עיתוני חול בשבת, במשך שנים לא הסכמתי להכניס את 'ידיעות מומצאות' אלי הביתה. הטינופת שהיה בעבר בעיתון הזה, החל מבחורות חצי ערומות והאנטי-ישראליות שבו, גרמו לכך שלא ארצה לממן אותו. גם כאשר לעתים נמסר לנו בחינם בתחנת דלק, התעקשתי שלא יעלה על השולחן עצמו אלא ישכב מתחתיו. זה במקרים הבודדים שלא פשוט זרקנו אותו היישר לפח.

אלא שלפני זמן מה נפלה עלי רוח שטות והחלטתי להשקיע ולרכוש את העיתון בכל זאת. היו לכך כמה סיבות שלא נרחיב עליהן כאן. לא משהו חשוב. מספר תובנות עלו לי בעקבות המעשה הפזיז הזה. הרי הן לפניכם :).

  1. המחיר שלו מטורף. זה לא מחיר לעיתון אלא מחיר לחצי דירה. לא מבין איך אנשים מוכנים לשלם עבור הדבר הזה כל כך הרבה כסף דרך קבע. כשאתה לוקח בחשבון שאין בו פחות פרסומות מאשר במתחרה 'ישראל היום' שחי נטו מפרסומות, באמת שלא ברור מדוע מצופה ממני להשקיע כל כך הרבה רק בשביל להעשיר את בעלי העיתון.
  2. רמת האמינות של חלקים גדולים המובאים בעיתון, רדודה כפי שהייתה בעבר. בחלק מהדברים שאתה קורא אתה פשוט מתקשה להבין כיצד הכותב מעלה על דעתו שמישהו באמת מספיק טיפש לקנות את סיפורי הסבתא האלה. אמנם שיטת הכתיבה נותרה כפי שהייתה בעבר. מטור שלם אפשר לדלות פרטי מידע עובדתיים בכמות של 1.5 בקושי. כל השאר זאת פרשנות. זה רק נכתב בצורה בה אתה אמור לא לקלוט את זה. שוין. אולי יש באמת אנשים שעדיין לא קלטו.
  3. גם בלי לקרוא כל מילה אבל כן לעבור לפחות ברפרוף קליל על כל מאמר וכתבה, העיתון שכב כאן 5 שבועות שלמים עד שסיימתי לקרוא אותו. עובדה זו קצת הקלה עלי את נק' 1, שכן המחיר כיסה לי 5 שבועות בס"ה בו לא נזקקתי לרכוש עיתון נוסף.
  4. האנטי-פטריוטיות של העיתון לא השתנה. הוא עדיין מזכיר לי את אותה בדיחה בה יהודי נשאל מדוע הוא קורא עיתון מוסלמי, והשיב שדווקא בעיתון הזה מצבו (מצב היהודים) מתואר טוב פי כמה מהמציאות, כך שפשוט יותר כיף לקרוא אותו מאשר עיתונים יהודיים דוברי אמת. בתיאוריה זה היה מעצבן. בתכל'ס מאחר ואני מכיר מציאות זו מהתשקורת הישראלית בכלל והעיתון הזה בפרט לא מהיום, זה בעיקר העלה גיחוך. רחמים כלפי הכותבים שם, רחמים כלפי מי שקונים את הלוקשים שלהם, וגיחוך.
  5. גיליתי שהעמוד ההומוריסטי שפעם סיים את מוסף השבת, איננו עוד. חשבתי שזה משהו חד-פעמי עד שבתום אותם חמישה שבועות שוב נחשפתי לזבל הזה בשבת. אז הבנתי שפשוט הפסיקו עם זה כנראה. אמנם יש בזה הגיון, שכן כמות ההומור שמופיעה בין שאר דפי העיתון -על אף שאינו מוגדר ככזה- הוא רב. אבל בכל זאת הצטערתי קצת.
  6. השבת חזרתי ל'מקור ראשון' בתשלום ול'בשבע' בחינם. לפחות בחלק מהמאמרים שם אני יודע שהרמה תהיה גבוהה פי כמה. אולם אקווה לחזור למצב בו אצליח שפשוט לא יהיו עיתונים כלל (לא לכל הנ"ל ניתן לקרוא כך לטעמי) בשבת בבית. לא חסר מה לקרוא/ללמוד. אמנם יש כותבים קבועים שאיתם כיף לי להירדם (דווקא ב'בשבע'), אבל בכל זאת.

שנזכה להשתחרר מהצורך הפבלובי להכניס זבל הביתה ולתוכנו, ודאי בשבתות ומועדי ישראל.
שבת שלום.
למי יש זמן לקרוא עיתונים?
הכי מצחיקים אותי אלו שקוראים עיתון בשירותים. :-D
הבנאדם יושב בתוך חרא ולא איכפת לו לקרוא על דא ועל הא. |פנים|
 
למעלה