יש לי, יש לי
האלבום עצמו, בסדר. פרווה. אולי צריך לשמוע אותו עוד כמה פעמים כדי לגלות בו דברים שלא שמתי אליהם בשמיעות הראשונות. (לאלבום "לאן פרחו הפרפרים", היתה לי התאהבות מאוחרת) אחד הדברים שאני אוהב בשירים של אריק איינשטיין, זה את שירי השטות. כאלה שגורמים לחייך תוך כדי שמיעה. באלבום הזה, הוא חזר לשיר כזה. 11 מטר. למרות שאם חושבים על זה, זה יכול להיות קשור לכל החמצה בחיים. היתה לי בעיה עם שיר אחד. אף אחד לא מזיל דמעה. אני מאוד אוהב את הביצוע של שמוליק צ'יזיק. מאוד התאכזבתי מהביצוע של אריק איינשטיין.
