על זוגיות

על זוגיות

שאלתי את האל על הזוגיות. וכך ענה: שלחתי אותך אל הפסוקים הקשורים באדם וחווה בשל הזוגיות שעליה אני רוצה לדבר. חווה אם כל חי, מהווה את סמל הנשיות. והנשיות היא כל אשר יש. והאדם הזכרי אין לו את השמחה של היוצר ביצירתו. ואין יוצר ללא יצירתו. וחווה היא התגלמות היצירה. היש, בקיום החוויה. והיא זאת שבוחרת בדעת. והאדם היה ערום וחסר דעת לפני היות חווה. הדעת נתנה באדם בזכות חווה. ומה עושה אלוהים לאדם וחווה? גרש אותם מעדן, מהעדינות, כי יש להם עכשיו ידע, ידיעה מודעת. "צאו אל החיים והמשיכו אותם" - אמר אלוהים לחווה ואדם, ואדם מה עשה? העניש את חווה. ומאז היא נושאת את אשמת עץ הדעת, כמו שישוע נושא את הצלב. כך היא הועלתה קורבן ועדין מצויה במקום הזה. רוב האנושות עדין מענישה את הנשים ומעבידה אותן בפרך ומנצלת אותן בזכות אותו סיפור קדמון. האם חטאה חווה? או הביאה את הקידמה? ועד שלא יסולח לה על הרצון לדעת ולהשתתף בבריאה היא עדיין בחזקת מוקצה. והאיסלם והיהדות מסתירים אותה מאחרי דלתות, חלונות, רעלות ובגדים ארוכים ואסור שישמע קולה גם לא בשיר. אסור שתביא את הידע שלה. הסכסוך הזה יושב בנפש כל אדם ואישה. ועד שלא יגיע לפתרונו, הזוגיות שלך, נעמי, לא תתממש.
 
למעלה