על סף קריסה, זקוק לעצות או סתם מילות תמיכה
בימים האחרונים יצאתי מקשר הרסני מבת זוג שיש לי ממנה ילד בן חודש.
במשך שנה היא ניצלה אותי ואת הרצון שלי לחיים טובים יותר והדחף שלי להתקדם ולהתפתח והיא תפסה טרמפ על זה ואני הייתי איוור לכל השקרים והדו פרצופיות שלה.
אז עזבתי אותה תוך כדי שאני מבטיח לעצמי שברגע שאני יעמוד על הרגליים אני ידאג למשמרות משותפות על הילד שלי וכי אין לי עתיד איתה.
עכשיו אני מוצא את עצמי במשבר עמוק
אני בדיכאון מהניצול שעברתי, מהפרידה, מהשקרים, והעובדה שיש לי תינוק בן שנה לא תורמת לי להרגיש טוב יותר, ההיפך, המחשבות על האחריות הן כמו משקולת שמחוברת לי לרגלים בזמן שאני בכל הכוח מנסה לשמור על הראש מעל המים.
בנוסף לזה יש לי משבר עמוק בעבודה, הדיכאון מחלחל גם לשם ומדי יום אני שומע הערות מההנהלה על הירידה הדראסטית בביצועים שלי, הם יודעים שאני עובר משבר אבל בתחום שבו אני עובד, אני בספק שהם "יעשו טובה" ויתנו לי להמשיך לעבוד שם למרות שאני בקושי מתפקד.
ואם זה לא מספיק, אז מאז שעזבתי את הבת זוג, חזרתי לגור עם ההורים, ומפה לעבודה זה מעל שעה נסיעה בכל כיוון, שזה שוחק בפני עצמו.
וזה עוד לא נגמר בזה, המצב הכלכלי שלי על הפנים, אני חיי ממשכורת למשכורת, לא מצליח לצבור או לחסוך, וסוף החודש אני ממש מגרד את השקלים האחרונים.
אני עומד בפני תהום, קריסה טוטאלית, נפשית, פיזית וכלכלית
ואני לא יודע מה לעשות, הפחד והדאגות מציפים אותי וחונקים אותי
בימים האחרונים יצאתי מקשר הרסני מבת זוג שיש לי ממנה ילד בן חודש.
במשך שנה היא ניצלה אותי ואת הרצון שלי לחיים טובים יותר והדחף שלי להתקדם ולהתפתח והיא תפסה טרמפ על זה ואני הייתי איוור לכל השקרים והדו פרצופיות שלה.
אז עזבתי אותה תוך כדי שאני מבטיח לעצמי שברגע שאני יעמוד על הרגליים אני ידאג למשמרות משותפות על הילד שלי וכי אין לי עתיד איתה.
עכשיו אני מוצא את עצמי במשבר עמוק
אני בדיכאון מהניצול שעברתי, מהפרידה, מהשקרים, והעובדה שיש לי תינוק בן שנה לא תורמת לי להרגיש טוב יותר, ההיפך, המחשבות על האחריות הן כמו משקולת שמחוברת לי לרגלים בזמן שאני בכל הכוח מנסה לשמור על הראש מעל המים.
בנוסף לזה יש לי משבר עמוק בעבודה, הדיכאון מחלחל גם לשם ומדי יום אני שומע הערות מההנהלה על הירידה הדראסטית בביצועים שלי, הם יודעים שאני עובר משבר אבל בתחום שבו אני עובד, אני בספק שהם "יעשו טובה" ויתנו לי להמשיך לעבוד שם למרות שאני בקושי מתפקד.
ואם זה לא מספיק, אז מאז שעזבתי את הבת זוג, חזרתי לגור עם ההורים, ומפה לעבודה זה מעל שעה נסיעה בכל כיוון, שזה שוחק בפני עצמו.
וזה עוד לא נגמר בזה, המצב הכלכלי שלי על הפנים, אני חיי ממשכורת למשכורת, לא מצליח לצבור או לחסוך, וסוף החודש אני ממש מגרד את השקלים האחרונים.
אני עומד בפני תהום, קריסה טוטאלית, נפשית, פיזית וכלכלית
ואני לא יודע מה לעשות, הפחד והדאגות מציפים אותי וחונקים אותי