על פחדים, חששות ומחשבות שליליות

[י ר ד נ ה1]

על פחדים, חששות ומחשבות שליליות

היי כולם, שמתי לב כבר מזמן לצערי {וגם כתבתי על זה פה..} שאני אדם שדיי אוהב להרגיש "רע" או אם אגדיר את זה אחרת, אני מפחדת מלהרגיש טוב, מפחדת להגיד שהנה הכל סדר, אז אני כאילו בכח מחפשת לי מה לא בסדר. הערה לגיטימית של מרצה בקשר לעבודה שהגשתי, נתפשת בעיניי"כהיא לא אוהבת אותי " הערה מקרית של מכרה לשעבר על מקום העבודה, נתפשת בעיניי כהודעה שמי שהחליפה אותי תפשה את מקומי ואני כבר חוששת ל"מה יהיה" כשאסיים את הקורס, אם בכלל תהיה לי עבודה, ואם לא אמצא עבודה בתחום הזה או בכל תחום. אמרתי כבר פעם שמה שכן השתנה אצלי, שפעם הייתי נוטה לפאסימיות, מבלי להיות מודעת לכך, היום אני מודעת לעצם המחשבה עוד בהתהוותה, ואני עובדת על זה {עובדה שאני כותבת לכם את זה כאן} מה שהכי מפחיד אותי, זה שתמיד אני נוטה לבחור בדרך הכי קלה{עדיין!} ולהגיד טוב אז אני אעזוב הכל ופשוט אלך לי.. אני באמת מנסה להילחם במחשבות האטומטיות השלילות האלו, אבל לפעמים אני מרגישה כאילו אין לי כח ולעזאזל בשביל מה צריך להיאבק ..

 

[איילת נהדרת]

אני מזדהה עם הדברים שכתבת

במידה מסוימת ,אבל לא מתפשרת על קטנות אלא רואה אתגר להשיג ולהגיע להכי גדול הכי מוצלח הכי מרגיש שיש. לאחר שהשגתי והגעתי אליו אני מתחילה לרקום לו עור וגידים ומטפלת בפרטים הקטנים שיהיו מסודרים איש איש במקומו באופן הכי מושלם שהם ראויים לו כל פרט ומקומו ותפקידו ואז עוברת ליעד הבא. כל יעד מסומן מתחיל עם המון פחדים וחששות מה יהיה אם זה לא יצליח ואיך אוכל לפענח או לפצח אותו . אני הולכת לישון איתו ,קמה איתו ,חיה אותו ,יום יום ,שעה שעה ,רגע רגע. הוא לא נותן לי מנוח עד שאפתור אותו . כשאני מתעקשת עליו אני חשה שמלמעלה מכוונים אותי אליו ושולחים לי איזכורים . כי " בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכים אותו " . יום טוב

איילת

 

[י ר ד נ ה1]

היי איילת

תודה על תגובתך. "עיקרון היעדים הקטנים" זה ספר שאני קוראת {ממליצה!} והוא בהחלט גרם לי לשינוי חשיבה,בחלק מהדברים ראיתי שזה מה שעשיתי מבלי להיות איזה גורו..{זה כמו בתיאוריות של הFLY LADY להציב מטרה ב5,10 15 דקות ולבצע אותה} אבל אני מתכוונת לקטע של ה"נפילה"...מה עושים עם זה? אתמול והבוקר, הייתי ממש בדיכאון, ועלו לי כל מיני מחשבות שעדיף אפילו שלא אחזור עליהן. כן, אני יודעת לנחם את עצמי ולחשוב מהר מחשבות אחרות{תודה לך יעל על הפרק המבורך שהבאת באתרך "מכאב לעוצמה"-זה מאוד עזר לי!} השאלה שלי, איך להקטין את הנפילות האלו, שלא יהיו כל כך כואבות? איך להיות פחות רגישה לכל דבר שאומרים לי ושהוא לא בדיוק מחמאה-איך אני לוקחת את זה בפרופורציות?? תודה לך

 

[יעל ארבל]

מה שעוזר לי זה כמה דברים -

קודם כל תמיד היו לי נפילות. העניין הוא שבהתחלה הן היו מאוד גדולות - לפעמים המצברוח הרע נמשך כמה שבועות ברציפות. ואז כל פעם כשנכנסתי לנפילה, כבר התחלתי לחשוש שהנה זה הולך לקחת כל-כך הרבה זמן. מנפילה לנפילה הבנתי שהזמנים מתקצרים, והיום עצם הידיעה שיש כאלו ימים והם בסופו של דבר עוברים - עושה לי שקט. אני מניחה שככל שנופלים יותר, חוץ מזה שהזמנים מתקצרים, גם הכאב לאט לאט מתקצר. זה לא כל הזמן ככה. למשל, לפני יומיים ישבנו בישיבת צוות בעבודה וקרה איזשהו אינסידנט קטן עם כוס עם שתייה חמה שנשפכה קצת. משהו ממש קטן, והוא עורר אצלי מכל מיני סיבות, כאב בעוצמות מאוד גדולות. עד כדי כך שלא יכולתי להמשיך בישיבת צוות, והייתי חייבת להירגע. ועד כדי כך שיומיים בעצם לא הפסקתי לכאוב. אז יש גם מקרים שהעוצמות יהיו חזקות, מצד שני, הרבה פעמים בזמן האחרון הנפילות שלי כל-כך קצרות שהן לא מצליחות להפריע לי כמעט בכלל. וגם עצם הידיעה הזאת מנחמת ועושה שקט באיזשהו אופן. אבל - רק הידיעה לא מספיקה. בתוך כדי שקורה משהו ואני מקבלת מן "בום" בבטן שמכאיב לי אני עושה עם עצמי עבודה. אני מנסה להבין מה אני מרגישה כרגע. ממש בשנייה הזאת. מה גרם לי להרגיש ככה? האם נעלבתי? התאכזבתי ממשהו? נפגעתי? האם אני מרגישה כרגע עצב? כאב? אי-שקט? ממש להתרכז בתוך הרגשות שלי ולראות מה קורה שם בתוכי. הרבה פעמים עצם זיהוי הרגש מאוד מרגיע ומכניס לפרופורציות. "אה, אז לא השתגעתי, בסך הכל נעלבתי ממשהו". הדבר השני שאני עושה - זה לאתר את הצורך שלי כרגע. אוקיי, אז אני בנפילה כרגע, אני מרגישה המון עצב וכאב - מה חשוב לי כרגע? חשוב לי לבטא את עצמי? חשוב לי להבין יותר טוב את מה שקרה לי? חשוב לי המרחב שלי כרגע ואני זקוקה לפסק זמן? היה לי כזה מצב ביום שישי לפני שבועיים. הייתי במן אי-שקט כזה ולא ידעתי מה לעשות. אז ישבתי ואמרתי לעצמי - מה אני צריכה עכשיו? מה חשוב לי עכשיו? והתשובה הגיעה די מהר - אני צריכה דחוף ומהר להרגיש תחושה של חופש, אוויר, פתוח. אז קמתי, יצאתי לשדות, נשמתי אוויר טרי, ולאט לאט ההרגשה השתפרה, כי זה בדיוק מה שהייתי צריכה באותו רגע. בקיצור, הזיהוי במקרים האלו הוא קריטי - מה גרם להרגשה הזאת? מה אני מרגישה כרגע? מה אני צריכה כרגע? ואז מה אני יכולה לעשות כרגע כדי למלא את הצורך שלי. לי זה מאוד מאוד עוזר.

 

[איילת נהדרת]

אוי הנפילות הללו .

ok. אז ככה ראשית יש לי כמה סוגי נפילות . א. לפעמים יש לי כמה נפילות ביום וכן גם כמה קימות ביום וכל פעם אני נופלת וקמה מחדש . ב. לפעמים יש לי נפילה למעין " דיכאון" ואז אני מאפשרת לעצמי ליפול מטה מטה בתחושה של ריקבון בנפש , מתוך ידיעה שככל שהקומפוסט בשל יותר ואיכותי יותר הוא מרקיב יותר וכך הוא מאפשר צמיחה מקסימלית לצמח . בתכ'לס זה עשוי להמשך גג יומיים שלושה ואני קמה חדשה עם אנרגיות חיוביות שחבל על הזמן

. לסיכום לפני כל עליה יש לי ירידה . מזכיר לי את ה" זינוק בעליה " ברכב , שכדי לקפוץ קדימה הרכב מתדרדר קצת אחורה ואז הופ'ססס קדימה.

עצם הידיעה הזו מרגיעה אותי שזהו שלב נורמלי בדרך למעלה ההר.

 

[שרית38]

../images/Emo39.gifהצעה לתרגיל

היי ירדנה1, כתבת קטע שמדבר לרבים מאיתנו (בעצמה זו או אחרת) ואני ממש שומעת ומרגישה את הכובד, האכזבה, תחושת ההפסד ובכל זאת את מצביעה על שינוי במודעות, על כך שאת עובדת על התחושה ונשמע שאת מרגישה טוב עם זה כבסיס לשינוי. רציתי להציע לך להתבונן שוב בקטע שכתבת ולשכתב אותו מחדש אלא שהפעם - תכתבי אותו בצורה חיובית ואופטימית: "הי לכולם, שמתי לב כבר מזמן לשמחתי שאני אדם שדיי אוהב להרגיש "טוב"....וכו'.. אני מאמינה שהתמקדות במה את כן רוצה להרגיש ואיך את רוצה לראות עצמך יתנו לך זוויות חדשות להתמודדות והבנה. מה דעתך? שיהיה לך יום נפלא ואופטימי, מכל ה-

, שרית