על צום, "ניקוי רעלים", רעב ותחליף

seelinewoman

New member
על צום, "ניקוי רעלים", רעב ותחליף

מים גנובים ימתקו, ואוכל שנחשב לרעל טעים שבעתיים.
אחרי ששכנעו אותנו שהאכילה שלנו הפכה לגרגרנות מזיקה אנחנו הולכים לעשות דיאטה ל"ניקוי רעלים".
לאחר שהזדככנו נדמה לנו שאנחנו חסינים ואוכל רעיל לא יזיק לנו יותר אז אנחנו חוזרים אליו, כי שלטנו בעצמנו כמה ימים וניצחנו את המוח שלנו.
אולם, אם האוכל הזה היה הרעל שממנו ניסינו להתנקות, למה אנחנו חוזרים אליו שוב ושוב או מנסים ללמוד לשלוט בו?
האם האוכל הוא הבעיה או שאנחנו טופלים עליו אשמה מופרכת?

שום תקופת ניקוי רעלים מוגבלת, ושום מדיטציה ויוגה והליכה ותרגול רוחניקי ברוך ככל שיהיה אינם מספיקים
כדי לזהות את הרעל האמיתי שדוחף אותנו להסחות דעת מנחמות.
אנחנו לא באמת לומדים שליטה במחשבות וברגשות שלנו בתוך כמה ימים של אכילת תפריט "בריא", אז אנחנו מאבדים אותה שוב.
זהו בסך הכל הפוטנציאל המסחרי שיש בנקיפות מצפון - כל עוד נחיה ונאכל האשם ידבק בנו בכל נגיסה,
ונצטרך לשלם מחדש על תהליכים שאינם יעילים באמת כי הם זמניים.
אין פה פוטנציאל טיפולי לאורך זמן באמת.

ה"רעל" הוא בסך הכל הסיפור שאנחנו מדביקים לאוכל.
לפעמים, אוכל מנחם הוא באמת רק אוכל טוב, לרוב הוא רק אשליה מפטמת בלבד.
הצום המטהר האמיתי הוא הצום הרגשי היום-יומי שאנחנו פוחדים להכיר בו.
רק כשנכיר בו ונודה ברעב שאנחנו משקיטים זמנית בתחליפים נסרב להסתפק בהם בלבד.
איזו הזנה חסרה לנו באמת בדיוק עכשיו? עוגייה או חיבוק? אינטימיות או כריך?
האם אתם קונים את מוצרי המזון הכי יוקרתיים ואיכותיים בגלל הטעם, או כי זהו הדבר היחיד בחייכם שלא נאלצתם להתפשר עליו?
האם זהו הדבר היחיד שנדמה לכם שאתם מסוגלים לשלוט בו באמת?
 
בגלל כל זה הסינים אוכלים הכל


מעבר לעניין ההישרדותי שבאוכל, האוכל מספק לנו חוסרים.
אני חושב שככל שהתודעה נקייה יותר יש בה פחות חוסרים.
אני לא חושב שיש צורך להילחם ברעב\תאווה לאוכל...
במקום זאת, אדם צריך לעבוד על ניקוי הנפש, איזונה וסיפוקה.
את הגדרת זאת במילים - צום נפשי.
בדאו מדברים על צום התודעה. ממש דומה.
המקום בו התודעה לא צריכה הזנה.
היא בעצם בסיפוק מעצם קיומה.
אז, אין כפייתיות ואין חוסרים.
יש צרכים בסיסיים, ממלאים אותם ונהנים מהצום שביניהם.
חלק מהצורך הבסיסי למשל, יכול להיות להתפנק....אז להתפנק, עד שהצורך הזה מתמלא.
אם מקשיבים לנפש ולתודעה יודעים מתי הם מסופקים.
ההקשבה לפעמים מגיעה מהתבוננות וחישה של הגוף.
הגוף הוא כלי מצויין להבטה על הנפש.

בסופו של ענייו, בכל מגיע מהקשבה.
כשאנו יוצרים פגיעה או פועלים שלא באופן היעיל ביותר, סימן שאנו לא בהקשבה ולא במרכז שלנו.

זו תשובה כללית לנושא שהעלית.
 

Lagrangian

New member
ה Shen צריכה לטפל בשני ילדים

ב Ho וב Pu..
לפעמים זה נראה כ"כ בלתי אפשרי עד שהאופציה היחידה שנראית
לי היא שתמיד אחד מהשניים לא יהיה מסופק.
איך אני בטאואיזם? :)
 
אתה מתכוון ליצר po ולנשמה hun?

הם יהיו מסופקים אם הshen (הרוח של הלב) תהיה מסופקת.
השן בהתייחסות הרוחנית, רואה את הכל כאחד, ללא הבידולים.
תפסק אותה, או יותר נכון תן לה את המקום שלה להתקיים - ביטוי עצמי, פתיחות ואהבה שגם כך יש בה....
ואתה מסודר

ב"אתה" אני מתכוון לכולם.

אתה מאפשר לדאו לצאת החוצה...


העלית מחשבה מעניית, בעניין הסיפוק של מרכיבי ה shen (הפן הרוחני של האדם לפי התפיסה הסינית - למי שאינו מכיר וקורא).
 

Lagrangian

New member
ארר.. כן.

ולחשוב שרק הבוקר קראתי על זה.

טוב, אתה לוקח את הגישה של האחדות \ הכל או כלום..
אני מסתפק ביעדים יותר קטנים - איזון של כל חלק בנפרד כדי להגיע לאחדות.

בגישה שלך כל דיקור היה מתמקד באיזון הצ'י של הלב וקרום הלב..
 
מצחיק....הלוואי והיה אפשר לעשות הכל מהאחדות

אפילו הקונג פו אומר...לפרק.
למד תבנית בזרימה של שלמות, אחר כך פרק אותה, תבין אותה, תרכיב מחדש.
וחוזר חלילה.

הבוקר קראת על זה וכבר היקום סידר לך הזדמנות להשתמש בזה!!!!
...איזה צירוף מקרים שבה מהאחדות


אכתוב בהמשך על האחדות אולי - אני ממש מאמין בקיומה על גבול היודע את קיומה.
יש דברים שבאמת נפתרים מהאחדות ויש שלא.
כמו בהכל...צריך לדעת לאזן. מתי להתייחס למה.

אתה צודק -
יש לי נטייה להתחיל מלמעלה (מהאחדות)
אבל אז לרדת למטה (לפרטים).

דווקא בתשובה שענית לך בנוגע לחבריך ולך...הלכתי לפרטים הטכניים של כל צד וצד.

הבוקר קראת על זה וכבר היקום סידר לך הזדמנות להשתמש בזה!!!!
...איזה צירוף מקרים שבה מהאחדות


לסיכום - אפשר לרקוד על שתי חתונות - אחדות ויעדים נפרדים. כמו באומנות.
 

Lagrangian

New member
רגע, למה אתה עונה?

אתה לא אמור לצאת לשדות הבודהה דרך הקודקוד עכשיו?
או ששדה הבודהה שלך הוא השרתים של תפוז? :)
 
לא נשארתי ליום השני. הלכתי ליום אחד....

זה היה התכנון שלי.
דווקא עשינו מדיטציה נחמדה של העלאת האנרגיה במעלה הערוץ החודר למוח.

גם כאן יש הבדל בין הגישה הזו לדאו -
המדיטציה של לואו עסקה בנקודות לאורך הערוץ השולט. היא התחילה בהבנה של הגוף ובהבנה של תפקיד הנקודות בפתיחה האנרגטית.

המדיטציה הזו (טנרטירת) -
עסקה במבנה התודעה וישויות האלים הקשורים אליה. אחר כך בעלייה של הפארנה לאורך הצ'קרות, (מה שהסינים מכנים הערוץ החודר) .

המורה - גרצ'ן רינפוצה, נחמד מאוד. אני רגיל למורים סיניים אנרגטיים, הוא היה לי שונה
. ובכל זאת בן 80. חביב ופתוח מאוד.
 
תינוקות צריכים חום ואינטימיות....

קצת אוכל וחלב אם.
אני מאמין שגם אנחנו יכולים להסתפק בהרבה חום רגשי וחיבוקים...
מעט אוכל.....
נוותר על חלב אם.....
נהפוך אותו לחלב פרה, מעובד ל
.....
בשבילך האגן דאז
 
למעלה