על רוחניות ורוח הקודש
שלום לכולם . הגדרת ה``תודעה`` בקבלה היא: של תחום בו מתקיימות זוויות ראיה או הבדלות כעולם בו התפישה משתנה כמודעות . כהסבר , אם ישנו מרחב בו קימות אין סוף של אפשרויות תפישה , אזי המעבר בין זויות התפישה יהיה מודעות ,וכל זוית תפישה תהיה נקודת הבדלה במרחב האין סופי , דהיינו נקודות הבדלה במרחב (עולם הנקודים) שילוב של חלקי של האין סוף נקודות , כזוית מבט כללית , (תהיה עולם הברודים) , והכללת כל האין סוף נקודות הבדלה כמהות קיומית (תהיה עולם העקודים) . בין נקודה פרטית לזוית ראיה כללית , מתקיים תחום חלקי של תודעת האין סוף הנתפשת כעולם , אשר עבורו שאר חלקי האין סוף נראים כמציאות חומרית - גשמית . כלומר ירידה של התודעה העקודה (האלוקית) לקיום חומרי היא פירוש המושג ``רוח`` בקבלה . ולהיפך התגברות התודעה העקודה=האלוקית (השמים)לתפישתינו החלקית , היא פירוש המושג גשמי . ועל שמו אנו נקראים עמים שמים .ולהיפך האנטישמים . התחמת כל הנקודות הפרטיות וזויות התפישה הכלליות של העולם לקרקע אחת בה מתמזגות כל נקודות ההבדלה לראיה הכוללת האלוקית (שמים)בה מודעותינו משתנה , נקרא קדושה , כל מקבץ של זויות או נקודות פרטיות של ראיה=הבדלה , המקיפות באופן יחסי את ראיית אחדות התודעה האלוקית (העקודה) , ככלי הבדלה היוצרים מרחבים כעולמות (מרחבי אשליה) בעלי חומריות גשמיות זמן וכו` , ככלים הם נקראים עם מדין . או מורידי דינים המוזכרים ,כמפגש משה אם יתרו כהן מדין . עולם המידיינים הוא עולם הרוח , ורוח הקודש היא עולמינו . רמז לתורתינו . וכל תחומי המדע ובתוכם הפסיכולוגיה כל תחומי הויכוח והמדינאות כולל המדינות משתייכים כראיה חלקית של המידיינים . וכן גם כל תפישות הרוח האפשריות , כולל יישויות שדים רוחות וחיזרים , כולם משתיכים לתחומי המידיינים , יציאה מתחומים אלה והרחבת הכלי לראיית העקידה היא תורתינו , ומהות קיומינו . ראיית כל המקיף את הראיה העקודה-האלוקית , כנקודות הבדלה הנבראות כתוצאה מירידה זו , היא פירוש המילה מדבר . כאשר המדבר סובב כיחסיות המתהווה באופן יחסי לפעילותינו , פירוש לשם סיני . ועל כן מדבר סיני , והתודעה היורדת לתוכו - הר סיני . הנקרא גם הר חורב על שום ראיית התודעה היורדת לחומרי כקיום היורד לבריאה . התודעה בכלי שבו אנו מתקיימים , באה מהעקידה , ותהליך סיום העקידה הוא הגורם לעליית הרוחניות בדורינו . כי מתפקידינו לקשר את כל התחומים לכלל תפישה אחת , וזה בעשיה בלבד של חוקים ומצוות . שהחוקים הם חוקי העקידה , והמצוות הם שיוך הנקודה הפרטית של כל אחד(הצדיק =נקודת האני) בכל עולם מרחב וזמן לעקידה ולאלוקות עצמה . כך שכניסתינו לארץ ישראל וקיומינו בה הכולל את ירושליים המאוחדת הוא מאבק רוחני הנקרא בני אור ובני חושך , שכניסה זו שייכת למהות העקידה של נקודות האור . וכל סוגיית אחרית הימים היא בימינו אנו ונוגעת לארצינו . כתהליך התקדשות ולא כפירושי התקדשות כמו סיפרה של אליזבת הייך . כשהיינו במדבר סיני (מצב הארה של כל העם ביחד=בני אור) . כל מי שהיה יוצא מעידתו והיה פוגש גוי היה נחשב כמת , מבחינה של רוח הקודש הוא ירד מקדושתו ועל כן פגש גוי בני חושך , והיה צריך להיטהר ולהתקדש מחדש , וזאת על ידי לימוד תורה ועשיית מצוות . מקווה שהיבהרתי את ההבדל בין רוחניות ורוח הקודש . דוד
שלום לכולם . הגדרת ה``תודעה`` בקבלה היא: של תחום בו מתקיימות זוויות ראיה או הבדלות כעולם בו התפישה משתנה כמודעות . כהסבר , אם ישנו מרחב בו קימות אין סוף של אפשרויות תפישה , אזי המעבר בין זויות התפישה יהיה מודעות ,וכל זוית תפישה תהיה נקודת הבדלה במרחב האין סופי , דהיינו נקודות הבדלה במרחב (עולם הנקודים) שילוב של חלקי של האין סוף נקודות , כזוית מבט כללית , (תהיה עולם הברודים) , והכללת כל האין סוף נקודות הבדלה כמהות קיומית (תהיה עולם העקודים) . בין נקודה פרטית לזוית ראיה כללית , מתקיים תחום חלקי של תודעת האין סוף הנתפשת כעולם , אשר עבורו שאר חלקי האין סוף נראים כמציאות חומרית - גשמית . כלומר ירידה של התודעה העקודה (האלוקית) לקיום חומרי היא פירוש המושג ``רוח`` בקבלה . ולהיפך התגברות התודעה העקודה=האלוקית (השמים)לתפישתינו החלקית , היא פירוש המושג גשמי . ועל שמו אנו נקראים עמים שמים .ולהיפך האנטישמים . התחמת כל הנקודות הפרטיות וזויות התפישה הכלליות של העולם לקרקע אחת בה מתמזגות כל נקודות ההבדלה לראיה הכוללת האלוקית (שמים)בה מודעותינו משתנה , נקרא קדושה , כל מקבץ של זויות או נקודות פרטיות של ראיה=הבדלה , המקיפות באופן יחסי את ראיית אחדות התודעה האלוקית (העקודה) , ככלי הבדלה היוצרים מרחבים כעולמות (מרחבי אשליה) בעלי חומריות גשמיות זמן וכו` , ככלים הם נקראים עם מדין . או מורידי דינים המוזכרים ,כמפגש משה אם יתרו כהן מדין . עולם המידיינים הוא עולם הרוח , ורוח הקודש היא עולמינו . רמז לתורתינו . וכל תחומי המדע ובתוכם הפסיכולוגיה כל תחומי הויכוח והמדינאות כולל המדינות משתייכים כראיה חלקית של המידיינים . וכן גם כל תפישות הרוח האפשריות , כולל יישויות שדים רוחות וחיזרים , כולם משתיכים לתחומי המידיינים , יציאה מתחומים אלה והרחבת הכלי לראיית העקידה היא תורתינו , ומהות קיומינו . ראיית כל המקיף את הראיה העקודה-האלוקית , כנקודות הבדלה הנבראות כתוצאה מירידה זו , היא פירוש המילה מדבר . כאשר המדבר סובב כיחסיות המתהווה באופן יחסי לפעילותינו , פירוש לשם סיני . ועל כן מדבר סיני , והתודעה היורדת לתוכו - הר סיני . הנקרא גם הר חורב על שום ראיית התודעה היורדת לחומרי כקיום היורד לבריאה . התודעה בכלי שבו אנו מתקיימים , באה מהעקידה , ותהליך סיום העקידה הוא הגורם לעליית הרוחניות בדורינו . כי מתפקידינו לקשר את כל התחומים לכלל תפישה אחת , וזה בעשיה בלבד של חוקים ומצוות . שהחוקים הם חוקי העקידה , והמצוות הם שיוך הנקודה הפרטית של כל אחד(הצדיק =נקודת האני) בכל עולם מרחב וזמן לעקידה ולאלוקות עצמה . כך שכניסתינו לארץ ישראל וקיומינו בה הכולל את ירושליים המאוחדת הוא מאבק רוחני הנקרא בני אור ובני חושך , שכניסה זו שייכת למהות העקידה של נקודות האור . וכל סוגיית אחרית הימים היא בימינו אנו ונוגעת לארצינו . כתהליך התקדשות ולא כפירושי התקדשות כמו סיפרה של אליזבת הייך . כשהיינו במדבר סיני (מצב הארה של כל העם ביחד=בני אור) . כל מי שהיה יוצא מעידתו והיה פוגש גוי היה נחשב כמת , מבחינה של רוח הקודש הוא ירד מקדושתו ועל כן פגש גוי בני חושך , והיה צריך להיטהר ולהתקדש מחדש , וזאת על ידי לימוד תורה ועשיית מצוות . מקווה שהיבהרתי את ההבדל בין רוחניות ורוח הקודש . דוד