על שפת הכינרת..

[טוליפ;]

על שפת הכינרת..

על שפת הכינרת, במחוזות ילדותי, שם גדלו נעורי, שם נולדתי אני.. והיו אז המים כחולים, וצלולים,וטהורים,וטעימים.. בחופיה נגעו,ומלאו את מימיה,ילדים..אנשים.. ועמדו בגאון שם דקלים, אור חמה,ביקודה,נתנו צל, לא רחוק,נקברה בעבר, המשוררת.אהבתיה, רחל... והזמן עוד הוסיף ללכת,ללכת,ללכת.. וכינרת,היום בשלכת, אין עוד מים, אין חופים, ומה שיש, מזוהם ומשמים... כמו כינרת, כך חיי מלאים היו תחילה.. עם שנים, יבש,חרב, מעיין האהבה.. כמו כינרת, מצפה,זקוקה,עורגת גשם ,מי האהבה כך נפשי כמהה,שוצפת הפרייה,לידה תקווה...

 

[שועלון]

הכנרת

נוף ילדותי קרוב לכנרת צפת העיר משקיפה לכנרת זוכר אני מראות זריחה וזכרונות דמדומי שקיעה תקופת התום הסתיימה איני מצפה שתשוב עוד אך להתגעגע לזמנים עברו זה מה שנותר מגדולת הכנרת

 

[אפרת.א]

תקווה...

טוליפ יקירי כבר נוכחנו ש... מתוך מצוקות עולות מחשבות עמוקות , עצובות כואבות... מתוך אהבות עולות מחשבות עמוקות, שמחות נעלות... מתוך אכזבות עולות מחשבות ריקות, חלולות, אטומות... מתוכם אשמח אם תבחר את התקווה אהבה חיים בשלות נפלאה! מתוכם - חייך אל השלווה, עצומה - פורחת מחכה... רק - לך! שלך באהבה רבה - איריס