עניין גורלי ?

עניין גורלי ?

יש לי שאלה קצת מוזרה והרונים השיבו כך, אודה לפירושכן. אז ככה,..הייתי אמורה ללכת לאירוע של מישהי המשפחה. תכננתי, התארגנתי , קניתי מה שצריך...בדרך ניצבו בפני כל מיני מכשולים שרמזו לי לא ללכת. זה מצחיק, לקח לי זמן לקנות נעליים, עשו לי עיצוב מכוער במספרה, ומי שהיה צריך לאסוף אותי (אחותי) נידנד לי "נו..כמה זמן ייקח לך להתארגן?" מה שהוסיף לי חוסר חשק ללכת בכלל. ולבסוף גם בן זוגי הוקפץ לעבודה כך שלא ממש נותר לי זמן לשהות באירוע באם הייתי הולכת...ואז הייתי מאוד מתאכזבת כי אני מאמינה שהייתי רוצה להשאר הרבה זמן באירוע. הייתי מוגבלת כי יש עליי אחריות מסויימת. נשארתי בבית. לפחות הרווחתי נעלים ועיצוב שיער מכוער ביותר שרק רציתי לשטוף חחח. למחרת סיפרו לי שהיה כל כך כיף. הרגשתי כל כך רע, התחלתי לבכות ולרחם על עצמי שלא הלכתי ולהאשים כל מה שזז. אם יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה...חבל שאני לא יכולה. עד עכשיו אני תוהה, למה הדברים התנהלו כך? אני חשה שיש משהו קוסמי שגרם לי להשאר בבית אך מצד שני אני לא מבינה מה כבר יכול היה ליהיות...סה"כ הכל רציתי ליהינות קצת וגם זה לא יצא לפועל מסיבה משונה. זה עדיין מהדהד לי בראש ומציק לי שלא הייתי שם באירוע. הכי עצבן אותי זה שאחותי למחרת שקיטרתי לה על תחושותי, אמרה לי "זה את בחרת לא ללכת"...ואני יודעת שהרבה דברים מנעו ממני ללכת לא היתה לי ממש ברירה וינשארתי כמו מסכנונת בבית
ואולי הכל היה לטובה מי יודע?
מצטערת שאני כבדה כל כך, פשוט זה מציק לי כל כך שאני חייבת תשובות כדי להשתיק את המצפון. שאלתי מה הסיבה שלא יצא לי ללכת ושהכל הצביע וכאילו נכפה עליי לא ללכת לשם? (לצערי): האם זה גורל כפוי או בחירה מודעת. 1 סווילו 2 ראיד'ו 3 מאנאז
 
מבינה את ההרגשה ../images/Emo24.gif

הרונים אומרים - אל תפקפקי במה שקורה.מה שקורה קורה מדוייק. כמו ברק. השיעור שלך כאן הוא ללמוד לקבל את מה שקורה לא באחריותך. זה לא נשמע שזה "באשמתך", מצד שני, זה כבר היה, נשמע שזה כואב לך שפספסת את האירוע - אבל הוא נגמר, ואת יכולה להרוויח מהמצב שאת נמצאת בו עכשיו עם כל הבאסה והכל על ידי זה שתתרגלי את הרעיון, שחלק מהדברים קורים "בגלל" אנשים אחרים, ואנחנו בחיים שמסורגים באנשים, לפעמים צריכים לעשות ויתורים. לא להאשים את עצמך ולא אף אחד אחר, פשוט להגיד - אוקי, רציתי מאד לבלות, אני עדיין רוצה. איך אני יכולה לייצר לעצמי הזדמנות? הצלחה, עומר
 
למעלה