עצבים וחוסר סבלנות

[קסלי]

עצבים וחוסר סבלנות

יש לי 3 ילדים בני 4 ושנתיים אני עובדת וחוזרת הביתה לא "גמורה" אני מאוד שמחה לראות את הילדים אחרי הגן מתגעגעת ואוהבת אותם מאוד . יחד עם זאת לא פעם אני מתעצבנת וכועסת בהגזמה-צורחת , מעיפה דברים(לא על הילדים),מקללת , אפילו על שטויות. אחרי כל התקף זעם שכזה אני כ"כ מתחרטת , מודעת לנזק שגרמתי,ונשבעת שזו פעם אחרונה. אחרי 5 דקות אני מסוגלת לחזור על זה שוב כאילו ללא שליטה. אציין שלפעמים אני גם מצליחה להתאפק ולהתאזר בסבלנות אבל בסופו של דבר הכל יוצא. בהתחלה חשבתי שאני אוכל להצליח לשלוט בזה -אבל אני מודה שלא-מה לעשות?

 

[אתי77]

האם זו תקופה מיוחדת?

או שזו תופעה כבר שכיחה? לא פשוט לגדל 3 ילדים וגם לעבוד. במקומך הייתי הולכת לכמה פגישות ייעוץ על מנת לברר מה גורם לך להתקפי זעם אלו ואיך לעזור לך לשלוט על עצמך...

 

[קסלי]

לא זו לא תקופה מיוחדת

זה הפך לשיגרה-זה בדיוק מה שמפחיד אותי-אני לא רוצה שהילדים יגדלו באוירה נוראית כזו. עם מי להתייעץ?

 

[sisi39]

דבר ראשון כל הכבוד שאת מדברת על זה רציתי לדעת

מאיפה את בארץ? כי אולי אני יכולה להפנות אותך לעזרה.

 

[קסלי]

אני מנס ציונה

 

[שי ז.]

הילדים עוד לא קוראים אז תלי לך בכל מיני פינות

בבית שלטים שכתוב עליהם "כשאני צועקת אני מתחרטת אח"כ" או משהו בסגננון שיהיה לך מול העיניים כל הזמן.

 

[mishelli]

אולי בגלל החופש הגדול???

גם אני איבדתי סבלנות החופש הזה.

 

[חני 20]

מכון אדלר

הם יפנו אותך למישהו באזור שלך 09-9518455

 

[אפילו טרלללה תפוס]

המלצה חמה מאוד

מהכרות שלי את מה שאת מתארת (בסביבת העבודה): ממליצה לך בחום לפנות עוד היום לרופא/ת המשפחה, לתאר את מה שתארת כאן ולשאול לגבי כדור שנקרא "רסיטל". הוא במימון קופ"ח, הוא מציל אנשים ומשפחות, ועל רוב האנשים תופעות הלוואי מאוד נמוכות אם בכלל. התקפי זעם אינם תלויי סביבה, אין זה משנה מה הילד עשה באותו רגע, זה יכול להיות גם צעידה איטית כשאת רוצה מהר. התקפי זעם מטבעם כמו סערת חושים, את לא שולטת, את מסוגלת לדברים מפלצתיים ביותר. התקפי זעם הם משהו שלאורך זמן קובעים פצע בנפש הילד.בלתי אפשרי לחיות באי וודאות הזו של מתי אמא תזרוק את הטלפון על הדלת.מתי היא תמשוך ביד כי הלכתי לאט. מלב אל לב, ממליצה לך טיפול כזה יותר מאשר טיפול פסיכולוגי מתמשך או בי"ס להורים.....

 

[מיכלי MP3]

אפשר תיקון קטן?

אם ההתקפים לא היו תלויים בסביבה, אזי היו לה התפרצויות גם בעבודה. על הילדים יותר "קל" להתפרץ כי הם נושאים את העיניים אל ההורה ולא יכולים להתנגד.

 

[אפילו טרלללה תפוס]

"אינם תלויי סביבה", התכוונתי

שזה משהו בתוכנו ללא קשר למה שעשה באותו רגע האדם מולנו. דברייך מחזקים את טענתי. אם זה הייה תלוי סביבה, סביר להניח שזה הייה קורה בעבודה או כשקורה משהו באמת מרגיז.

 

[ענבל30]

רצוי לדעתי לקבל מרשם מפסיכיאטר

אפשר גם דרך קופ"ח - אבל לא הייתי לוקחת תרופה פסיכיאטרית בלי שפסיכיאטר יראה אותי קודם. (ורסיטל היא תרופה פסיכיאטרית לכל דבר ועניין). אני קודם כל פניתי לפסיכיאטר והוא זה שהמליץ לי על התרופה. את המרשם אפשר לחדש חודשית אצל רופא משפחה, ולהיות אצל הפסיכיאטר במעקב כל כמה חודשים. אצלי בעקבות לקיחת התרופה היה שיפור עצום במצב הרוח, באנרגיות וגם התקפי הזעם נרגעו. ניסיתי לפני זה טיפול אלטרנטיבי (טיפות באך, דמיון מודרך ומדיטציות) ועזר כמו כוסות רוח למת.

 

[אפילו טרלללה תפוס]

הסיבה בגללה המלצתי על רופא משפחה,

טמונה בכך ש- 1-הרבה הרבה אנשים נעצרים אחרי שלב ההחלטה, בשלב בו עליהם לעשות את הטלפון ההוא לקבוע תור לפסיכיאטר. 2- הרסיטל הוא כדור פסיכיאטרי, נכון. אבל כשם שרופא משפחה מורשה לתת אלתרוקסין מבלי להיות אנדו', כך גם עם הרסיטל. הזמנים משתנים, וטוב שכך.....

 

[שי ז.]

השאלה היא לא אם הוא מוסמך או לא אלא

אם זה הכדור המתאים ביותר לאדם הספציפי. החשיבות בביקור אצל רופא מומחה בתחומו היא בזה שהוא יכול להציע את הטיפול המתאים ביותר ולא את הטיפול שהחבר קיבל על אותם הסימטומים.

 

[אפילו טרלללה תפוס]

נשמע מהודעתך כאילו

אני עצמי נתתי לה מרשם ואמרתי לה "קחי קחי זה טוב חבר שלי לוקח". רופא משפחה זה לא מישהו שעשה בי.איי כללי והחליט להיות רופא. אבל אניח לזה כיוון שלא כל כך חשוב לי להיות הצודקת או "המדייקת ביותר בתשובתה"....(לא אישית כלפיך שי...). העיקר שתעשי את הצעד, ושאת וילדייך תזכו לחיים שלווים ורגועים.

 

[שי ז.]

לצערי אני מדבר מניסיון עם רופאת המשפחה של

חמותי שהחליטה שהיא יודעת הכל בכל תחום וגמרה לה את הכליות.

 

[mayush23]

מכירה את זה מקרוב לצערי!, תגידי...

עשית בדיקת דם לגבי בלוטת התריס אחרי הלידה האחרונה? יש לך תופעות נוספות? כמו למשל רעב בלתי מוסבר, קרייבינג למתוק או מלוח? חוסר תיאבון? ירידה/עלייה במשקל? אני שואלת כי לי היה את זה וחשבתי שאני משתגעת, לא שלטתי במצבי הרוח ובתגובות שלי, זה היה נורא!!! הרגשה של איבוד שליטה. מסתבר שיש לי עודף פעילות של בלוטת התריס, ואחרי שקיבלתי כדורים לבלוטה, אני אדם אחר לגמרי!! שווה דקירה...שווה לבדוק את העניין אם עוד לא בדקת. הבלוטה מתערערת המון אצל נשים אחרי לידה ובהריון, זה ידוע.

 

[falou]

לא ידעתי. מאוד מעניין!

יש לך קישורים לעניין?

 

[mayush23]

המממ, אני אנסה באמת למצוא קישורים שהיו

לי ונעלמו עם המחשב הישן

העניין הוא שמבחינה פיזיולוגית, הרבה פעמים אחרי לידה (שהיא הלם הורמונלי לא קטן לגוף) מתפתחת דלקת בבלוטת התריס. הדלקת לרוב נעלמת. אבל אצל חלק מהנשים היא גורמת לערעור בתפקוד הבלוטה וההמשך ידוע. לקח לי זמן עד שעליתי על זה אצלי, וזו הייתה תקופה ממש מדכאת, ירדתי במשקל, אכלתי המון מתוק, הייתי עצבנית על כולם ועל כלום, סיוט!!! הרבה רופאים לא טורחים לבדוק את זה וחבל. עדיף לבדוק ולטפל במקרה הצורך

 

[עפרה פלוס 3]

WOW, אני אשמח לקבל על זה פרטים