עצבר, אתה פה? תראה מה מצאתי

guprnds

Member
אוקיי, היות ואני כלל לא מבקר בפורום מתמטיקה

לא הייתי מודע לאופן שבו עצבר דוחף עצמו לדיונים. ברור לגמרי - כשמש בצהרי יום בהיר - שעצבר מנותק לגמרי מהמציאות וחסר כל מודעות עצמית בכל מה שקשור ליכולתו להבין מתמטיקה ופיזיקה. צורם במיוחד הזילזול שהוא מפגין בכל מה שנמצא גבוה גבוה מעל כל תקרות הזכוכית שלו. אבל אתה חייב לקבל שעצבר חי בתוך מציאות של פנטזיה שבה הוא סופרמן שבא לגאול את עולם המדע מחשכת ימי הביניים בה הוא נתון... הוא ממש מרגיש שליחות לבשר את בשורת האמת ולהעיר את הנבערים, משהו כמו תסמונת ירושלים במתכונת חמורה. לכן הוא דוחף את עצמו לכל דיון (שכאמור איננו מבין כלל על מה הוא נסוב) מתוך תחושת שליחות משיחית... זה לא הופך אותו לערס או גס זה הופך אותו לנלעג ולנדחה ובכנות ליבי צר עליו. אני בהחלט מבין את התסכול של כל מי שמנסה לאלפו בינה. זה לא יילך, אפילו לא עם באגר...
 

uzi2

Member
אינני רוצה לנתח אף אחד ברמה הספציפית, אלא רק לדבר על התופעה של טרחנים כפייתיים:
טרחנים כפייתיים, אני מכיר גם ברמה האישית. לפעמים הם מגיעים אלי לפגישה אישית, או מנסים לתאם איתי (או עם קולגות שלי) פגישה אישית. הרבה פעמים הם מצהירים שיש להם תיאוריה שתוביל למהפכה בפיזיקה או בהבנה האנושית. הם בד"כ מגיעים עם ידע או הבנה ברמה של מדע פופולרי, אבל לא יותר. לפעמים גם של תיכון. הרבה פעמים, על אף שמרבית החוקרים דוחים אותם, הם מתעקשים להחתים אותי על טופס שמירת סודיות. בד"כ כזה שגם מנוסח בצורה רעה וכללית מדי. כמובן שאני מסרב. הרבה פעמים יש להם מאפיינים אישיותיים של "נרקיסיסטים פגיעים". (מונח ידוע בפסיכולוגיה: אנשים שמחזיקים מעצמם כמוכשרים בתחומם באופן חריג, ושמתוסכלים מכך שאין מסביבם אף אחד שמסוגל לראות את הגאונות העצומה שלהם). לפעמים זה סתם אנשים שאוהבים לשחק ב-"נדמה לי".
רק לעיתים רחוקות, ולמיטב ידיעתי, רק ברשתות החברתיות המאפשרות אנונימיות, מדובר בטרולים (אנשים שמשתעממים מדיונים רגילים ומנסים לעורר את הדיונים על ידי יצירת פרובוקציות שיכניסו קצת אמוציות שליליות ואקשן לדיונים "היבשים").

יש גם כאלו שסובלים פשוט מתמימות ומנאיביות. הנטייה של מרבית בני האדם היא שברגע שהם מצאו הסבר שעושה להם הגיון, ומסדר להם את הדברים בקמצוץ הידע שהם צברו, הם בטוחים שהם מחזיקים באיזו שהיא אמת. כאלו יש הרבה, אך מרביתם מפגינים צניעות אל מול אנשי מדע. מצד שני, יש ביניהם גם כאלו שאצלם זה מלווה בתחושה שהם חייבים להפיץ את התובנות שלהם כיוון שהם מחזיקים במשהו מהפכני. בגדול, מפגישות שהיו לי עם כמה כאלו, חשוב לציין שכל אחד מהם קצת אחר באופי. חלקם סובלים מנאיביות קיצונית, אך מוכנים גם ללמוד, ועשויים להשתפר ואפילו להפוך לאנשי מדע אמיתיים וטובים. חלקם ימשיכו להיות מתוסכלים מהעדר ההכרה החיצונית בגדולתם, או בגדולת התובנות שלהם.
 
למעלה