עינת דולב הדס
New member
עצוב לי
אני לא מצליחה לנשום.
אני לא גרה בדרום אבל גם אצלנו יש אזעקות, לא המון אבל יש. רב הימים אני יושבת בבית עם ארבת ילדיי.
הם קטנים, הגדול שלי בן 10. אני מפחדת לצאת מהבית שלא תהיה אזעקה ונהיה בחוץ.
אני עסוקה בלתפקד את הבית בלבד, יש נקודות אור. יותר נקי בבית, הכביסה מתנהלת יותר ביעילות, נזכרנו במשחקי קופסא ישנים, עשינו פרוייקטים וסידרנו דברים שמזמן לא נגענו בהם, פתחנו אלבומים ישנים. אבל מתחת לפני השטח העינים רב הזמן רק רוצות לדמוע.
הפחד משתלט...
מאוד קשה לי בימים האלו להיות במחשב ולכתוב אבל הרגשתי צורך לכתוב לכם כי הרגשתי שקצת נטשתי...
סליחה.
אני סומכת עליכם ואני גם רואה שאתם עושים בינתיים עבודה טובה.
תודה. אוהבת אתכם...
אני לא מצליחה לנשום.
אני לא גרה בדרום אבל גם אצלנו יש אזעקות, לא המון אבל יש. רב הימים אני יושבת בבית עם ארבת ילדיי.
הם קטנים, הגדול שלי בן 10. אני מפחדת לצאת מהבית שלא תהיה אזעקה ונהיה בחוץ.
אני עסוקה בלתפקד את הבית בלבד, יש נקודות אור. יותר נקי בבית, הכביסה מתנהלת יותר ביעילות, נזכרנו במשחקי קופסא ישנים, עשינו פרוייקטים וסידרנו דברים שמזמן לא נגענו בהם, פתחנו אלבומים ישנים. אבל מתחת לפני השטח העינים רב הזמן רק רוצות לדמוע.
הפחד משתלט...
מאוד קשה לי בימים האלו להיות במחשב ולכתוב אבל הרגשתי צורך לכתוב לכם כי הרגשתי שקצת נטשתי...
סליחה.
אני סומכת עליכם ואני גם רואה שאתם עושים בינתיים עבודה טובה.
תודה. אוהבת אתכם...