ערב טוב

[seelinewoman]

ערב טוב

שאלה לי אליכם.
אני מכירה את שיטת ביירון קייטי כבר כמה שנים
ואף הייתי במפגש אישי ששחרר אותי ממועקה כלשהי,
והצלחתי להתקדם.
המכשול שלי היה שהבנתי, אולי בטעות, שתמיד תמיד התשובה תהיה:
"האם זה נכון? לא".
ואני תוהה, כדי לוודא אם הבנתי נכון:
האם יכול להיות שאומר משפט, ואז אענה שזה נכון ואני יודעת את זה בוודאות?
אם כן - איך אני ממשיכה מכאן?
אם לא, ואני יודעת שלפעמים זה נכון ולפעמים לא, או תמיד לא,
האם המטרה היא בכל זאת להשתחרר מהתקבעות על כך,
כי זאת צורה של ויכוח עם המציאות והתכחשות למה שיש?
ואם כן, האם זה כך תמיד או שיש נסיבות שבהן אני יכולה לומר
משפט קשה על המציאות הוא יהיה נכון, ואי אפשר להשתחרר ממנו?
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, ותודה לעונים

 

[OrlyAum]

ערב טוב!

התשובה לשאלה הראשונה -"האם זו אמת" היא או כן או לא. ואפשר לקחת את הזמן ולבדוק. כי אם התשובה לשאלה הראשונה היא באמת "כן". באה השאלה השנייה באמת לבדוק:

"האם אני יודעת בוודאות של 100% שזו אמת?" וגם כאן אני בהחלט יכולה לענות בכן-זו החלטה שלי בלבד.

הדבר היחידי שנדרש זה להתחייב לכן או ללא. גם אם עולה ש"אני לא יודעת" "לא בדיוק" "לפעמים"- אז בכל זאת לבחור בין כן ללא. זה חשוב.

ואז באה השאלה השלישית-של: "איך אני מגיבה כשאני מאמינה למחשבה שזה כך (מה שלא יהיה) ובמציאות קורה משהו אחר? מה עובר עלי(ויש שאלות מנחות בכדי להעמיק ולענות ממש בפרוטרוט)

ומי אני (באותו מצב) ללא המחשבה? איך אני שונה?

 

[seelinewoman]

היי, תודה

מה קורה אם אני בוחנת הכל,
ובכל זאת לצערי המציאות היא שכן,
פוגעים בי, נניח.
האם גם אז זה נחשב למחשבה בלבד?
איך מתמודדים עם מציאות כזאת?

 

[GM1988]

אין מציאות ללא סיפור.

מה שמעורר בך תגובה שלילית, זו האמונה בתמונות שאת צופה בהן מתוך השכל.
אני יכול לתאר לך ברגע זה משהו שקרה לי או שלא, ומתוך המילים בלבד תוכלי "לצפות" בכל רצף האירועים שבסיפור, ותאמיני שזה באמת מה שקרה. ואין לך מושג בכלל אם אני מקריא לך קטע מספר, אם אני סתם מדבר או במקרה של סיפור אמיתי, אינך יכולה לדעת בוודאות שזו האמת

המציאות היא מה שקורה עכשיו - ממש ברגע זה את יושבת נגיד וקוראת את התגובה שלי, שותה קפה וכו'...
זו המציאות, זו האמת הרגעית.
תנסי לעשות עם עצמך תרגיל, תשבי מול משהו חי או דומם, ותנסי להתסכל עליו, כמו שהוא.
אחרי שהסתכלת מספיק ובחנת, תשימי לב אם קורה משהו נוסף. אולי יש לך מחשבות כבר על אותו משהו שאת מסתכלת עליו?
נגיד אם זה חתול - האם יש מחשבות עליו? או נגיד זה עץ או שלט מהטלויזיה?

זו הזדמנות לשים לב איך מגיעים סיפורים שמתרחשים באופן נלווה למה שקורה במציאות, ואחר כך תשימי לב איך את מרגישה.
מה מעורר כעס או עצבנות או נינוחות.

 

[seelinewoman]

אתן לך דוגמה:

כבר זמן רב אני טוענת שבבנק שלי עושקים אותי (הרגשה סןבייקטיבית),
מצפצפים על ההוראות שלי ועושים מה שהם רוצים בחשבון שלי
למרות שהתרעתי בפניהם, משום שאני חייבת להם הרבה כסף.
ביום חמישי גיליתי שהפרו הוראת קבע שלי לשכ"ד ובמקום להפסיק אחרי שנה,
כמו שאמרתי להם מההתחלה, הם המשיכו והורידו לי אלפי שקלים ללא הרשאה,
מה שמצטרף לכך שלא כיבדו הוראת קבע שלי להפסיק להפקיד בתכנית חיסכון קיקיונית,
מה שמצטרף לעוד כמה התנהלויות תמוהות ולא ברורות שלהם.
המציאות כאן ברורה - הם עשו מה שהם רוצים ולא מה שאני רוצה.
אני רותחת מזעם.
איך אני חיה עם זה ואיזו חקירה אני יכולה לעשות?

 

[GM1988]

ככה:

בבנק מצפצפים על ההוראות שלך, זה 1.
הם מורידים אלפי שקלים ללא הרשאה, זה 2.
הם לא מכבדים אותך, זה 3.
הם עושים מה שהם רוצים, זה 4.

מה הדבר הכי נורא שקורה בזה הרגע שבו מהבנק מורידים לך כסף מהחשבון?
את מספרת שבבנק לא נשמעים להוראות שלך, מושכים אלפי שקלים ללא הרשאה ועושים מה שבא להם.
כתבת שאת חייבת לבנק הרבה כסף, ז"א שבזמנו הלוואת סכום שבו השתמשת, והיום הבנק משתמש בכסף בחשבון שלך למימוש הפעולות שלו, כי לא החזרת להם עדיין. האם זה מותיר אותם בחוסר כבוד מולך?
ממה שאני רואה, את פעלת בדרך הנכונה לך עם ההלוואה מהם, והם פועלים בדרך הנכונה בחשבון ממך.

שאלה נוספת: "אני זקוקה לכסף שמורידים ממני" - האם את בוודאות יודעת שזו האמת שאת צריכה את הכסף שלא קיים בחשבון שלך אחרי שהורידו אותו בבנק?

 

[seelinewoman]

לא, צר לי. עובדתית יש פה כמה שגיאות

וזה לא נכון.
כנראה שלא לכל דבר השיטה מתאימה.
אבל תודה על המאמץ והניסיון.
אני מעריכה את זה

 

[GM1988]

איפה השגיאות, בואי נסתכל עליהן.

השיטה לא מתאימה למי שלא צריך אותה, מסכים.
אם אני רוצה חופש, אני בוחר לחקור. אם אני רוצה טרור, אני לא אחקור.
אם אני רוצה שיעבוד, זה יעבוד. ואם לא, אז לא.

 

[seelinewoman]

תשובתי:

מילותיך:
"מה הדבר הכי נורא שקורה בזה הרגע שבו מהבנק מורידים לך כסף מהחשבון?
את מספרת שבבנק לא נשמעים להוראות שלך, מושכים אלפי שקלים ללא הרשאה ועושים מה שבא להם.
כתבת שאת חייבת לבנק הרבה כסף, ז"א שבזמנו הלוואת סכום שבו השתמשת, והיום הבנק משתמש בכסף
בחשבון שלך למימוש הפעולות שלו, כי לא החזרת להם עדיין. האם זה מותיר אותם בחוסר כבוד מולך?
ממה שאני רואה, את פעלת בדרך הנכונה לך עם ההלוואה מהם, והם פועלים בדרך הנכונה בחשבון ממך.

שאלה נוספת: "אני זקוקה לכסף שמורידים ממני" - האם את בוודאות יודעת שזו האמת שאת צריכה את הכסף שלא קיים בחשבון שלך אחרי שהורידו אותו בבנק?"

הטעויות:
הבנק לא משתמש בחשבון שלי לכבד את ההלוואות שלו.
אני מחזירה את ההלוואות בלי קשר.
ההלוואות יורדות כל חודש כסדרן.
אני מחדשת כל שנה הוראת קבע לשכ"ד.
השנה לא חידשתי.
כבר חודשיים הם ממשיכים להוריד לי את הוראת הקבע למרות שלא חידשתי אותה.
הם שגו, והם מחפשים כעת דרך לפצות אותי.
מסקנה: טעות שלהם.
אם זה היה חד פעמי, ניחא.
אבל זה מצטרף לעוד שתי "טעויות" שלהם שבהן השתמשתי בשירות ללקוח שלהם
כדי לתת הוראות שלא כובדו, וגרמו נזק לי, ורווח להם, למרות שהתרעתי בפניהם
שהם גורמים לי נזק ואני מבקשת בכל לשון של בקשה שיצמצמו את העלויות הלא מוצדקות שהם לוקחים ממני.
אם אתה רוצה לומר שלפעול בדרך הנכונה להם היא לקחת המלקוח גם לא הרשאה
כי זה מגדיל את הרווחים שלהם - אין לי מה להתווכח עם המציאות הזאת, שהיא שלהם
והם כופים אותה עליי.
אני אחרי שתי שיחות נזעמות שם אנשים בבנק, והוכחתי להם שהם שגו ופגעו בי,
אחרת לא היו יוצאים מגדרם כעת לנסות לפצות אותי.
ברור שהתחושה שלי קשה מאד כעת
הרי לקחתי אחריות על חובותיי ואני מחזירה אותם בפריסה שנקבעה מראש מבלי להתחמק,
ואף פרעתי הבוקר שתי הלוואות, כך שאין מה לבוא אליי בטענות.
העניין הוא שלמציאות הקשה גם כך שגובה ממני סכומים גבוהים מדי, וזה בהחלט סובייקטיבי, מסכימה,
נלווית תחושה קשה של הפקר. וזה בדיוק מה שאמרתי למנהלת הבנק.

אני לא מתווכחת כעת עם מדיניות העמלות הרצחנית והעושקת שבנק ישראל מתיר לכל הבנקים במדינה.
זה לא מה שאני באה לתקן כאן.
אני אומרת: טלו קורה מבין עיניכם.
טעיתם ואני משלמת על כך.
העניין הוא שאני טוענת שהטעות לא נעשתה בתום לב.

ואולי בעצם את המשפט הזה צריך לחקור:
הבנק פוגע בי במזיד.
האם זה נכון? נכון להיום, לחלוטין.
איך ארגיש ללא המחשבה הזאת? פראיירית על שאני סולחת להם.
וברו שיש כאן בעיה, אבל היא נשענת על מציאות, על עובדות מוחשיות.
אני מוכנה להמשיך מכאן, כי בכל מקרה אני חושבת
שבחקירה הזאת שאלתי את עצמי שאלות והתקדמתי,
אז תודה רבה מקרב לב כבר בשלב זה.
אם יש לך כוח ועניין, אשמח לשמוע מה עוד.
אם לא, תודה על הדרך שעשינו יחד עד כה

 

[GM1988]

אני מבין.

אני מבין את הסערה שמשתוללת בך כרגע, ועדיין, מה המקום שהכי פגע בך מהם?

 

[seelinewoman]

מה שפגע בי הכי הרבה

זה שהם יודעים כמה מאמצים אני עושה כדי להחזיר חובות,
ולא זו בלבד שהם לא הולכים לקראתי כפי שהבטיחו,
אלא הם עדיין מערימים עליי קשיים ומכשילים אותי.
אני לא מאלה שמאמינים בסיזיפוס.
יש בעיה - מתכננים דרך ופותרים אותה, במיוחד כשמדובר בכסף.
כסף זה יותר זול מבריאות.
אבל כרגע הם עולים לי בבריאות, וקשה לי לחיות עם המחשבה
שאו שמישהו התרשל שם בתפקידו, או שהשרירותיות
שבה מתייחסים לחיים של אנשים לא מזיזה להם.
תום לב אין שם, זה בוודאות, משום שאם אתה
מסב את תשומת לב הבנק יותר מפעם אחת,
הם כבר אמורים להשגיח בשבע עיניים.

 

[GM1988]

אלה מחשבות, לא מחשבה.

זה לעתים גם קשה להתעכב על מחשבה אחת, כי רצות עוד ועוד כאלה שרוצות תשומת לב, וככל שאת יותר מבלה זמן עם המחשבות האחרות, את לא תראי את הדרך לשחרר אחת מהן.

*הם יודעים כמה מאמצים אני עושה להחזיר חובות".
*"הם לא הולכים לקראתי כפי שהבטיחו".

בא לך להתחיל באחד מהמשפטים האלה ולחקור אותו ?

 

[GM1988]

ביום יום

רצות לנו עשרות מחשבות על כל מיני נושאים, זיכרונות וביניהם דברים שמציקים גם, ובאמצעות החקירה אנחנו עוצרים את הריצה הזו והופכים לישיבה מדיטטיבית לחלוטין, ומשם חודרים אל עומק הדבר שנאחז במחשבה.
ככה לאט לאט זה הופך לפירוק של הקונספט, של ההבנה, והופך למרחב פתוח שמאפשר להביט מעבר לסיפור, מעבר לתמונות שמוצגות על ידי השכל, ובמצב כזה אפשר להבחין במה שקורה עכשיו. ממש עכשיו.

בודאי שהמקום השופט שהתרגלנו אליו הוא המקום הנוח לחזור אליו ולחוות מתחים וכעסים ולהגיד מי צודק, למה, כמה ואיך.
השאלה עד כמה זה מביא סיפוק פנימי, כי עד היום לא מצאתי אדם שאמר שמתחים וכעסים הביאו הנאה, אלא אם כן היה מדובר במשהו רגעי מזויף ומושלה שתורגם להנאה, וזה לחלוטין לא היה זה.

ובכן יקירה, אני הצעתי לך את האפשרויות שראיתי לנכון מתוך המשפטים שכתבת, ואם תרצי משהו אחר, את מוזמנת להציע מהדברים שאפשר לשים תחת חקירה. וכל מה שתבחרי לנכון.

עד אז... אני מברך אותנו בערב מקסים ואוהב

 

[seelinewoman]

תודה

אני באמת צריכה לסנן ולהעביר את זה כמה שלבים.

 

[GM1988]

הוויכוח הוא:

"הבנק אמור להפסיק להוריד ממני כספים"

- ומה קורה במציאות? הוא מוריד.
המשיכי: האם את יודעת בוודאות שזו האמת שהבנק לא אמור להוריד ממך כספים?

 

[seelinewoman]

ברור שאני יודעת בוודאות

הוראת הקבע היא לשנה, והם פקששו
ולא הגבילו את זה אצלם, ולא משנה מי החליט כך.
העובדה היא שהם המשיכו להוריד כספים.
מכל מקום, אשחרר את זה, ותודה על השיחה

 

[GM1988]

העבודה לא עובדת ללא התשובות שלך.

והתשובות הן ב"כן" או "לא".
אם את ממשיכה בכל שאלה להוסיף עוד ועוד מחשבות במקביל, את לא עושה את העבודה. את מצדיקה את המיינד ואת הסיפור ומעצימה את הקיום שלו, זה מה שקורה.

בהצלחה!

 

[seelinewoman]

המלקוח גם לא הרשאה=לקחת מלקוח ללא הרשאה

 

[OrlyAum]

אסור לקחת מלקוח ללא הרשאה-אבל

מה קורה במציאות?

במציאות הם עשו את זה ועוד איך...

ואז איך אנחנו מגיבים כשאנחנו מאמינים לזה שאסור וזה בכל זאת נעשה-

פה הוויכוח-פה מה שמציק לנו. וכשאנחנו חוקרים את המחשבה הזו דרך 4 השאלות וההיפוכים אנחנו יוצאים מהחקירה אחרים. מה שלא אומר שאנחנו לא מטפלים המה שצריך לטפל ההפך.

קייטי אומרת:

"אנחנו סובלים רק כשאנו מאמינים במחשבה שמתווכחת עם מה שיש. כשההכרה צלולה לגמרי, מה שיש הוא מה שאנחנו
רוצים. אם אתם רוצים שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא, אם תשימו לב, תיווכחו שמחשבות כאלה חולפות במוחכם
עשרות פעמים ביום. "אנשים צריכים להיות נחמדים יותר." "ילדים צריכים להתנהג יפה." "בעלי/אשתי, צריכים להסכים
איתי." "אני צריכה להיות רזה/יפה/מצליחה יותר." מחשבות אלה הן ביטויים שונים לרצון שהמציאות תהיה שונה ממה
שהיא. אתם צודקים, זה נשמע מדכא. כל מתח שאנחנו חשים הוא תוצאה של הוויכוח עם מה שיש. אנשים שאינם מכירים את "העבודה" אומרים לי לעתים קרובות, "אבל אם אפסיק להתווכח עם המציאות אאבד מכוחי. אם אקבל את המציאות, אהפוך לאדם פסיבי. אולי אפילו אאבד את הרצון לפעול." אני עונה להם בשאלה: "האם אתם יודעים בוודאות שזה נכון?" מה מחזק יותר: "הלוואי שלא היו מפטרים אותי," או "פיטרו אותי; מה אני יכול/ה לעשות עכשיו בנדון?"
"העבודה" מגלה, שהדבר שלדעתך לא היה צריך לקרות, כן היה צריך לקרות. הוא היה צריך לקרות כי הוא קרה, ושום
מחשבה לא תשנה זאת. אין זה אומר שעליך למחול על כך או להסכים לכך. פירוש הדבר שביכולתכם לראות דברים
בלי להתנגד אליהם, וללא הבלבול שהמאבק הפנימי שלכם יוצר. איש אינו רוצה שהילדים שלו יחלו, איש אינו רוצה
להיות מעורב בתאונת-דרכים, אך כשדברים כאלה קורים, כיצד יוכל להועיל ויכוח נפשי איתם? אנחנו יודעים שהוא לא
יועיל, ובכל זאת רוב האנשים ממשיכים אותו, כיוון שאינם יודעים כיצד להפסיקו. אני אוהבת את מה שיש לא משום שאני אדם רוחני, אלא כיוון שכואב לי כשאני מתווכחת עם המציאות. אנו יודעים שהמציאות טובה בדיוק כפי שהיא, כי כאשר אנו מתווכחים
איתה, אנו חווים מתח ותסכול. אנחנו לא מרגישים נוחות או איזון. כשמפסיקים להתנגד למציאות, פעולותינו נעשות
פשוטות, זורמות, נעימות ונטולות פחד.

 

[OrlyAum]

פוגעים בי

וההיפוך-
אני פוגעת בעצמי


נניח שהבנק לא בסדר-ויחד עם זאת זה העסק שלו (לצורך העבודה בלבד)-ולטפל בו טיפלת יפה ונאמר שהפגיעה של הבנק קרתה פעמיים או אפילו יותר פעמים---אבל כמה פעמים שחזרת את את הפגיעה הזו במחשבות? וכמה כאב חשת בכל פעם כזו?

זו הכוונה-לראות איפה הם נגמרים איפה את מתחילה- והאם את יכולה בינך לבינך לסיים את הסבל הזה מהמחשבות שחוזרות ואומרות שהם עשקו אותך.

מה שלא אומר שלא תטפלי בעניין. חשוב לחקור ולהבין את הכאבים והתסכולים שאנחנו גורמים לעצמנו בדרך. ולהשתחרר מהם-זו מטרת העבודה.