ערב יום הזכרון לחללי צה"ל ...

m i t a l y

New member
ערב יום הזכרון לחללי צה"ל ... ../images/Emo16.gif

ולנפגעי פעולות האיבה...
יום עצוב מאוד בארצנו. בתי השנה עלתה לכיתה א'. מהגיל הזה, כל שנה, לוקחים את ילדינו ועולים לפינת הזכרון. שם יש אנדרטה גדולה ויפה אשר חקוקים בה שמות הנופלים במלחמות ישראל. הפינה מוארת באורות המכוונים אל הפרחים, אנו שרים את השירים אשר מתאימים ליום זה ומוקראים קטעי זמרה וזכרון... לאחר מכן, יורדים חזרה לישוב (האנדרטה נמצאת ביער) ומתאספים באולם התרבות. שם אנו מתייחדים עם הנופלים ועם משפחותיהם, כל אחד באופן אישי - מי הוא, מי הוא היה, מאיזו ארץ הוא עלה, מה הוא אהב לשמוע והיכן הוא עבד... אחד הטקסים היפים והמרגשים ביותר בשנה... אבל... דווקא השנה... בעלול שלי לא יהיה איתי. הוא נמצא עם ילדיו (היותר גדולים) במקום מגוריהם בגלל תסבוכת משפחתית...
ואני? אני נשארת בבית עם ילדתי הקטנטונת וכנראה אראה איזשהי תכנית מתאימה ליום זה בטמבלוויזיה... אתייחד עם הנופלים ועם משפחותיהם בליבי... יום הזכרון לחללי צה"ל יום עצוב... איך האירוע מתקיים/מצויין אצלכם?
 

49צהוב

New member
לזכרם של אלו שנפלו על הגנת המולדת

לזכרם של רעי שמעון וגלעד בני כתתי
 

triorio

New member
לזכרם../images/Emo16.gif

לזכרו של שי ידיד טוב וחבר כיתה
. מאז שאני אמא אנחנו לא הולכים לטקסים, כי זה בעייתי. אז אנחנו יושבים וצופים בטלוויזיה. לפעמים אני לא מסוגלת לראות ושומעת בשקט באוזניות מוזיקה ששי אהב במיוחד, כי אני יודעת שזה מה שהוא היה רוצה עכשיו שיקרה. יהי זכרו ברוך.
 

החתולית

New member
זוכרת

את חגי מקור ואת ערן לויטין, את גדי לוי ואת דני ברזילאי. כמו בכל שנה, זוכרת בדרך הפרטית שלי - על-ידי השתתפות או עריכת טקס יום הזכרון בקיבוץ. בשנתיים האחרונות, לעריכת הטקס יש חשיבות ומשמעות יותר גדולות ומיוחדות עבורי. אני מוצאת עצמי מקדישה יותר זמן ומאמץ בחיפוש ובחירת טקסטים, עיצוב הבמה וכו'. השנה, בפעם הראשונה מזה שנים רבות, נחנקתי בעת קריאת טקסט של יורם קניוק שהיתה לו משמעות אישית מאד עבורי. כמדי שנה, אני זוכרת, והשנה - כואב יותר.
 
לזיכרו של רון טל ז"ל

אני הימשכתי ליחיות ברגע שליבך נדם והזמן נחלק למה שאחרי ומה שלמותך קדם. ובאותו רגע נורא שהזמן עצר וקפא היבטתי בלי לדעת בשעון וניפרדתי לנצח ממך רון. כל יום שעבר אתה במקומך נישאר ואני ממשיכה בחיי נישאתי לאחר ואני כבר מגדלת את ילדי. חלפו 18 שנים (אני מחייכת בכאב הרי זה ח"י בגימטריה של המילים) ואתה הקיץ לא תחגוג ארבעים. אתה שם למעלה שרואה ושומע אתה שאת צפונות הלב יודע הקל את כאבי שעודנו קיים ואותך רון לא אשכח לעולם.
 
למעלה