עריקה וצריכה עזרה נפשית דחופה
ב17.10.09 ברחתי מהבסיס בגלל שלא יכולתי יותר להימצא שם. אני 3 חודש ההיתי בצבא וחודשיים מהם בבסיס הזה, כרגע אני כבר כמעט חודשיים בבית עריקה. לא יכולה יותר להיות שם, פשוט לא מסוגלת לראות את המפקד שלי שבכלל חושב שאני עושה את עצמי בקשר למצב הנפשי שלי. כשאמרתי לו שכבר יש לי נטיות להתאבדות הוא אמר לי "למה את אומרת את זה לי?!" וחזר על זה כמה פעמים. אז כבר בכלל לא ידעתי מה לעשות. (לפני העריקות) רק כשהגעתי לבסיס בשבוע הראשון ראיתי את הקבנית כי לא יכולתי לישון ולאכול שם, אני פשוט בדיכאון מעצם העובדה שאני לא ישנה בבית, לא יכולה לישון במקום אחר, לא יכולה להסתגל לבסיס סגור לא יכולה אני בדיכאון שאני כבר חודשיים בבית ועדיין לא יכולה לצאת ממנו. ההיתי אצל הקבנית פעם אחת זאת היתה פגישת הכרות שלא שינתה שום דבר. פעם שניה כשבאתי היא שלחה אותי לקבן אחר כי היא היתה צריכה לצאת מהבסיס לאיזה אירוע משפחתי והלכתי לקבן אחר שבכלל לא הבין על מה אני מדברת. ואמר שיקבע לי תור עם הקבנית שההיתי אצלה למחרת. כמובן שזה לא קרה. וקבעתי את התור לבד שהיה לעוד חודש וכמה ימים היו לי שיחות עם הסגן מפקד בסיס והקשל"ח שהבטיחו לי לעזור להקדים את התור אך דבר לא נעשה. כולם חושבים שאני עושה את עצמי. לא יכולתי להיות שם פשוט נשברתי ונסעתי להוציא גימלים הצלחתי להוציא דיי הרבה ככה שימשך הזמן עד לקבנית, עד שהמפקד שלי אמר לי לעלות לבסיס למרות הגימלים שקיבלתי, לא עליתי. ואז נישאר עוד בידיוק שבוע עד לתור שלי לקבנית, חזרתי מהגימלים בגלל שהמפקד שלי התחיל לאיים עלי שאני יעלה בכל מיקרה גם אם יש לי גימלים אחרת הוא מקבל את זה כניפקדות. חזרתי לבסיס ובאמת ההיתי חולה הוא הכריח אותי ללכת למטבח לחליף מישהי כשעדיין לא ההיתי שם פעם אחת אפילו בגלל המלצות הקבנית, כשהיה לי חום ומצבי גרוע ביותר ולא היה רופא בבסיס שיראה אותי, לא עיניין אותו שום דבר רק לדפוק אותי על כל דבר אפשרי. אין לי עם מי לדבר. אין לי למי לפנות. לא יכולתי להירדם שם בלילה וגם לא אכלתי שום דבר כל השבועות שההיתי נימצאת בבסיס.. אני פשוט בדיכאון עד עכשיו כי אני חייבת עזרה דחוף ואין לי למי לפנות כי אני כבר עריקה. אני מעדיפה למות מאשר לחזור למקום הזה. ועכשיו אני ניכנסתי יותר לדיכאון כי אני כבר עריקה ויצטרך ללכת לכלא שזה עוד יותר גרוע מהבסיס אבל פשוט לא היתה לי ברירה אחרת אף אחד לא הקשיב לי שם. בימים האחרונים בבית אני לא יכולה להרדם כל כך רע לי שאני לא יודעת למי לפנות. בבקשה תעזרו לי אני לא יודעת מה לעשות!! אני חייבת לראות עזרה נפשית. איפה אני יכולה לפנות בשביל לראות עזרה כשאני עריקה? אני יכולה בכלל לראות קבן? אם כן אז איפה? אני לא יכולה יותר מה לעשות תעזרו ליייי בבקשה.
ב17.10.09 ברחתי מהבסיס בגלל שלא יכולתי יותר להימצא שם. אני 3 חודש ההיתי בצבא וחודשיים מהם בבסיס הזה, כרגע אני כבר כמעט חודשיים בבית עריקה. לא יכולה יותר להיות שם, פשוט לא מסוגלת לראות את המפקד שלי שבכלל חושב שאני עושה את עצמי בקשר למצב הנפשי שלי. כשאמרתי לו שכבר יש לי נטיות להתאבדות הוא אמר לי "למה את אומרת את זה לי?!" וחזר על זה כמה פעמים. אז כבר בכלל לא ידעתי מה לעשות. (לפני העריקות) רק כשהגעתי לבסיס בשבוע הראשון ראיתי את הקבנית כי לא יכולתי לישון ולאכול שם, אני פשוט בדיכאון מעצם העובדה שאני לא ישנה בבית, לא יכולה לישון במקום אחר, לא יכולה להסתגל לבסיס סגור לא יכולה אני בדיכאון שאני כבר חודשיים בבית ועדיין לא יכולה לצאת ממנו. ההיתי אצל הקבנית פעם אחת זאת היתה פגישת הכרות שלא שינתה שום דבר. פעם שניה כשבאתי היא שלחה אותי לקבן אחר כי היא היתה צריכה לצאת מהבסיס לאיזה אירוע משפחתי והלכתי לקבן אחר שבכלל לא הבין על מה אני מדברת. ואמר שיקבע לי תור עם הקבנית שההיתי אצלה למחרת. כמובן שזה לא קרה. וקבעתי את התור לבד שהיה לעוד חודש וכמה ימים היו לי שיחות עם הסגן מפקד בסיס והקשל"ח שהבטיחו לי לעזור להקדים את התור אך דבר לא נעשה. כולם חושבים שאני עושה את עצמי. לא יכולתי להיות שם פשוט נשברתי ונסעתי להוציא גימלים הצלחתי להוציא דיי הרבה ככה שימשך הזמן עד לקבנית, עד שהמפקד שלי אמר לי לעלות לבסיס למרות הגימלים שקיבלתי, לא עליתי. ואז נישאר עוד בידיוק שבוע עד לתור שלי לקבנית, חזרתי מהגימלים בגלל שהמפקד שלי התחיל לאיים עלי שאני יעלה בכל מיקרה גם אם יש לי גימלים אחרת הוא מקבל את זה כניפקדות. חזרתי לבסיס ובאמת ההיתי חולה הוא הכריח אותי ללכת למטבח לחליף מישהי כשעדיין לא ההיתי שם פעם אחת אפילו בגלל המלצות הקבנית, כשהיה לי חום ומצבי גרוע ביותר ולא היה רופא בבסיס שיראה אותי, לא עיניין אותו שום דבר רק לדפוק אותי על כל דבר אפשרי. אין לי עם מי לדבר. אין לי למי לפנות. לא יכולתי להירדם שם בלילה וגם לא אכלתי שום דבר כל השבועות שההיתי נימצאת בבסיס.. אני פשוט בדיכאון עד עכשיו כי אני חייבת עזרה דחוף ואין לי למי לפנות כי אני כבר עריקה. אני מעדיפה למות מאשר לחזור למקום הזה. ועכשיו אני ניכנסתי יותר לדיכאון כי אני כבר עריקה ויצטרך ללכת לכלא שזה עוד יותר גרוע מהבסיס אבל פשוט לא היתה לי ברירה אחרת אף אחד לא הקשיב לי שם. בימים האחרונים בבית אני לא יכולה להרדם כל כך רע לי שאני לא יודעת למי לפנות. בבקשה תעזרו לי אני לא יודעת מה לעשות!! אני חייבת לראות עזרה נפשית. איפה אני יכולה לפנות בשביל לראות עזרה כשאני עריקה? אני יכולה בכלל לראות קבן? אם כן אז איפה? אני לא יכולה יותר מה לעשות תעזרו ליייי בבקשה.
