עת הזמיר הגיע

[lexigali]

עת הזמיר הגיע

מדוע "הגיע" ולא "הגיעה"?

אלא אם "עת" כאן הוא תה"פ, ולפי כל הפירושים שראיתי - הוא לא.

ו"עת" כש"ע - לא ראיתי התיחסות בשום מקום לאפשרות זו"נ.

 

[sailor]

יש לפסוק פרשנות רחבה

אחת האפשרויות: עת "הזמיר הגיע" = זמן הגעת הזמיר.
שלל אפשרויות שם https://www.safa-ivrit.org/writers/etsion/zamir.php

 

[איתי שלר]

שלוש אפשרויות:

1. "עת" בתנ"ך היא גם זכר. בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם (יחזקאל ז, ז), לְעִתִּים מְזֻמָּנִים (עזרא פרק י' וגם נחמיה פרק י').
2. צורת סמיכות כשהסומך הוא פסוקית אסינדטית. עת הזמיר הגיע= עת שבה הזמיר הגיע. כפי ששְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה (תהלים צ, טז) = השנים שבהם ראינו רעה.
3. גררה בעקבות הסומך. עת הזמיר הגיע = עת הזמיר הגיעה, כמו מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה (מלכים א, א, מא) במקום קול הקריה הקריה הומֶה.

 

[איתי שלר]

תיקון: שבהם>שבהן. הקריה הקריה - הכפלה מיותרת.

 

[הדיוט גמור]

בָּעֵת הַהִוא

במרבית המופעים של הביטוי "בעת ההיא" כתוב "בָּעֵת הַהִוא", מה שמלמד עם בלבול בזהות המינית כבר בעת ההיא/וא...
מה שמעניין יותר הוא שרובנו חושבים שהפסוק מדבר על ציפור השיר הידועה, בעוד שככל הנראה לא לכך התכוון המשורר, כמפורט במאמר שהביא המלח

 

[איתי שלר]

זה

לא מעיד על כך.
ברוב הגדול של מופעי המילה 'היא' בחמשת חומשי התורה, הכתיב הוא "הִוא". גם שלא בצירוף למילה "עת", וגם במקרים שמדובר ללא כל ספק בנקבה ("כי הִוא היתה אם כל חי").

 

[הדיוט גמור]

ידוע לך מה ההסבר לכך?

 

[ישראלי75]

הערת הדיוט (וסליחה שאני משתמש בכינוי

שלך, אם כי לא בשלמותו....חחחח)
נראה לי שהואין ומדובר בכתבי יד ובעט סופר, היו"ד "התארכה" או נראתה כארוכה יותר ודמתה לאות וי"ו.
כאמור, השערה, גם אם מופרכת לא מעט....

 

[איתי שלר]

השערה בלתי אפשרית

זכור שהתורה הועתקה במשך דורות בכתב העברי הקדום שבו ההבדל בין יו״ד ובין וי״ו גדול מאוד. וכשהכתיבה עברה כולה לכתב האשורי, כבר היו ככל הנראה עותקים רבים של המקרא ושגיאה גורפת של הארכת היו״ד כבר לא היתה אפשרית. כמו כן העובדה שהשימוש הוי״ו במקום ביו״ד דווקא במילה מסוימת מצביע על כך שאין מדובר בשגיאת העתקה.

 

[איתי שלר]

קראתי על כך

אבל עד כה לא נתקלתי בהשערה משכנעת.

 

[אבל השם שרציתי תפו]

הוא/ היא -משורש הו"א. ההבדלה הגרפית מאוחרת

 

[איתי שלר]

כלומר?

בתחילה ההבדל בין הוא והיא לא בא לידי ביטוי בכתב?
מה הסיבה לכך? מדוע נשמר רק במילה "הוא"? האם יש לכך תימוכין?


תודה,

 

[אבל השם שרציתי תפו]

"ואם ככה את עשה לי" במדבר יא15

"נער בתולה מארשה לאיש" דברים כב23. תוסיף לזה שמינם של שמות לא מוגדר במקרא ב-100% בניגוד ללשון זמננו.

מחילה, אבל אין לי תימוכין אני כותב את מה שאני רואה והדמיון של כינוי הגוף הוא לשורש הו"א ובנוסף אמונתי שמאחורי כינויי הגוף למדבר ונוכח מסתתר שורש דו עיצורי א.נ שמשמעותו "היה נמצא בזמן או במקום" -מתירים לי לחשוב כי כינויי הגוף במקורם היו כעין פעלי עזר וכפי שההבדל בין אנתָ ל- אנתִ התבטא בתנועה כך גם הוא>היא.

 

[איתי שלר]

נער בתולה - ללא אם קריאה

אבל היכן מצאנו וי"ו מסמנת תנועת i ?

 

[אהרן כהן]

לאיתי שלום. הולך קסם אחר ניתוחיך. נא הסבר :

1. מהי פסוקית אסינדטית ? ומהו פירוש המילה אסינדטי ?

מהי כררה בעקבות הסומך ?

תודה

 

[איתי שלר]

שלום אהרן,

1. פסוקית אסינדטית היא פסוקית הבאה ללא מילת זיקה (ללא "ש...", ללא "אשר" וכיו"ב).
היום משתמשים בפסוקית אסינדטית כדי להגביה את המשלב "הבית בו גרתי היה גבוה" במקום "הבית שבו גרתי היה גבוה". (כידוע, המתקנים העומדים על משמר הלשון מתנגדים לפסוקית אסינדטית שכזו, השונה מהפסוקיות האסינדטיות שבתנ"ך).
בצירופי סמיכות בתנ"ך, הסומך יכול להיות לא רק שם עצם אלא גם פסוקית ("מְקום אשר דבר המלך ודתו מגיע", בִּמְקוֹם אשר יֵאָמֵר להם לא עמי אתם"), בצירופי סמיכות בתנ"ך באה לעתים פסוקית אסינדטית: "תחילת דִּבֵּר ה' בהושע", "קרית "חָנָה דָוִד", "יֹאבד יום אִוָּלד בו", "בארץ לא עבר בה איש" ועוד. אף את פסוק הראשון בתנ"ך, מבארים רש"י ואחרים כסמיכות לפסוקית אסינדטית לפסוקית (בראשית - נסמך. אמנם נראה שחלוקת הפסוקים והטעמים לא תואמת פרשנות זו).
2. גררה (או גרירה) היא השפעה של מילה על מילה סמוכה, השפעה כזו יכולה להיות בצורה, במין או במספר.
דוגמאות לגררה תוכל לראות בקישור המצורף (ויקיפדיה):
http://he.wikipedia.org/wiki/גרירה_(%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA)

בדוגמא שהזכרתי, וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה, ייתכן שהשימוש בגררה בא לבטא את ההתרגשות והחרדה שבה נשאלה השאלה, שהרי מצבי לחץ גוררים משפטים לא מתוכננים, שבהם הגררה מצויה.

 

[אהרן כהן]

מודה לך על ההשקעה הניכרת בתשובתך !!

 

[איתי שלר]

על לא דבר. בשמחה.

 

[lexigali]

תודה לכם.