melancholy man
New member
פורום פסייח, על שום מה ולמה?
שלום לכולם, כתבתי כמה מילים על נושא הפורום והפורום בכלל, אתם מוזמנים להגיב ולעזור לגבש את מהות הפורום. פסיכדליה היא תופעה חברתית תרבותית שמעמידה את החופש, השמחה וחקירת הנפש (באמצעים כימיים ואחרים) במרכזה, היא מעולם לא הייתה תפישת עולם ממוסדת או בעלת ערכים כתובים כלשהם, למרות זאת, מדובר בתפישת עולם שחייה לצד המיינסטרים של התרבות ב 50 השנים האחרונות ואף זכתה לפריחה קצרה באמצע שנות השישים (אז נדמה היה שהיא הופכת למיינסטרים של התרבות האמריקאית לפחות) ועד ימנו היא מתקיימת בצורות כאלו או אחרות בתרבות, באומנות ובחברה, הפורום יעסוק בראשיתה של התרבות הזו, בביטויה התרבותיים (בתחומי החברה והפוליטיקה) והאומנותיים השונים (בעיקר במוסיקה, בספרות ובקולנוע ובאופנה) וכן בביטויים השונים שלה בתרבות של היום (מוסיקת טראנס, רוק ניאו פסיכדלי, תרבות הניו אייג', אנרכיזם פוליטי ועוד). נכון להיום, ישנם מקומות ברשת בהם אפשר לדבר באופן נקודתי על המוסיקה של התקופה על הקולנוע או הספרות (כמעט ולא) ואולי גם על התרבות אולם אין בשום מקום ברשת מקום אמיתי לדבר על התופעה, הפורום יהווה נקודת מפגש למי שזוכר את שיאה של התקופה ורוצה לדבר עליה ומי שמושפע מערכיה גם בימים אלו. לפסיכדליה יש תדמית הקושרת אותה עם שימוש בסמים, בשעה שזה אכן היה המצב בשנות השישים, הפורום יקפיד שלא להטיף לשימוש בסמים לא חוקיים ואפילו ההיפך מכך, להראות כיצד ניתן להנות מאומנות פסיכדלית ואף ליצור אומנות כזו מבלי להזדקק לסמים בכלל ולסמי הזיה בפרט. אז מה זה פסיכדליה? פסיכדליה היא תופעה חברתית ששורשיה עם זרם הביט בשירה ובספרות בשנות החמישים, ה"ביטניקים" כפי שקראו להם, היו משוררים ששאפו לשבור את מוסכמות השירה הלירית והספרות של אותם שנים, מקור שמם הוא מהניסיון לכתוב שירה ופרוזה שבבסיסה עומד הקצב (ביט). הביטניקים היו קבוצה ספרותית זניחה לולא היו מהווים מקור השראה להיפים ולתרבות הפולק והרוק אנד רול של שנות השישים. בשנות השישים עברה החברה המערבית את המהפכה המשמעותית ביותר שלה, כאשר דור שלם של צעירים שאף להתנתק מהשמרנות של אבותיו וליצור עולם חדש טוב ושוויוני יותר, לצעירים אלו, קראו "היפים" תוך שיבוש שמה של התנועה החברתית שהקים אבי הופמן אחד ממנהיגי התנועה נגד המלחמה (לתנועה שלו קראו yappies). "ההיפים" היו היוצרים והקהל של כמעט כל האומנות שנוצרה בשנות השישים, החל מהרוק אנד רול שעבר מהפכה של ממש בשנים אלו דרך הקולנוע בו קבוצה גדולה של יוצרים שברו את המבנה הקלאסי של הקולנוע ההוליוודי של האולפנים הגדולים ונתנו דרור ליצירה אישית מורכבת יותר מבחינת הצילום והביטוי האישי ועד ליצירות ספרותיות הזיות של יוצרים כמו קן קיזי או המשורר אלאן גינזבורג. לא ניתן לדבר על פסיכדליה ללא התייחסות לשני גורמים מרכזיים, המחאה נגד המלחמה והשימוש בסמים. אווירת החופש והשמחה של הפסיכדליה הגיעה לשיאה ככל שהתנועה נגד מלחמת ויטנאם והתנועות השונות לזכויות האדם יוצרים פסיכדליים מתחומים שונים השתלבו בתנועות אלו ועזרו ליצור תמיכה בנושאים אלו, ההתנגדות למלחמה (בין אם מדובר במלחמת ויטנאם באופן ספציפי ובין בפציפיזם באופן כללי, נושא שרלוונטי לחיינו גם היום) והמלחמה למען שיוון וזכויות האזרח של נשים ומיעוטים הפכו לחלק מהתנועה הזו בעיקר בארה"ב אבל לא רק (אחד הביטויים שלה היה למשל מרד הסטודנטים בהנהגת דני האדום בצרפת למשל). אחד מ"נביאי" הפסיכדליה היה הפסיכולוג האמריקאי דר' טימוט'י לירי, לירי הטיף לשימוש ב LSD כתרופה נגד חרדות ודיכאון (ושורה של הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות אחרות), מחקריו של לירי הראו שיתכן שיש אכן טעם להמשך המחקר בתחום, אולם הראשיות בארה"ב לא אהבו את ניסיונותיו ואסרו על השימוש בסם, יחד עם זאת, פרסומיו של לירי והפרסום האישי לו זכה גרמו ליוצרים כמו קיזי וגינזבורג להתנסות ב LSD וליצור בהשפעתו (בהשפעתם ובהשפעת אחרים יוצרים רבים, כמו בוב דילן, הביטלס הבימאי אנטוניוני השתמשו גם הם ב LSD בתקווה לחקור כך את מהותם כבי אדם ולקבל "חופש נפשי" ליצור ללא מגבלות. נהוג לחשוב שעם תום שנות השישים, נעלמה הפסיכדליה והפכה לזכר אנכרוניסטי של תקופה מנוונת בתרבות המערב, או לכל היותר ניסיון ילדותי של צעירים חסרי השכלה לשנות את העולם, אולם האומנות הפסיכדלית המשיכה להיות במובנים רבים חלק מרכזי מהקנון התרבותי של החברה המערבית ב 40 השנים האחרונות, ויוצרים רבים ממשיכים ויוצרים בהשפעת הפסיכדליה ובניסיון לשחזר את הצלילים והתמונות של התקופה הקסומה, גם התפיסות הפוליטיות של תרבות הנגד ממשיכות לחיות עד ימנו ולמעשה מרבית התפישות שנחשבו אז מהפכניות ואנרכיסטיות (מדינת רווחה, שיוויון זכויות לנשים ומיעוטים, שילוב שיקולים מוסריים במדינות חוץ ועוד) הפכו היום לחלק מרכזי מהתפישה המקובלת ברוב מדינות המערב (עד כדי כך שהדוקטרינה הצבאית של ארה"ב, הקרויה דוקטרינת פאוול מתחשבת בגרומים אלו ובצורך בתמיכה ציבורית ומוסרית למלחמה). יתרה מכך, תרבות הנגד, כתרבות נגד, ממשיכה לחיות גם היום, בתנועות לשיוון זכויות (פמיניזם, התנועות לזכויות הקהילה ההמולסבית, וכל תנועה אחרת לשוויון זכויות) בתנועות פאציפסטיות ואנטי מלחמתיות ואפילו בתנועות שוליים אנרכסטיות, עד כדי גדולה השפעתה של תרבות הנגד, שכשתנועת "זו ארצנו" הימנית ביקשה להסביר את דרישתה לאי ציות לחוק באמצעות ציטוטים של הוגי דעות של תרבות הנגד האמריקאית בשנות השישים. פסיכדליה בישראל בישראל שנות השישים והשבעים לא היו ממש היפים, בוודאי לא כאלה שהאמינו גם בערכים החברתיים שנילוו לתרבות הנגד, גם יוצרים מעטים מאוד הושפעו ממנה (בניהם אפשר למנות את ז'ק קט מור ו"העין השלישית" ואורי זוהר וחבורת שבלול) אולם בישראל של שנות האלפיים, זו המחפשת תשובות מכל מקום אפשרי לחוסר ההגיון של הקיום ומענה להתמוטטות האידיאולגיות, יותר ויותר צעירים הולכים ממש כמו ההיפים למזרח לבקש תשובות ומגיעים לתרבות הניו אייג', בעוד אחרים, חוזרים אחורה לפילוסופיה, המוסיקה והתרבות של הפסיכדליה המקורית. לכל אלא אפשר למצוא מקום בפורם פסיכדליה שיכול להיות מענה אינטלגנטי למבול הרייטינג המקיף אותנו.
שלום לכולם, כתבתי כמה מילים על נושא הפורום והפורום בכלל, אתם מוזמנים להגיב ולעזור לגבש את מהות הפורום. פסיכדליה היא תופעה חברתית תרבותית שמעמידה את החופש, השמחה וחקירת הנפש (באמצעים כימיים ואחרים) במרכזה, היא מעולם לא הייתה תפישת עולם ממוסדת או בעלת ערכים כתובים כלשהם, למרות זאת, מדובר בתפישת עולם שחייה לצד המיינסטרים של התרבות ב 50 השנים האחרונות ואף זכתה לפריחה קצרה באמצע שנות השישים (אז נדמה היה שהיא הופכת למיינסטרים של התרבות האמריקאית לפחות) ועד ימנו היא מתקיימת בצורות כאלו או אחרות בתרבות, באומנות ובחברה, הפורום יעסוק בראשיתה של התרבות הזו, בביטויה התרבותיים (בתחומי החברה והפוליטיקה) והאומנותיים השונים (בעיקר במוסיקה, בספרות ובקולנוע ובאופנה) וכן בביטויים השונים שלה בתרבות של היום (מוסיקת טראנס, רוק ניאו פסיכדלי, תרבות הניו אייג', אנרכיזם פוליטי ועוד). נכון להיום, ישנם מקומות ברשת בהם אפשר לדבר באופן נקודתי על המוסיקה של התקופה על הקולנוע או הספרות (כמעט ולא) ואולי גם על התרבות אולם אין בשום מקום ברשת מקום אמיתי לדבר על התופעה, הפורום יהווה נקודת מפגש למי שזוכר את שיאה של התקופה ורוצה לדבר עליה ומי שמושפע מערכיה גם בימים אלו. לפסיכדליה יש תדמית הקושרת אותה עם שימוש בסמים, בשעה שזה אכן היה המצב בשנות השישים, הפורום יקפיד שלא להטיף לשימוש בסמים לא חוקיים ואפילו ההיפך מכך, להראות כיצד ניתן להנות מאומנות פסיכדלית ואף ליצור אומנות כזו מבלי להזדקק לסמים בכלל ולסמי הזיה בפרט. אז מה זה פסיכדליה? פסיכדליה היא תופעה חברתית ששורשיה עם זרם הביט בשירה ובספרות בשנות החמישים, ה"ביטניקים" כפי שקראו להם, היו משוררים ששאפו לשבור את מוסכמות השירה הלירית והספרות של אותם שנים, מקור שמם הוא מהניסיון לכתוב שירה ופרוזה שבבסיסה עומד הקצב (ביט). הביטניקים היו קבוצה ספרותית זניחה לולא היו מהווים מקור השראה להיפים ולתרבות הפולק והרוק אנד רול של שנות השישים. בשנות השישים עברה החברה המערבית את המהפכה המשמעותית ביותר שלה, כאשר דור שלם של צעירים שאף להתנתק מהשמרנות של אבותיו וליצור עולם חדש טוב ושוויוני יותר, לצעירים אלו, קראו "היפים" תוך שיבוש שמה של התנועה החברתית שהקים אבי הופמן אחד ממנהיגי התנועה נגד המלחמה (לתנועה שלו קראו yappies). "ההיפים" היו היוצרים והקהל של כמעט כל האומנות שנוצרה בשנות השישים, החל מהרוק אנד רול שעבר מהפכה של ממש בשנים אלו דרך הקולנוע בו קבוצה גדולה של יוצרים שברו את המבנה הקלאסי של הקולנוע ההוליוודי של האולפנים הגדולים ונתנו דרור ליצירה אישית מורכבת יותר מבחינת הצילום והביטוי האישי ועד ליצירות ספרותיות הזיות של יוצרים כמו קן קיזי או המשורר אלאן גינזבורג. לא ניתן לדבר על פסיכדליה ללא התייחסות לשני גורמים מרכזיים, המחאה נגד המלחמה והשימוש בסמים. אווירת החופש והשמחה של הפסיכדליה הגיעה לשיאה ככל שהתנועה נגד מלחמת ויטנאם והתנועות השונות לזכויות האדם יוצרים פסיכדליים מתחומים שונים השתלבו בתנועות אלו ועזרו ליצור תמיכה בנושאים אלו, ההתנגדות למלחמה (בין אם מדובר במלחמת ויטנאם באופן ספציפי ובין בפציפיזם באופן כללי, נושא שרלוונטי לחיינו גם היום) והמלחמה למען שיוון וזכויות האזרח של נשים ומיעוטים הפכו לחלק מהתנועה הזו בעיקר בארה"ב אבל לא רק (אחד הביטויים שלה היה למשל מרד הסטודנטים בהנהגת דני האדום בצרפת למשל). אחד מ"נביאי" הפסיכדליה היה הפסיכולוג האמריקאי דר' טימוט'י לירי, לירי הטיף לשימוש ב LSD כתרופה נגד חרדות ודיכאון (ושורה של הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות אחרות), מחקריו של לירי הראו שיתכן שיש אכן טעם להמשך המחקר בתחום, אולם הראשיות בארה"ב לא אהבו את ניסיונותיו ואסרו על השימוש בסם, יחד עם זאת, פרסומיו של לירי והפרסום האישי לו זכה גרמו ליוצרים כמו קיזי וגינזבורג להתנסות ב LSD וליצור בהשפעתו (בהשפעתם ובהשפעת אחרים יוצרים רבים, כמו בוב דילן, הביטלס הבימאי אנטוניוני השתמשו גם הם ב LSD בתקווה לחקור כך את מהותם כבי אדם ולקבל "חופש נפשי" ליצור ללא מגבלות. נהוג לחשוב שעם תום שנות השישים, נעלמה הפסיכדליה והפכה לזכר אנכרוניסטי של תקופה מנוונת בתרבות המערב, או לכל היותר ניסיון ילדותי של צעירים חסרי השכלה לשנות את העולם, אולם האומנות הפסיכדלית המשיכה להיות במובנים רבים חלק מרכזי מהקנון התרבותי של החברה המערבית ב 40 השנים האחרונות, ויוצרים רבים ממשיכים ויוצרים בהשפעת הפסיכדליה ובניסיון לשחזר את הצלילים והתמונות של התקופה הקסומה, גם התפיסות הפוליטיות של תרבות הנגד ממשיכות לחיות עד ימנו ולמעשה מרבית התפישות שנחשבו אז מהפכניות ואנרכיסטיות (מדינת רווחה, שיוויון זכויות לנשים ומיעוטים, שילוב שיקולים מוסריים במדינות חוץ ועוד) הפכו היום לחלק מרכזי מהתפישה המקובלת ברוב מדינות המערב (עד כדי כך שהדוקטרינה הצבאית של ארה"ב, הקרויה דוקטרינת פאוול מתחשבת בגרומים אלו ובצורך בתמיכה ציבורית ומוסרית למלחמה). יתרה מכך, תרבות הנגד, כתרבות נגד, ממשיכה לחיות גם היום, בתנועות לשיוון זכויות (פמיניזם, התנועות לזכויות הקהילה ההמולסבית, וכל תנועה אחרת לשוויון זכויות) בתנועות פאציפסטיות ואנטי מלחמתיות ואפילו בתנועות שוליים אנרכסטיות, עד כדי גדולה השפעתה של תרבות הנגד, שכשתנועת "זו ארצנו" הימנית ביקשה להסביר את דרישתה לאי ציות לחוק באמצעות ציטוטים של הוגי דעות של תרבות הנגד האמריקאית בשנות השישים. פסיכדליה בישראל בישראל שנות השישים והשבעים לא היו ממש היפים, בוודאי לא כאלה שהאמינו גם בערכים החברתיים שנילוו לתרבות הנגד, גם יוצרים מעטים מאוד הושפעו ממנה (בניהם אפשר למנות את ז'ק קט מור ו"העין השלישית" ואורי זוהר וחבורת שבלול) אולם בישראל של שנות האלפיים, זו המחפשת תשובות מכל מקום אפשרי לחוסר ההגיון של הקיום ומענה להתמוטטות האידיאולגיות, יותר ויותר צעירים הולכים ממש כמו ההיפים למזרח לבקש תשובות ומגיעים לתרבות הניו אייג', בעוד אחרים, חוזרים אחורה לפילוסופיה, המוסיקה והתרבות של הפסיכדליה המקורית. לכל אלא אפשר למצוא מקום בפורם פסיכדליה שיכול להיות מענה אינטלגנטי למבול הרייטינג המקיף אותנו.