פטנט נחמד באוטובוסים

מצב
הנושא נעול.

droriko

New member
למה בכלל יש את זה באוטובוסים של נתיב

קיים גם בארץ בסיטארו של ש.א.מ ונתיב אקספרס.
אבל זה לא ממש מחסום מכיוון שאין שום בעיה לפתוח אותו גם מבפנים ולעבור, אפילו שכיוון הפתיחה הוא פנימה.
למה בכלל יש את זה באוטובוסים של נתיב
אם אני יושב מקדימה והאוטובוס עמוס? אני צריך לפלס את דרכי עד לדלת האחורית?
 

mister K

New member
לא יודע למה. רק בסיטארו שלהם יש את זה.

למה בכלל יש את זה באוטובוסים של נתיב
אם אני יושב מקדימה והאוטובוס עמוס? אני צריך לפלס את דרכי עד לדלת האחורית?
לא יודע למה. רק בסיטארו שלהם יש את זה.
והמחסום הזה ממש לא מונע מנוסעים לרדת מהדלת הקדמית. בסך הכל צריך להחזיק אותו ולעבור.
 

droriko

New member
אז בשביל מה שמו אותו מלכתחילה?

לא יודע למה. רק בסיטארו שלהם יש את זה.
והמחסום הזה ממש לא מונע מנוסעים לרדת מהדלת הקדמית. בסך הכל צריך להחזיק אותו ולעבור.
אז בשביל מה שמו אותו מלכתחילה?
 

cwen

New member
היו כאלה בחלק מהאוטובוסים בז'נבה

לא יודע למה. רק בסיטארו שלהם יש את זה.
והמחסום הזה ממש לא מונע מנוסעים לרדת מהדלת הקדמית. בסך הכל צריך להחזיק אותו ולעבור.
היו כאלה בחלק מהאוטובוסים בז'נבה
מאוד לא נוח. לא שמתי לב לשום יתרון.
 

עלה13

New member
כל הרעיון של המחסום הוא לאפשר...

לא יודע למה. רק בסיטארו שלהם יש את זה.
והמחסום הזה ממש לא מונע מנוסעים לרדת מהדלת הקדמית. בסך הכל צריך להחזיק אותו ולעבור.
כל הרעיון של המחסום הוא לאפשר...
ירידה מקדימה ולוודא תשלום בעליה
 

846

Active member
היה בעירוניות O305 הגרמניות הראשונות

פטנט נחמד באוטובוסים

חזרתי מרודוס השבוע,ולמרות שהתחבורה שם לא ממש מפותחת,נתקלתי בפטנט מצוין של מחסום חד כיווני מאחורי הנהג,כאשר הנוסע עובר במחסום,הוא לא יכול לחזור אחורה ובוודאי בוודאי לא לרדת מהדלת הקדמית. אני חושב שפטנט כזה עושה קצת סדר באוטובוסים,והכי חשוב זה נותן ביטחון לנהג שלא ניתן להגיע אילו במהלך הנסיעה. מעניין למה זה לא קיים בארץ. שנה טובה!!!
היה בעירוניות O305 הגרמניות הראשונות
משנות ה 70.
 

darkshadow1

New member
ומה עושים כשהאוטובוס עמוס מאוד?

פטנט נחמד באוטובוסים

חזרתי מרודוס השבוע,ולמרות שהתחבורה שם לא ממש מפותחת,נתקלתי בפטנט מצוין של מחסום חד כיווני מאחורי הנהג,כאשר הנוסע עובר במחסום,הוא לא יכול לחזור אחורה ובוודאי בוודאי לא לרדת מהדלת הקדמית. אני חושב שפטנט כזה עושה קצת סדר באוטובוסים,והכי חשוב זה נותן ביטחון לנהג שלא ניתן להגיע אילו במהלך הנסיעה. מעניין למה זה לא קיים בארץ. שנה טובה!!!
ומה עושים כשהאוטובוס עמוס מאוד?
כשאנשים דחוסים גם במעבר בין הנהג לבין הדלת האחורית- עדיף למי שנמצא בחלק הקדמי של האוטובוס לרדת מהדלת הקדמית.
 

danii22

New member
שדוחסים אנשים כמו תרנגולות

ומה עושים כשהאוטובוס עמוס מאוד?
כשאנשים דחוסים גם במעבר בין הנהג לבין הדלת האחורית- עדיף למי שנמצא בחלק הקדמי של האוטובוס לרדת מהדלת הקדמית.
שדוחסים אנשים כמו תרנגולות
זה בעיה אחרת. אם התחבורה היתה זמינה יותר,יכלו להמנע ממצבים כאלה. אבל אוהבים לחסוך ולנצל את הנהג שיעשה עבודה של שלוש עובדים. חבל.
 

darkshadow1

New member
נכון- אבל זאת המציאות, ואי אפשר להתעלם ממנה.

שדוחסים אנשים כמו תרנגולות
זה בעיה אחרת. אם התחבורה היתה זמינה יותר,יכלו להמנע ממצבים כאלה. אבל אוהבים לחסוך ולנצל את הנהג שיעשה עבודה של שלוש עובדים. חבל.
נכון- אבל זאת המציאות, ואי אפשר להתעלם ממנה.
 

9168901

New member
הפטנט הנחמד שאתה מביא לנו מרודוס זה יפה ונהדר

פטנט נחמד באוטובוסים

חזרתי מרודוס השבוע,ולמרות שהתחבורה שם לא ממש מפותחת,נתקלתי בפטנט מצוין של מחסום חד כיווני מאחורי הנהג,כאשר הנוסע עובר במחסום,הוא לא יכול לחזור אחורה ובוודאי בוודאי לא לרדת מהדלת הקדמית. אני חושב שפטנט כזה עושה קצת סדר באוטובוסים,והכי חשוב זה נותן ביטחון לנהג שלא ניתן להגיע אילו במהלך הנסיעה. מעניין למה זה לא קיים בארץ. שנה טובה!!!
הפטנט הנחמד שאתה מביא לנו מרודוס זה יפה ונהדר
ונחמד ברודוס , זה היה כאן אבל הישראלי המכוער דאג להזיז את המוט ולצאת מהדלת הקידמית וגרם לויכוחים זה שעולה או זה שיורד(מהגשש)למה מי אתה שתגיד ימ,,,,,, מאיפוא לרדת הא,,,,
 

droriko

New member
כן אני זוכר את זה

הפטנט הנחמד שאתה מביא לנו מרודוס זה יפה ונהדר
ונחמד ברודוס , זה היה כאן אבל הישראלי המכוער דאג להזיז את המוט ולצאת מהדלת הקידמית וגרם לויכוחים זה שעולה או זה שיורד(מהגשש)למה מי אתה שתגיד ימ,,,,,, מאיפוא לרדת הא,,,,
כן אני זוכר את זה
פעם נסעתי עם קו 16 של פעם והיה את הדבר, עכשיו לך תעבור את התקווה עם הדבר הזה, נראה לי בזבזנו 20 דקות רק על ה-3 תחנות של האצל.
 

cwen

New member
במקרה של פיגוע

פטנט נחמד באוטובוסים

חזרתי מרודוס השבוע,ולמרות שהתחבורה שם לא ממש מפותחת,נתקלתי בפטנט מצוין של מחסום חד כיווני מאחורי הנהג,כאשר הנוסע עובר במחסום,הוא לא יכול לחזור אחורה ובוודאי בוודאי לא לרדת מהדלת הקדמית. אני חושב שפטנט כזה עושה קצת סדר באוטובוסים,והכי חשוב זה נותן ביטחון לנהג שלא ניתן להגיע אילו במהלך הנסיעה. מעניין למה זה לא קיים בארץ. שנה טובה!!!
במקרה של פיגוע
צריך שיהיה אפשר לצאת מכמה שיותר דלתות.
 

אורי404

New member
כנראה יש מנגנון חירום

במקרה של פיגוע
צריך שיהיה אפשר לצאת מכמה שיותר דלתות.
כנראה יש מנגנון חירום
במכוניות חדשות, הדלתות ננעלות בעת נסיעה.
אם המנוע דולק ורוצים לפתוח דלת, יש לשחרר נעילה.
במקרה חירום (תאונות או פיגוע לא עלינו), הנעילה משתחררת.
כנראה, שכך גם המצב באוטובוסים.
 

אורי404

New member
חוזר בי. אפשר לפתוח בפנים

כנראה יש מנגנון חירום
במכוניות חדשות, הדלתות ננעלות בעת נסיעה.
אם המנוע דולק ורוצים לפתוח דלת, יש לשחרר נעילה.
במקרה חירום (תאונות או פיגוע לא עלינו), הנעילה משתחררת.
כנראה, שכך גם המצב באוטובוסים.
חוזר בי. אפשר לפתוח בפנים
כפי, שנכתב בהמשך השרשור.
אם רוצים להימלט, שוברים אותו לגמרי, כפי ששוברים את השמשה, בחלק מהמקרים ונמלטים.
 

alantan

New member
בשנות השבעים הכניסו בלונדון אוטובוסים חד-

פטנט נחמד באוטובוסים

חזרתי מרודוס השבוע,ולמרות שהתחבורה שם לא ממש מפותחת,נתקלתי בפטנט מצוין של מחסום חד כיווני מאחורי הנהג,כאשר הנוסע עובר במחסום,הוא לא יכול לחזור אחורה ובוודאי בוודאי לא לרדת מהדלת הקדמית. אני חושב שפטנט כזה עושה קצת סדר באוטובוסים,והכי חשוב זה נותן ביטחון לנהג שלא ניתן להגיע אילו במהלך הנסיעה. מעניין למה זה לא קיים בארץ. שנה טובה!!!
בשנות השבעים הכניסו בלונדון אוטובוסים חד-
קומתיים. החידוש היה שהם היו (OMO (One man operation, כלומר ללא כרטיסן. עד אז לא היה מקובל להפעיל אוטובוס בידי נהג בלבד. כדי לנסות למזער את משך ההמתנה בתחנות חילקו את דלת הכניסה הקדמית לשתים, מתוך מטרה ששני נוסעים יעלו במקביל, כשהם מופרדים על ידי מעקה מתכת.

מצד שמאל הנוסע היה משלם ישירות לנהג. מצד ימין, הרחק מהנהג, היתה סבסבת מעט אחרי הדלת. הנוסע היה מכניס תשלום מדוייק במטבעות, והסבסבת היתה מכניסה אותו.

מנגנון התשלום לא נחל הצלחה - הוא התקלקל לעיתים קרובות, ונוסעים למדו פשוט לעבור דרך הנהג.

אלה היו שישים שניות על סבסבות באוטובוסים לונדוניים בשנות השבעים.
 

olli3

New member
מנהל
טו לו לו לו, לו.

בשנות השבעים הכניסו בלונדון אוטובוסים חד-
קומתיים. החידוש היה שהם היו (OMO (One man operation, כלומר ללא כרטיסן. עד אז לא היה מקובל להפעיל אוטובוס בידי נהג בלבד. כדי לנסות למזער את משך ההמתנה בתחנות חילקו את דלת הכניסה הקדמית לשתים, מתוך מטרה ששני נוסעים יעלו במקביל, כשהם מופרדים על ידי מעקה מתכת.

מצד שמאל הנוסע היה משלם ישירות לנהג. מצד ימין, הרחק מהנהג, היתה סבסבת מעט אחרי הדלת. הנוסע היה מכניס תשלום מדוייק במטבעות, והסבסבת היתה מכניסה אותו.

מנגנון התשלום לא נחל הצלחה - הוא התקלקל לעיתים קרובות, ונוסעים למדו פשוט לעבור דרך הנהג.

אלה היו שישים שניות על סבסבות באוטובוסים לונדוניים בשנות השבעים.
טו לו לו לו, לו.
כפי שאות 60 שניות מבשר על סיום הפינה.
 

alantan

New member
ותיקון מספר טעויות והשלמות:

בשנות השבעים הכניסו בלונדון אוטובוסים חד-
קומתיים. החידוש היה שהם היו (OMO (One man operation, כלומר ללא כרטיסן. עד אז לא היה מקובל להפעיל אוטובוס בידי נהג בלבד. כדי לנסות למזער את משך ההמתנה בתחנות חילקו את דלת הכניסה הקדמית לשתים, מתוך מטרה ששני נוסעים יעלו במקביל, כשהם מופרדים על ידי מעקה מתכת.

מצד שמאל הנוסע היה משלם ישירות לנהג. מצד ימין, הרחק מהנהג, היתה סבסבת מעט אחרי הדלת. הנוסע היה מכניס תשלום מדוייק במטבעות, והסבסבת היתה מכניסה אותו.

מנגנון התשלום לא נחל הצלחה - הוא התקלקל לעיתים קרובות, ונוסעים למדו פשוט לעבור דרך הנהג.

אלה היו שישים שניות על סבסבות באוטובוסים לונדוניים בשנות השבעים.
ותיקון מספר טעויות והשלמות:
1) הניסוי החל מאמצע-סוף שנות השישים ולא שנות השבעים.

2) היו אף קווים במרכז לונדון בהם הונהג מחיר אחיד של 6 פני ישן (1/40 של ליש"ט), ובהם לא היה תשלום לנהג כלל - היו שני תורים שעברו בשתי סבסבות במקביל.

3) סיבה נוספת לבעייתיות של הסבסבות היתה המבחר המבלבל של עשרות תעריפים שונים שהיו תלוים במרחק הנסיעה ותחנת העליה. זאת בניגוד לתעריף האחיד שהוזכר לעיל, שהונהג רק בקווים בודדים. הנהג היה צריך כל פעם לעדכן את מיקומו של האוטובוס בקו, והנוסע המסכן היה צריך לנסות להבין מה התשלום הדרוש לנסיעתו. כמובן שרוב הנוסעים העדיפו כבר לשלם לנהג ושהוא ישבור את הראש עם העודף.

הפעלת האוטובוסים החד-קומתיים הייתה חלק מתהליך של ארגון מחדש של הקווים בלונדון. התהליך נחל כישלון בקרב הציבור בדומה לזה שהוחל במדינה מזרח תיכונית כ-45 שנה מאוחר יותר... על תהליך זה אפשר לקרוא בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Bus_Reshaping_Plan
 

yblumann

New member
bas management

ותיקון מספר טעויות והשלמות:
1) הניסוי החל מאמצע-סוף שנות השישים ולא שנות השבעים.

2) היו אף קווים במרכז לונדון בהם הונהג מחיר אחיד של 6 פני ישן (1/40 של ליש"ט), ובהם לא היה תשלום לנהג כלל - היו שני תורים שעברו בשתי סבסבות במקביל.

3) סיבה נוספת לבעייתיות של הסבסבות היתה המבחר המבלבל של עשרות תעריפים שונים שהיו תלוים במרחק הנסיעה ותחנת העליה. זאת בניגוד לתעריף האחיד שהוזכר לעיל, שהונהג רק בקווים בודדים. הנהג היה צריך כל פעם לעדכן את מיקומו של האוטובוס בקו, והנוסע המסכן היה צריך לנסות להבין מה התשלום הדרוש לנסיעתו. כמובן שרוב הנוסעים העדיפו כבר לשלם לנהג ושהוא ישבור את הראש עם העודף.

הפעלת האוטובוסים החד-קומתיים הייתה חלק מתהליך של ארגון מחדש של הקווים בלונדון. התהליך נחל כישלון בקרב הציבור בדומה לזה שהוחל במדינה מזרח תיכונית כ-45 שנה מאוחר יותר... על תהליך זה אפשר לקרוא בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Bus_Reshaping_Plan
bas management

At the heart of the debacle of the Reshaping Plan and the 78 Bus plan lies the inescapable fact that senior management at London Transport ranged from mediocre to bad.

London Transport lead the way in innovation in the 1930s-early 50s. The legacy can be seen today- starting with bus design [the RTs and the following RMs], the tube network, the tube schematic map, the print fonts, building stations and bus garages design.
By the mid 60s ossification was the name of the game, and the people at the top lost the capability to think boldly and originally.

If you wanted to get rid of crew operation, you had to simplify the fare structure. This lesson was learnt in Europe and abroad, and was widely acknowledged to be a pre condition to a successful one person operation.
The other was the introduction of 'season tickets' on buses- i.e. a daily/weekly/monthly/annual pass- already existing on the railways for well over 50 yrs.

When you introduce a new bus type, you need to try it in service for at least a year. This gives time to drivers, and engineers and bus manufacturers to iron out defects and to get used to it.
This is particularly important for engineering purposes- and this proved a critical factor when you tell the story of the failure of the Merlins and Daimler buses in London- a total of 2546 DMS, 838 SMS and 500 MBs buses!

What about consultation? in those days, it was 'nanny knows best'. The result is that an over reliance on some 'consultants' or 'academia types' was thought to be sufficient. The result could have been predicted!

A final issue was 'industrial relations' to use the 60s and 70s term. This stands for workers/management relations.
This was a typical example of what was known as the British disease. It was workers vs management, with a wide gap and mistrust between the two parties.
The union ruled the roster, and bus operation was designed around the work roster- not around passenger needs.

So you see how bad management and the lack of vision, and the bad industrial relationship pushed for a major cock up of a reshaping plan.

The buses were ordered before the engineers and the drivers tested a batch in service for at least a year.
This applies to the long Merlins [the MB/S class], the shorter swifts [SM/S class] and the Daimler d/d buses [DMS class].
So when the buses arrived, they were not tried and tested, had some serious design faults [the MB SM s/d] or had a fairly complicated engineering [the DMS d/d class].
The engineers could not cope, and very soon, most of those new buses broke down, or could not be fixed for long periods.

The previous generation- the crew operated RT and RM d/d family and the s/d RF OPO bus- were designed with easy engineering in mind. Every 5 years, a bus was sent for a major overall, and if there was a serious mishap, much earlier.
This kept garage maintenance to the minimum.

The new buses were not designed and built to fit this system at all.

LT were too cautious and unimaginative with the fare structure and the lack of season ticket, and the automatic fare collection machines were introduced en mass without testing them extensively first.

The late 60s to 1979 are known in the history of LT as the years of decline and bad fortunes.
The nadir was reached in Sept 2012- 30 years ago, when bus services were cut to reach an all time low of under 4300.

This was one of the many good reasons why the abolition of London Transport was good. By the early 80s, it seems to all of those who cared about buses, that LT of old was heading down a depressing spiral of declining services and cuts.

The 1985 Transport Act abolished in stages the old structure, and forced management and workers/unions to face up to the reality, and attempt radical changes.

This was precisely what was done- with the help of the minibuses.

Eventually we have TfL; today they own the network and specify routes, service levels, bus types [s/d or d/d] and are responsible for the infrastructure- bus stations, some bus garages [the ownership], bus stop, information systems, and fares.

Not everything is wonderful of course, but we now have a peak operation requirement of 7600 buses; This equals the number of buses [and trolleys] in 1952- where car ownership was unheard of.

Regards

Yoram
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה