פיטורים שהובילו לכיוון חדש בעבודה

פיטורים שהובילו לכיוון חדש בעבודה

האם אחרי שפיטרו אותך מצאת את עצמך בכיוון חדש שלא יכולת לחשוב עליו קודם ? פיטורים או משבר אחר כמו סגירת עסק, או התפטרות. האם אתה יכול להתעכב ולתאר את נקודת המפנה מתוכה יכולת לראות דרך חדשה, תודה על השיתוף אמיר דרור
 

מחפשת2

New member
פוטרתי, אך טרם מצאתי כיוון חדש...

אני פוטרתי לפני חודש מעבודתי. הפיטורים היו מבורכים, כי קצת מאסתי בעבודתי, ולא היה לי אומץ לעזוב לבד, אז לשמחתי קיבלתי עזרה מהמעסיקים שלי... עכשיו אני מובטלת, ומחפשת עבודה חדשה, והייתי שמחה להתחיל לעבוד בתחום אחר, אבל לא יודעת במה, ולא יודעת מאיפה להתחיל לחפש... אשמח לשמוע על יוזמות מעניינות (בעיקרון אני מתכנתת, אבל לא ממש רוצה להמשיך לעשות את זה...) סיגל
 
ברוכה הבאה

שלום ובוקר טוב, אור בעבודה, על פי התפיסה אותה אנו מבקשים לפתח וליישם כאן, אינו מתחולל מבחוץ, "יוזמות מעניינות" יגיעו כאשר את תדעי מה נכון לך והיכן את רוצה להיות. לצורך כך, העבודה הפנימית, אותו תהליך של למידה אישית, צריך להתחולל, "צריך" אני אומר וכבר אני חש שעשיתי שימוש במילה לא מתאימה. בתהליך הפנימי "צריך" לא עובד. אם אנחנו עושים דברים "כי צריך" אנחנו מאבדים את ההקשבה ללב, את ההקשבה לאינטואיציה וזה חוסם את האמון העצמי, מונע מללכת אחרי ההקשבה העמוקה שמחפשת את היכולות האישיות הייחודיות, מונע למידת לקחים ושיעורים בקצב האישי. כדי להיות בכל אופן מועיל ולא רק להישמע מטיף או מדבר באופן כללי, אני רוצה לשאול אותך שאלה או שתיים. - מה את יכולה לומר על הקושי שהיה לך במקום העבודה האחרון, איך הרגשת אותו משפיע עליך ? - מה הם היכולות והכוחות הייחודיים שלך כפי שאת חשה אותם, האם נעזרת אי פעם בפידבק מאנשים שעבדו סביבך כדי להכיר את עצמך ? - האם יש תחום תוכן או סביבה חברתית שבהם את מרגישה באופן מיוחד טוב ? כמו כן אני מציע לך לקרוא את השרשורים שהתחוללו כאן בשבועיים האחרונים ולנסות לתת לדברים לשקוע לאט, לא לרוץ להקיש מזה למסקנות באופן מיידי. בהצלחה, אנחנו כאן. עוד נקודת אחיזה, דווקא כן בסגנון של "יוזמות מעניינות" - הבורסה למימוש חלומות
 

מחפשת2

New member
../images/Emo51.gif

קודם כל תודה על התגובה. אוהבת את הגישה, ומסכימה שהתהליך צריך להיות פנימי, ולהתחולל אצלי בפנים. מסכימה גם לגבי ההסתייגות מן המילה "צריך". לגבי הקושי. עד כמה שאני יכולה כרגע להסתכל בפרספקטיבה, אני חושבת שהתאכזבתי במובן מסויים מן היחס שקיבלתי. התגובות אליי היו תמיד מאוד מאוד מחמיאות וטובות, והרגשתי שמאוד מעריכים את העבודה שלי, ועם זאת, כשמדובר היה בקידום או בתנאי שכר, לא הצלחתי בהמון שלבים לקבל את מה שרציתי, או יותר נכון ציפיתי לקבל את זה מבלי ממש לבקש, ולא קיבלתי. האכזבה הזאת הביאה אותי למקום מאוד "קורבני", מאוד ממורמר, ועם הזמן פשוט איבדתי את החשק והעניין הראשוניים שהיו לי. הרגשתי שאני לא יכולה לסמוך על המערכת שאני חלק ממנה, ולא יכולה לסמוך על האנשים שמנהלים אותי, למרות שברובם נתתי אמון מלא בהתחלה. שאלת גם על היכולות והכוחות הייחודיים שלי, ואם נעזרתי בפידבק מהאנשים שהיו סביבי. אז כן, נעזרתי. לשמחתי היו סביבי אנשים מאוד רגישים ואוהבים שעזרו לי להבין איפה אני מפילה את עצמי וגם מה היכולות שלי. אני חושבת שהכוחות שלי נמצאים ביכולת הובלה, ביכולת ארגון אנשים. אם אני משוחררת מ"זמזומים", אני מסוגלת לגרום לאנשים לשתף פעולה עם הדרך שלי, ויש לי יכולת גם לראות מה צרכי המערכת, מה היא מסוגלת לעכל בכל רגע נתון, ואני בדרך כלל לא מוותרת על מה שנראה נכון בעיני. לגבי תחום תוכן או סביבה חברתית, פעם הרגשתי מצויין בעולם ההי טק, כי מבחינה אינטלקטואלית, אני מאוד נמשכת לכל דבר אנליטי. מבחינה חברתית, אני מוצאת את עצמי לא שייכת לעולם, לא רוצה לקבל עליי את החוקים הלא כתובים שלו, ולא יודעת איך לשמור על שלי בתוכו. עולם הרוחניות, עולם הרפואה האלטרנטיבית, מהבחינה הזאת מדברים אליי הרבה יותר. לצערי, ואני לא אוהבת במיוחד להיות מובלת ע"י בעיות טכניות, אבל בכל זאת אני מובלת על ידן, העולם הזה הרבה יותר קשה מבחינה כלכלית, וצריך לעשות הרבה ויתורים חומריים כדי להשתלב בו. זהו. קראתי את השירשורים הקודמים, ומצאתי הרבה עניין. תודה לך שוב על התגובה. סיגל
 
לדעתי

אני חושבת שטוב שעזבת צריך המון אומץ בשביל זה אני הייתי לא מחפשת כרגע כלום אלא לוקחת את חלק מהכסף שיש לי וטסה למקום כמו המזרח לא לתקופה ארוכה אלא לתקופה של חודשיים שלושה ואחרי זה הייתי חוזרת ומחפשת משהו לכיוון אחר לגמרי אולי גם הייתי לומדת תוך כדי הלימודים תעשי את זה יעשה לך ממש טוב תנוחי קצת בהמון תקווה לסיפוקך בחיים דקלה
 
זהירות

לפעמים אנחנו רואים את הזולת וחושבים שמבינים את המקום והקושי שלו. צריך להיזהר רק הוא יכול לדעת מה שעובר עליו ועל כן עלינו החובה להקשיב לו, להבין את המצוקה הרגשית ולא להציע לו משהו מעשי שאולי נכון עבורנו. מזמין אותך לקרוא "התבוננות רגשית" מאמר בקישור בפורום. יום טוב, אמיר
 
למעלה