פינת הייעוץ, מה דעתכם?

seelinewoman

New member
פינת הייעוץ, מה דעתכם?


שאלה לי אליכם בנוגע לחילופי העונות.
מלבד כל מה שאנחנו עושים בדרך כלל בחילופי העונות,
חימום בחורף, קירור בקיץ, נוזלים קרים וחמים וכדומה,
מהי העצה הטוב הביותר שלכם לעונת הסתיו?
אני מדברת על התייחסות גופנית ונפשית.

אני,למשל, מייחסת חשיבות מאוד גדולה לעובדה
שבסתיו נפתחות בדרך כלל שנת הלימודים.
אני לא יודעת אם זה מלאכותי או משום שהתפתחה תרבות
של חופשותבקיץ, משום שהקיץ נתפס ככיפי יותר (לא לי, זה בטוח).
מה שבטוח - כבר שנים רבות הסתיו נותן לי מרץ להתחלה חדשה בענייני הרוח.
אם אני מחלקת לרוח, גוף, נפש, הרי שבאביב ההתחדשות שלי היא גופנית ורגשית,
התעוררות של תאים חדשים או כאלה שהיו רדומים, והתרעננות של הנפש וחיפוש.

הסתיו מבחינתי הוא עונת ההרהורים, תחילת ההתכנסות פנימה אחרי החשיפה
לאור הגדול של השמש בקיץ, אחרי החום המעיק - מיזוג, מיתון,
האטה, הורדת הילוך, והפעלת הראש ולא רק הגוף.

מצד שני, זהו הזמן להתחיל לעבוד על הגוף ולא להיכנע רק לתרדמת החורף.
זהו הזמן מבחינתי לחזו רלכושר, להתחיל לשמור על הגוף אחרי הקיץ שבו
כמעט לא צרכנו שום דבר כבד או מועיל בעונה שנראית כמו חופשה אחת ארוכה.

מה אתם חושבים?
 
פינת הריפוי האישי לפני שבת

בהמשך לפינה שפתחנו ביום חמישי שעבר,
אני ממשיך את הרעיון, לפינת ריפוי האישי לפני שבת.
כל מי שמרגיש שיש לו\ה צורך בהכוונה, ייעוץ, ריפוי, אנרגיות טובות, אנרגיות ריפוי, שימת לב, מחשבה ועוד - מוזמן\נת להעלות בפני חברי הפורום את העניין.

בשבת רובנו נחים ויש זמן לחשבון נפש ונחת של ריפוי.
זו הסיבה, שבגללה, בעיקר, פתחתי את הפינה לפני שבת.
זמן ללא עומס השבוע, העבודה והמטלות הרבות.
זמן שאפשר להתבונן פנימה...בשקט...זמן בו גם הסביבה שקטה ומאפשרת.

אני ממש אשמח לתת את רעיונותיי יחד עם חברים נוספים בפורום.

כך גם, פעם נוכל לבקש ופעם נוכל לתת.

אז הנה
בבקשה.......

סוף שבוע נעים לכולם.
 

Lagrangian

New member
אני בדיוק מתלבט בענייני גוף

אם להלחם העייפות של הסתיו וללכת להתאמן, או פשוט לנוח כמה שבועות עד שזה יתייצב אצלי..
 
הי...הייתי אומר להתאמן לפי עד כמה שהגוף לוקח

אותך.
לא המחשבה, לא הנפש, לא כח הרצון.
אם אתה ממש עייף, ואתה מרגיש שטוב לך להתאמן, אז באמת ממש לפי נוחות הגוף.
מבלי לדחוף את עצמך.
בטח ובטח מבלי להילחם.

לראייתי -
יש שני שלבים לתרגול אומנות הלחימה והבריאות הפיזי\נפשית.

שלב ראשון.
אם רוצים ללמוד את רוח אומנות הלחימה באמת, צריך להתעלות מעל הגוף ולפתח את כח הנפש.
בשלב הזה, אם הגוף אומר די, אנחנו מבינים שהנפש עייפה, ופשוט מאמנים אותה ומחזקים אותה על ידי עוד אימון פיזי.

שלב שני.
בו משנים גישה ומפסיקים לדחוף. או שמתחילים ממנו, אם במידה ורוצים להתאמן בשביל הכיף.
בשלב זה מתרגלים מתוך הקשבה.
נותנים לגוף דחף, אם הוא מקבל ממשיכים, אם הוא נותן הרגשת דיכוי, מפסיקים.
היות והגוף הוא בסך הכל ביטוי של הנפש, אם הוא מראה לנו שדי, אז די.

השאלה, היא באיזה שלב\מצב אתה נמצא.

אשמח לענות עוד במידת הצורך.
 

Lagrangian

New member
ממה שראיתי אצלי

התשישות היא הרבה פעמים לא בנפש.. בימים ממש עייפים שלא ישנתי מספיק, אני
פתאום יכול לרוץ ריצה ממש כייפית.. ולפעמים כשאני ממש נלהב לרוץ, זה קשה כמו
לרוץ במים.
בימים האלה אני קצת תשוש רגשית, וזה מוציא לי את החשק בכלל לבדוק כמה הגוף
שלי רוצה להתאמן.. אני פשוט מוותר על אימונים. שלא לדבר שה"לבדוק" הזה הוא די
מסובך לוגיסטית, ולהפסיק ריצה אחרי 500 מטר זה קצת באסה..
 
תשוש רגשית = תשוש נפשית. כלומר, לא החומר

תשוש.
לפעמים האימונים, עוזרים לשחרר רגשות תקועים שגורמים לתשישות.
כדאי לך אולי להתאמן על שק. יש בו את העניין של הוצאת כח (אנרגיה) החוצה מצד אחד ומצד שני יש קבלת פידבק.
בעבודה על השק יש גם שחרור. את יכול לעשות כל מה שאתה רוצה והוא לא מתלונן. הוא אומר תודה, זה הוא יעודו.
 
השק גם נותן מוטיבציה פנימית, הוא מושך אותך

לעבוד עליו. כאילו אומר לך...תן,תן, עוד....יש לך את זה.....
כן, כן, יש לו יכולות אנושיות.
 
למעלה