פירוק חברה / הרמת מסך , או... כלום?

[Pini1]

פירוק חברה / הרמת מסך , או... כלום? ../images/Emo35.gif

במשפט ארוך שהתנהל נפסק לטובת התובעים ונקבע שישולם להם תשלום פיצויים והלנת שכר לתקופה לא מבוטלת , ע"י הנתבעת (חברה בע"מ). במהלך המשפט הנתבעת "נסגרה" , אך היא חיה וקיימת באותו המקום והכתובת , אותם הבעלים והמנהלים , אותו צוות עובדים , סוג פעילות. למעט , מס´ חברה ושם , לשם הקודם הוכנסה תוספת של 1998 בע"מ. התברר כי אין אפשרות לעקל או לקבל כלום דרך הוצל"פ , היות ואין חברה כזו. עו"ד הציע פירוק חברה על מנת שאפשר יהיה לקבל מקצת הכסף לפיצויים ע"י ביטוח לאומי. הוא נרתע משום מה מהרעיון של הרמת מסך לחברה הנוכחית ובעליה החדשים / ישנים , בתואנה שהדבר מורכב מסובך וארוך. אני חושב שהעניין ברור כשמש וכל שופט יבחין מיד בבלוף ובנסיון ההטעייה. בכל אופן אישרנו את פירוק החברה (עו"ד טוען כי ניתן לעשות את הדברים במקביל אם נחליט גם על הרמת מסך). מה דעת המומחים בפורום?? כך ניתן לחמוק מעונש באופן "חוקי" ונקי במדינתינו המתוקנת והמחורבנת (סליחה על ההיסחפות)?? איך מומלץ להמשיך?

 

[עוד צפורה גנן]

לדעתי עוה"ד צודק

נכון שניתן לבצע הרמת מסך, אבל הדבר דורש פתיחת מערך ראיות חדש, ובדיקה מחודשת של כל הענין על ידי ביהמ"ש. את הפעולה הזו ניתן ורצוי לבצע תוך כדי פירוק. ובינתים, יקבלו העובדים את המגיע להם מביטוח לאומי, והיה ויורם המסך על ידי המפרק ובית המשפט, ביטוח לאומי יגבו את הכסף מהמנהלים. הרי המטרה המידית של העובדים היא לא הצדק הפואטי, המנצנץ לעיתים, אלא הכסף המגיע להם.

 

[יוסאריאן]

עקרונית, אני מסכים עם מנהלת הפורום.

לא בגלל שהיא מנהלת הפורום אלא בגלל שהיא צודקת כאן. מהנתונים שהובאו בשאלה אי אפשר לדעת מה הטענות בזכות הרמת המסך. זה שמדובר באותם בעלי שליטה ובאותה כתובת - זה לא מספיק להרמת מסך.

 

[Pini1]

תוספת ליוסאריאן

הזכות להרמת מסך: אותם בעלים / מנהלים , אותו מיקום , אותו מפעל , אותה כתובת , אותו סוג פעילות , אותם לקוחות / ספקים , אותו ציוד , אותם נכסים. האם זה לא מספיק להרמת מסך ?

 

[יוסאריאן]

זה לא מספיק.

 

[Pini1]

מדוע לא ? מה עוד צריך ?

 

[Pini1]

יוסאריאן היקר

אני מחשיב מאוד את דעתך , העניין ממש לוחץ ואני רוצה להבין עד תום מדוע כל מה שכתבתי בנושא הצידוק להרמת מסך , איננו מספיק. אודה לך אם תפרט קצת יותר.

 

[יוסאריאן]

תודה על המחמאות ...

אבל אני מבקש שלא תסתמך רק על דעתי. ממילא הבנתי שיש לך עו"ד, עדיף לסמוך על חוות דעתו של עוה"ד שמטפל בתיק. לגבי דעתי, היא מבוססת על המצב המשפטי שהיה קיים עד לאחרונה, עד לכניסתו לתוקף של חוק החברות החדש. המצב השתנה במשהו לאחר החלת החוק החדש, אבל עוד אין פסיקה שאני מכיר שלפיה ניתן ללמוד מה בדיוק נכון לעכשיו. קרא את הסעיף הרלוונטי בחוק החדש (סעיף 6): "(א) הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה: (1) ייחוס זכויות וחובות של החברה לבעל מניה בה; (2) ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה. (ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג). (ג) בית משפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה: (1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כווונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם; (2) בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. (ד) הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניה בה, תיעשה בשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה. (ה) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע מבית משפט להעניק סעדים אחרים, לרבות השעיית זכותו של בעל מניה מסוים בחברה להיפרע את חובו, עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל יתר התחייבויותיה.". עד כאן הציטוט. המצב המשפטי שהיה לפני חוק החברות, משתקף בעצם בתנאים המפורטים בסעיף (ג) בחלק המצוטט. קשה מאד להוכיח שהתקיימו התנאים האמורים, כי לא מספיק להראות שהיה כאן קיפוח בזכותו של אדם או היתה כאן הונאה, אלא יהיה צריך להראות שהשימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נ ו ע ד לשם הונאה או קיפוח. את החלק הזה, שמדבר על מטרה שהיתה ביסוד הנפשי של מי שפעל בשם החברה, קשה להוכיח. לדעתי ברור שעצם העובדה שמדובר בשתי חברות שעוסקות בתחום דומה, באותו מקום ועל ידי אותם אנשים - איננה מספיקה להוכחת מה שנדרש לפי סעיף (ג) המצוטט. הבעיה היום היא שיש גם סעיף (ב), שלפיו אפשר להרים מסך גם כשלא מתקיימים התנאים האמורים בסעיף (ג), וזאת כאשר "בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כך". כמו שכתבתי קודם, אני לא מכיר פסקי דין שפרשו את החלק הזה בחוק, ואין לי מושג איך בתי המשפט יישמו את זה. אבל, אני מניח שהשיקול הכלכלי, של כיבוד האישיות הנפרדת של החברה, ימשיך להיות שיקול מכריע, כמו שהוא בכל העולם המערבי (ולכן לא היה מוצדק להשמיץ את מדינתנו כמו שהשמצת בהודעה קודמת שלך מהיום), ולכן לא יהיה קל לשכנע ש"צודק ונכון" להרים מסך. בהצלחה.

 

[Pini1]

תודה לך מקרב לב , וכן

אתה בהחלט ראוי למחמאות. יישר כח.

 

[דובי123]

בדיוק בגלל מקרים שכאלו

הוגשה [או לפחות היתה כונה להגיש] תיקון לחוק אשר לא יאפשר לסגור ולפתוח עסק באותו התחום אלא לאחר 5 שנים בלבד הטקטיקה הזו ידועה וידועה בציבור כ"פירצה בחוק" [יש עוד פרצות רבות...] וננקטת על ידי נוכלים מקצועיים בכמות מבהילה

 

[שבתאי עזריאל]

בעניין החקיקה...

מצ"ב קישור

 

[עורך דין גלעד]

דעה אחרת !!!!!

אני חולק על כל הדעות שהשמיעו כאן חברי עוה"ד. לפי הנתוטנים שסמרת, ניתן גם ניתן להיפרע מאת החברה האחרת ואין מדובר בהכרח בהליך ארוך אין צורך בהגשת תביעה חדשה לראש ההוצל"פ יש סמכות לעקל נכס המוחזק בידי אחר בטענה שלמעשה האחר והחייב חד הם ויש תקדימים לכך.

 

[יוסאריאן]

סמכות יש. אבל יש בסיס להפעיל אותה?

 

[מ.ה.]

פסיקה

הדבר תלוי בנסעבות כמובן. מצ"ב שני פסקי דין בקובץ אחד

 

[יוסאריאן]

פסה"ד של הארצי הוא מלפני החוק החדש

הוא מלפני חוק החברות. הם אומרים שם שלא ניתן להרים מסך כי הוא לא היה בעל מניות, אבל היום אפשר להרים מסך גם לגבי ממלא תפקיד בחברה שאיננו בעל מניות.

 

[מ.ה.]

פסק הדין ניתן לאחר החוק החדש

יחד עם זאת הואיל ואיני בקי בדיני חברות איני יודע אם להוראות הנוגעות להרמת המסך יש תחולה רטרואקטיבית אם לאו ואשמח לדעת יותר אודה למי שיאיר את עיניי.

 

[יוסאריאן]

לדעתי ...

אכן יש תחולה רטרואקטיווית מבחינה זו שבית משפט הדן היום, יכול להרים מסך של חברה שהוקמה לפי הפקודה. אבל, פסק הדין של הארצי, אמנם ניתן לאחר כניסתו לתוקף של החוק, אבל הוא עוסק בערעור על פסק דין שניתן לפני כניסתו לתוקף של החוק וברור שלא היה מקום לשנות את המצב בערעור רק בגלל שבינתיים נכנס חוק חדש.

 

[מ.ה.]

טעות שלי בניסוח השאלה

גם לדעתי, שכפי שאמרתי עניה למדי בנושא זה, החוק החדש חל בענין על חברה שקמה לפני חיקוקו. השאלה היא האם הרמת המסך יכולה להתצע על מעשים שביצעו המנהלים לפני החוק החדש ?

 

[עוד צפורה גנן]

אני לא חולקת על העובדה

שיתכן וניתן יהיה להרים את המסך אולי גם בפני יו"ר ההוצל"פ, אבל בא נראה שוב את המטרה, מול הדרך. המטרה היא כספי העובדים - כל עובד רוצה לקבל את כספו. לו אני מנהל/ בעל מניות/ נושא משרה, המבקים לעקל נכס של חברה אחרת בבעלותי, וכל מטרת הקמת החברה היתה להבריח נכסים, הייתי עושה אלף ואחד תרגילים קודם לכך שהעיקול יתפוס. התור בהוצל"פ לדיונים הוא ארוך יותר. אח"כ לו אני אותו מעוקל, הייתי מערערת,גוררת את הענין עוד מספיק זמן. למה לא ללכת בדרך הפשוטה, גם אם אינה כה צודקת, ולקבל 100% את כספי העובדים, וללכת בדרך יותר קשה, יותר פתלתלה, שאולי לא תצליח?

 

[igalgolan]

פירוק חברה

על סמך פסק הדין (בהנחה שלא ישולם) ניתו לבקש מבית המשפט פירוק החברה. ניתן גם לבקש שאדם לבחירתך יהיה מפרק החברה. למפרק החברה סמכויות נרחבות לחקור מה נעשה ברכוש החברה, ובמקרה של העברת הרכוש לחברה אחרת (או יחידים) הוא רשאי לבקש מבית המשפט ביטול ההעברות. אם להתחשב בכוח שמעניק המחוקק למפרק ולבעיתיות של הרמת המסך (כפי שפורטה כאן על ידי אחרים) עדיף לדעתי ללכת על פירוק. יש לזכור ששכרו של המפרק לא מועט ויש לו תמריצים "למצוא" את רכוש החברה, וכל זאת בעזרת בית המשפט. יגאל גולן